מערכת החינוך זקוקה לתיקון, אך תוספת תקציב אינה ערובה לשיפור

המחבר הוא סגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי ומנהל המחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית

מבחנה של מערכת החינוך במדינה מודרנית היא בהקניית כישורים לדור העתיד על מנת שיוכל להשתלב בהצלחה בחברה ובכלכלה. מדובר על כישורים קוגניטיביים וחברתיים, ידע, הבנת עקרונות הדמוקרטיה וכדומה. לא תמיד קל למדוד הצלחה בהקניית כישורים אלה. מערכת החינוך נוטה להתגאות בגידול במספר הזכאים לתעודת בגרות לאורך השנים, אולם ההישגים בבחינות הבגרות אינם ניתנים להשוואה על פני זמן, גם משום שמבנה הבחינות עובר שינויים תכופים וגם מפני שהבחינות אינן מכוילות. אם היעד של בחינות הבגרות הוא מדידת ההצלחה של מערכת החינוך, הרי שמדובר בבזבוז משאבים אדיר. אחת הטענות נגד בחינות הבגרות היא שהבחינות משקפות ידע ולא בהכרח הבנה. אם זה נכון, לא רק שהבחינות אינן מספקות מדד להצלחת מערכת החינוך, הן גם מהוות תמריץ שגוי הן לתלמידים והן לצוות ההוראה.

המבחנים הבינלאומיים שבהם ישראל משתתפת מתאימים יותר לשקף הצלחה של מערכת החינוך, מבחן פיז"ה, לדוגמה, המנוהל על ידי ארגון המדינות המפותחות, בוחן את האוריינות של תלמידים בני 15 בשלושה תחומים: קריאה, מתמטיקה ומדעים. הדגש במבחן זה הוא על הבנה והתמודדות עם בעיות יותר מאשר ידע, והמבחנים מכוילים כך שהם מאפשרים השוואה הן על פני זמן והן בין מדינות. במבחן האחרון שנערך בשנת 2018, ההישגים של תלמידי ישראל (ממוצע של שלושת התחומים) מיקמו אותה במקום ה-32 מבין 37 מדינות הארגון, כאשר המדינות שנמצאות מתחתיה הן תורכיה ויוון, ובפער גדול יותר צ'ילה, מקסיקו וקולומביה. ככל שמבחן פיז"ה אכן משקף את כישורי התלמידים, מערכת החינוך בישראל מקבלת כאן ציון נכשל.

לא מצטיינים

מבחן נוסף שנועד לבחון את ההישגים היחסיים בבתי הספר השונים הוא מבחן מיצ"ב, הנערך בכיתה ח'. אמנם ההישגים הממוצעים של התלמידים במבחני המיצ"ב נמצאים במגמת עלייה בעשור האחרון, אולם אם בוחנים את שיעור התשובות הנכונות במבחנים אלה, מגלים כי בשנת 2018 נענו נכונה 69% מן השאלות באנגלית, 61% מהשאלות במתמטיקה ו-49% מהשאלות במדעים. בניגוד למבחני פיז"ה, מדובר במבחן פנימי של משרד החינוך, שאמור לשקף נכונה את הידע הנדרש לפי קביעתו של אותו משרד חינוך. על סמך התוצאות, התלמידים אינם מצטיינים בהגעה לרמה שקבע המשרד.

אחד הטיעונים הנשמעים תכופות נגד ההסתמכות על תוצאות מבחני פיז"ה לצורך מתן ציונים למערכת החינוך, הוא שתלמידי ישראל אינם מתייחסים ברצינות לבחינה, היות שהיא אינה משפיעה על הציון השנתי שלהם, בניגוד למשל לתלמידים ביפן ובקוריאה הנחשבים לממושמעים וצייתנים. טיעון נוסף הוא שהלימודים התיכוניים והשרות הצבאי מסייעים לתלמידים לסגור את פער הכישורים מול המדינות האחרות. על מנת להפריך טיעונים אלה, ניתן להסתמך על מבחן כישורי המבוגרים (גילי 16-65) שנערך על ידי ארגון המדינות המפותחות בין השנים 2012 ו-2017. במבחן זה, שגם הוא כלל שלושה תחומים (אוריינות לשונית, אוריינות מספרית ופתרון בעיות), הגיעו הנבחנים הישראלים להישגים שמיקמו את המדינה במקום ה-20 מבין 23 מדינות מפותחות. אם כן, אין בטיעונים אלה כדי להפחית מהאחריות של מערכת החינוך להישגים הירודים של תלמידיה.

נשאלת השאלה האם מערכת החינוך מקבלת מהמדינה די משאבים על מנת למלא את תפקידה כהלכה. בהשוואה לשאר מדינות המפותחות, ההוצאה הציבורית לתלמיד בבתי ספר יסודיים ציבוריים, כאחוז מהתוצר לנפש, גבוהה יחסית, נכון לשנת 2017, ושניה רק לקנדה. לעומת זאת, הנתון המקביל עבור בתי ספר על-יסודיים ציבוריים הוא בין הנמוכים בין המדינות המפותחות. היות שמבחני פיז"ה מתקיימים לקראת סוף חטיבת הביניים, קשה לומר אם ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחנים אלה מושפעים יותר מהמימון של בתי הספר היסודיים, שהוא נדיב יחסית, או מהמימון הפחות נדיב של בתי הספר העל-יסודיים. מכל מקום, תקציב החינוך גדל משמעותית לפני כעשור בעקבות הרפורמות "עוז לתמורה" ו"אופק חדש", אולם הישגי התלמידים במבחני פיז"ה לא השתפרו מאז 2012 ואפילו הורעו מעט. המסקנה המתבקשת היא כי תוספת תקציב למערכת החינוך אינה כשלעצמה ערובה לשיפור. השאלה הגדולה היא האם משתמשים בתקציב באופן מיטבי, ולפי מבחן התוצאה, התשובה ככל הנראה שלילית.

השאלות הקשות

באשר לשימוש מיטבי בתקציב, ניתן לשאול את השאלות הבאות: האם התשתיות הפיזיות בבתי הספר והאקלים הבית-ספרי מספקים סביבת למידה נאותה? האם יש חשיבות לעובדה שמספר התלמידים בכיתה בישראל גדול משמעותית מאשר במדינות מפותחות רבות? האם סגל ההוראה בישראל הוא בעל כישורים מתאימים? האם מבנה השכר של סגל ההוראה מתמרץ אנשים איכותיים לבחור בקריירה של הוראה ולהתמיד בה? האם הניהול הריכוזי של מערכת החינוך בולם שיפורים בתכני הלימוד ובאיכות ההוראה? האם נעשה די על מנת לצמצם את הפערים הגדולים בהישגים בין קבוצות אוכלוסייה, אזורים גאוגרפיים ויישובים? שאלות אלה ואחרות ראויות לדיון נפרד החורג מהמסגרת שניתנה למאמר זה.