האיש של טראמפ במזה"ת ושני שגרירים לשעבר מקימים קרן קריפטו

הכתבה הוקלטה בספרייה המרכזית לעוורים ולבעלי לקויות קריאה

כשג'ייסון גרינבלט התחיל לעבוד כיועצו של הנשיא דונלד טראמפ וקיבל הצעה להיות השליח המיוחד למזרח התיכון, הוא הרגיש שהוא צריך להתייעץ עם מישהו מקומי. אז הוא נפגש עם חברו דני אילון, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב וסגן שר האוצר, שהוא מכיר עוד מהימים שבהם שניהם העבירו קורסים ב־YU (ישיבה יוניברסיטי). "אמרתי לו שפתרון קבע עם הפלסטינים זה לא משהו שיכול לקרות", מספר אילון על אותה הפגישה, "אבל שאם הוא יצליח להביא הסכם ביניים לטווח ארוך, זה יהיה הישג אדיר. ואכן הוא הביא את יוזמת השלום של ממשל טראמפ. וכשהיה ברור שזה לא מתקדם, הוא העביר את כל מרצו להסכמי אברהם. מאז שהוא קידם את ההסכמים, אין שם אדם שהוא לא מכיר, במפרץ הוא נחשב לסלב".

 החתימה על הסכמי אברהם בבית הלבן. ספטמבר 2020 / צילום: Shutterstock

זה בדיוק מה שגרם לאילון לרתום את גרינבלט לשותפות בקרן השקעות חדשה שנחשפה השבוע, סילבר-סטון. "צריך לזכור שאלה מדינות עם קרנות ממשלתיות גדולות מאוד שמחפשות השקעות. הוא האיש שלנו במפרץ".

להקמת הקרן, שתחומי השקעותיה הם דיפ-טק, בלוקצ'יין וקריפטו, צירפו השניים גם את אורי גוטמן, לשעבר שגריר ישראל בדרום קוריאה. "לגוטמן קשרים עסקיים נרחבים באסיה, שהיא המתקדמת ביותר בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין", מספר איילון על חברו עוד מהימים בקורס צוערים. "הוא כבר חיבר אותנו עם משקיעים וקרנות מקוריאה ויוביל רוד שואו שלנו שם ביוני".

כפי שאפשר להבין, לקשרים הדיפלומטיים של השלושה, כך הם סבורים ומדגישים זאת שוב ושוב בראיון לגלובס, יש חשיבות גדולה בהצלחת הקרן. למה? הלקוחות הייעודיים של הקריפטו, הם טוענים, הם לא האדם הפרטי או החברות - אלא מדינות העולם. "טכנולוגיית הבלוקצ'יין תשנה כאן הכול - מהרישום בטאבו ועד כל ההתנהלות המוניציפלית", מציין אילון. "הקליינטים שלה יהיו המדינות, וכולם יודעים כמה קשה לגוף שמרני ממשלתי לאמץ שינוי".

קריפטו זה טרנד לוהט. בטרנד הקודם הרבה מאוד גנרלים נוצצים השקיעו בגז, והתוצאות שלהם לא היו משהו. אז גנרלים נמשכים לגז, ועכשיו דיפלומטים נמשכים לקריפטו?
"גם אם שם היו כל מיני גנרלים ששמו לקישוט, אנחנו כאן לא בשביל הקישוט, אנחנו לא שם להתהדר בו, אנחנו לא כמה חבר'ה שראו טרנד ורוצים לקפוץ על העגלה. אנחנו כאן בשביל לנהל את העסק הזה ולהביא תוצאות", אומר אילון, שהקרן החדשה היא חלק מקבוצת בנקאות ההשקעות שלו סילבר רואד קפיטל, שבראשה עומד ליאור מימון.

"הקבוצה שלנו פועלת חמש שנים ומראה תוצאות ועסקאות רבות מעל ומתחת לרדאר. אנחנו מסתכלים על תחום הקריפטו כבר כמה שנים ולומדים אותו. עכשיו פשוט החלטנו שהגיעה העת להשקיע בו בגלל התפתחות הרגולציה בתחום".

 ליאור מימון / צילום: אורן שלו

קריפטו הוא הטרנד התורן של קרנות ההשקעה. ב-2021 גייסו מיזמים בתחום 33 מיליארד דולר לפי שוויים התחלתיים גבוהים, אפילו ביחס לשוויים הנדיבים של השנה החולפת, ו-43 מהחברות גייסו לפי שווי של יוניקורן. הקרן, שכבר קיבלה התחייבויות להשקעה בכ-40 מיליון דולר, לפי הערכות, מעוניינת להגיע לכ-100 מיליון, שיושקעו בחברות צעירות בשלבי הפרה־סיד, הסיד וה-A. מרבית הכסף יופנה להשקעה בסטארט־אפים ישראליים, אבל יהיה גם חלק שיושקע מעבר לים.

מי המשקיעים שלכם?
"כרגע יש לנו משקיעים מקוריאה, מאירופה ומארצות המפרץ", אומר אילון.

המוסדיים הישראלים לא במשחק?
"גם המוסדיים הישראליים יהיו חלק מהקרן".

כסף מארצות המפרץ זה נהדר, אבל בתחום כמו בלוקצ'יין, שיש לו גם נגיעות ביטחוניות, למשל טכנולוגיות סייבר, אין עם זה קשיים?
"המשקיעים שלנו שמו כסף בשביל לקבל תשואה, הם לא הופכים להיות הבעלים של הטכנולוגיה. תהיה הפרדה והם יקבלו את המידע הרלוונטי להשקעה".

קריפטו מושך אליו הרבה אנשים שרוצים לפעול באנונימיות, הרבה זיקה לעולם הלבנות ההון. אתם רוצים להיות במקום כזה?
"כל מי שמגיע אלינו עובר תהליך זיהוי. אנחנו בודקים שהכסף חוקי, ששולם עליו המס הנדרש ושיש את כל האישורים שההשקעה כשרה".

בינתיים יש כאן בארץ ניסיון של קרן אחת בתחום, סינגולרטים של משה חוגג. לא בטוח שזו הצלחה גדולה.
"את רואה את החולצה שלי? לבנה? ככה יהיו הכספים שיגיעו אלינו, ורק ככה. אנחנו לא נתחיל לגייס שברירי כספים מכל מיני אנשים. גייסנו עד עכשיו רק מגופים שאנחנו מכירים ורק סכומים נכבדים, ובואי, אנחנו לא רוצים להקים קרן אחת וזהו, אחריה יבואו עוד".

איש עסקים שמעוניין להשקיע אצלכם עשרה ביטקוין נגיד - יכול?
"לא. הכסף לא נועד לשבת בחשבון ולחכות לעליית ערך, אלא למימון של פעילות הקרן".

"הקריפטו חוצה דמוקרטים ורפובליקנים"

גרינבלט אינו היחיד מממשל טראמפ שהחליט לפנות להשקעות במזרח התיכון. גם שר האוצר לשעבר של טראמפ, סטיבן מנוצ'ין, גייס קרן ממשקיעים בארצות המפרץ, וכך גם חתנו של טראמפ ויועצו הבכיר לשעבר ג'ארד קושנר.

 ג'ארד קושנר. עוד יועץ של טראמפ שהקים חברת השקעות במזרח התיכון / צילום: Associated Press, Alex Brandon

איך קרה שהמזרח התיכון מספק תעסוקה לכל יועצי טראמפ לשעבר?
"התהליך שעברו מדינות המפרץ, שהפכו להיות יותר מזוהות עם האינטרסים של המערב, מתבטא גם בכסף רב שמחפש השקעות", אומר גרינבלט. "אני באופן אישי את כל הקריירה שלי העברתי במזרח התיכון. כאן ההתמחות שלי והקשרים שלי".

אתם מדברים על החשיבות של הקשרים שלכם, אבל בארה"ב התחלף ממשל, כאן התחלף ממשל, ואין אהבה רבה בין הממשלים הישנים לחדשים. איך זה משפיע על התוכניות שלכם?
"ההסכמה על הבלוקצ'יין והעתיד של הקריפטו חוצה דמוקרטים ורפובליקנים, ולראיה, הממשל החדש מקדם את הקריפטו, והנשיא ביידן חתם רק לפני שבועיים על הצו שמצהיר על כוונתה של ארה"ב להיות מובילה בתחום (הצו מנחה את משרד האוצר האמריקאי לפתח המלצות מדיניות לתחום הקריפטו ומעודד רגולטורים להבטיח פיקוח עליו - א"נ).

למה קריפטו בישראל כשהסיליקון ואלי קרוב יותר?
"בסוף אין תחליף להייטק הישראלי. בכל מדינה שהייתי בה מעריצים אותו ואת ישראל, גם במדינות המפרץ".

איך אתה רואה את ההתפתחויות באזור?
"ישראל במקום גרוע יותר בכל המובנים: גם בנושא האיראני, גם מול הפלסטינים. המלחמה בין רוסיה ואוקראינה שמה אותה במקום לא נוח, וגם מחדדת את הפערים בינה לבין מדינות המפרץ. צריך ללמוד מכל זה דבר חשוב - אין לישראל אפשרות לוותר על העצמאות שלה. היא צריכה לסמוך על עצמה".

המלחמה באירופה הפנתה זרקור לעולם הקריפטו - ממחזורי ענק בבורסות ברוסיה, של אזרחים שמעוניינים לשמור על כספם מפני שחיקה של המטבע ולעקוף הגבלות כמו זו על משיכת מזומן, דרך תרומות של עשרות מיליוני דולרים במטבעות קריפטו, בהם לכתובת ארנק של ממשלת אוקראינה, ועד לאפשרות של אוקראינים להימלט מארצם ולהשתמש בקריפטו בכל יעד בעולם. עליית המטבע גם הובילה לשינוי ביחס הרגולטורים כלפיו, כאשר לראשונה הוטלו הגבלות גם על חשבונות קריפטו, ובורסות גדולות בעולם כמו קוינבייס ובינאנס חסמו חשבונות של אנשים שנכללו ברשימות הסנקציות.

 פליטים מאוקראינה. ''הקריפטו הפך לשחקן משמעותי במלחמה, ומדינות שהבינו את זה נעו קדימה'' / צילום: Associated Press, Daniel Cole

"ראינו את הקריפטו הופך להיות שחקן משמעותי במלחמה בין רוסיה לאוקראינה, וראינו גם את המדינות מבינות את זה, ונעות קדימה", אומר אילון. אם עד כה ההתמקדות הייתה בהסדרת המעבר של כספים מעולם הקריפטו לעולם הפיננסי המסורתי באמצעות חקיקה שנוגעת למניעת הלבנת הון, כעת הזירות שבהן פועלים הרגולטורים מתרחבות, והחקיקה תספק למשקיעים הגנה מפני הונאות, אבטחת מידע ותקיפות סייבר.

"כשהבלוקצ'יין ייגע בכולנו, הוא לא יהיה מערב פרוע"

אחד משיאי השינוי היה הצו הנשיאותי של ביידן, שהכריז על כוונת ארה"ב להיות מובילה בעולם הבלוקצ'יין. לדברי אילון, התקדמות הרגולציה הייתה אחד מהשיקולים להתקדם עם תוכנית הגיוס. "ברור לנו שכל התחום יהיה מפוקח. כשיהיה עוד סוויפט (מערכת העברת כספים בין מדינות - א"א), הוא יהיה מפוקח על ידי כל המדינות. אם הבלוקצ'יין ייגע בחיים של כל אחד ואחת מאיתנו, לא ייתכן שזה יהיה מערב פרוע".

אבל זה קצת סותר את המהות. התחום הזה קם בגלל קשיי רגולציה על המערכות הקיימות, כדי להיות להן אלטרנטיבה.
"אני יודע שמתייחסים למטבעות הקריפטו כאל הכלכלה החדשה (כלכלה מבוזרת, שבה הכסף לא כפוף להנפקה של שום בנק מרכזי - א"א)", אומר מימון. "אני לא מאמין בכלכלה החדשה ולא ברומנטיזציה שליוותה את ההתחלה של התפתחות הביטקוין. התפיסה הזאת הייתה אפשרית כשהקריפטו היה תופעה חברתית שולית, של קהילה קטנה. אבל ברגע שהוא הופך למיינסטרים ונהיה משהו המוני, הוא חייב להיות גם אמין, שיהיה אפשר לדעת מי עומד מאחוריו, וגם בר־העברה ותשלום. שני אלה יכולים להיות רק במסגרת רגולטורית".

 הנשיא ביידן. חתם לאחרונה על צו שמצהיר על כוונת ארה''ב להוביל בבלוקצ'יין / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

אלא שהקריפטו נולד כדי לשנות את שיטת גיוס הכספים ולייתר את הצורך בקרנות. במקום לפנות אליהן, מנפיקים המשקיעים טוקנים (אסימוני השקעה שמי שקונה אותם גם שותף בקבלת ההחלטות של הקהילה) ויוצרים כוח לקהילה דרך שיתוף אינטרסים בפרויקט עצמו.

יכול להיות שמה שאתה רואה כרומנטיזציה הוא בעצם חלק משינוי עמוק יותר? יש כאן חברות ענק שמגייסות טוקנים ומתבססות על קהילות, ולא צריכות אתכם בכלל.
"אין ספק שהבלוקצ'יין יביא איתו שינוי וגיוון של מקורות גיוס הכספים. אבל זה לא יבוא זה על חשבון זה. קשה מאוד לעשות תחזית קדימה לתחום, הוא מתפתח מהר מאוד. אבל אני בטוח שלצד פרויקטים שיגייסו באמצעות טוקנים יהיה מקום נרחב לקרנות השקעה".

תשקיעו רק כנגד מניות או גם כנגד טוקנים?
"גם וגם".

"חושבים שזה תחום לחובבי גיימינג בלבד"

קלישאה או לא - חברי סילבר־סטון באמת מאמינים במוצר שלהם. "עדיין לא ראינו את ההתחלה של מה שטכנולוגיית הבלוקצ'יין מסוגלת לעשות. היא עוד ממש ממש בחיתוליה, וזה בסדר שהאימוץ המוקדם שלה הוא לצורכי בידור, זה מחבר אליה קהלים נרחבים באוכלוסייה", אומר מימון ואילון מוסיף: "אחרי שהיא תתפתח, היא תוביל לעוד ועוד מהפכות. כמו האינטרנט, שאחריו הגיעו הסמארטפון, האפליקציות, וולט וגט - ככה יקרה גם לבלוקצ'יין. חושבים שבלוקצ'יין זה תחום לחובבי גיימינג בלבד, אבל בסוף הוא ישנה גם את העולם של עורכי הדין ושל רואי החשבון (כשישנה את שיטת הרישום של הנכסים כך שתייתר מחלוקות - א"א)".

איך תדעו לזהות חברות טובות? אתם מבינים בטכנולוגיה?
"שניים מהמנהלים שלנו, רועי רמון (לשעבר שותף באינטל קפיטל - א"א) ויוני בלאו (לשעבר ראש מחלקת חדשנות בדלויט - א"א), בעלי ניסיון רב בתחום, ואנחנו בטוחים שהם ידעו לזהות השקעות טובות", אומר אילון. "ברור לנו שלא כל ההשקעות שלנו יצליחו, זה אף פעם לא כך, אבל נהיה בצד הטוב של הסטטיסטיקה. הערך שאנחנו נוכל לתת להם זה להצליח להפוך לעסק, להתפתח למוצר מוכר. זה לא יקרה בכמה חודשים, אבל זו השאיפה".

"בסוף, צריך להבין, יש הרבה כבוד לטכנולוגיה, אבל מי שבנתה את תעשיית ההייטק היא וולסטריט", מוסיף מימון. "הרי כשהמשקיעים שמים כסף, הם רוצים להגיע לרגע המימוש - להיפגש חזרה עם הכסף. זה קורה או במכירה או בהנפקה, ואנחנו נותנים תמיכה בדרך לשם".

ההשקעות בקריפטו נעשות לפי שוויים מטורפים למרות שסטטיסטית רובן לא יצליחו. איך אפשר להראות כך תשואה למשקיעים?
"אנחנו משקיעים בחברות בשלבים מוקדמים מאוד, כלומר לפני שלב השוויים הגבוהים", אומר אילון, ומימון מוסיף: "צריך להגיד את זה בכנות, השוויים הרבה פעמים לא הגיוניים. אנחנו רואים את זה עכשיו בירידות של המניות של החברות שהונפקו בבורסה בארה"ב. עם כל הכבוד לצמיחה, ואפילו להכנסות, בסוף חברה צריכה להראות רווחים, ורואים היטב את החברות שיודעות לעשות את זה באופן עקבי, כמו צ'ק פוינט".

אבל חברות בלוקצ'יין בסוף יהיו חברות חלום יותר מאשר חברות במודל של צ'קפוינט.
"יהיו גם וגם, וצריך פשוט לדעת לזהות את החברות הנכונות".

יש לך ביקורת כלפי התעשייה, אבל מהצד השני יש ביקורת כלפיכם: מרגע שמכניסים קרן, מתחיל מירוץ מטורף להראות תוצאות, כי משקיעים רוצים להיפגש עם הכסף.
"זה נכון, אבל ההייטק הולך להשתנות. את רואה מה קורה עכשיו בוולסטריט, את הירידה של החברות בצמיחה? אלה לא ירידות קלות, זה שינוי, והשינוי הזה יגיע לכל ענף ההייטק. אני לא אומר שתהיה עצירה בהתפתחות הטכנולוגית, להפך, וגם לא עצירה בהשקעות, אבל בהחלט יהיו האטה והתמתנות של כל מיני תופעות שאנחנו רואים כאן בשנה האחרונה, כמו ילדים שיוצאים מ־8200 ומקבלים שכר שנתי שההורים שלהם לא הרוויחו בעשור שלם. מה שקורה בוולסטריט משפיע על הכול, גם על הקצב של קרנות ההשקעה".