קטשופ, תה וקורנפלקס: האוצר מסמן את כל הכשלים של שוק המזון

שר האוצר אביגדור ליברמן הציג ביום רביעי בקבינט החברתי-כלכלי של הממשלה את תוכניתו למאבק בריכוזיות ולהגברת התחרות, הממוקדת בשוק המזון והטואלטיקה. תמונת המצב שצייר ליברמן בפני השרים היא שהמקטע הריכוזי ביותר שאחראי על יוקר המחיה הוא מקטע ספקי המזון (יצרנים ויבואנים), ובראשם תשעת הספקים הגדולים שחולשים על השוק כולו ונמצאים על הכוונת של ליברמן כבר כמה חודשים.

בעקבות גל עליות המחירים בחודשים האחרונים הטיל ליברמן על מנכ"ל משרדו, רם בלינקוב, להגיש לו מסקנות בעניין הריכוזיות בשוק. הצעדים שהוכרזו כעת בקבינט הם עדיין כלליים ביותר וחוזרים על מה שליברמן כבר הכריז במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר: איסור על פגיעה ביבוא מקביל, קביעת הגבלות למיזוגים של ספקי מזון גדולים, הקשחת התנאים בהסדרי הפצה של ספקי מזון גדולים, בחינת הגבלות על יבוא בלעדי וביטול הפטור מהסדר כובל של תוצרת חקלאית.

  

היעדים כולם ראויים, אבל איך בדיוק ישיגו אותם? ישנה עדיין עבודה רבה לפני שליברמן יוכל ליישם את התוכניות, וראשית כל שינוי החקיקה של חוק התחרות. נציגי האוצר עוד יצטרכו לשבת שעות ארוכות ביחד עם אנשי רשות התחרות כדי לתת להם "שיניים" לאכוף את התחרות בענף. כי בסופו של דבר, "איסור על פגיעה ביבוא מקביל" או "בחינת הגבלות על יבוא בלעדי" אלה דברים שקיימים כבר היום תחת חוק התחרות והמונופולים. הבעיה היא שכיום השוק נמצא מספר צעדים לפני הרגולטורים ומצליח לחמוק מאכיפה משמעותית.

מאחורי אשליית התחרות מסתתרים אותם ספקים

כשמטיילים עם עגלת הקניות בסופרמרקט נוצרת אשליה כאילו שפע של אלפי מותגים שונים מתחרים על כיסו של הצרכן. אלא שבפועל, מותגים המגוונים משויכים בסופו של דבר לאותם ספקים יחידים. במצגת שהכין משרד האוצר לקראת הדיון בקבינט מובאות דוגמאות לשליטה של הספקים על ענפים שונים.

ניתן לראות למשל שמרבית היוגורטים שנמכרים בישראל (52%) הם מתוצרת שטראוס, שמחזיקה גם ב-41% מנתח השוק של הקפה הנמס בארץ. מילא אם המחצית השנייה של העוגה הייתה מורכבת משלל יצרנים קטנים, אבל הנתונים מראים אחרת: יחד עם תנובה והחברה המרכזית (קוקה קולה) כבר מכסות החברות 96% משוק היוגורטים. בענף הקפה משלימות את שטראוס חברות הענק אסם ודיפלומט לשליטה של 93% בשוק.

  

בסופו של דבר, אותם ספקים נפגשים שוב ושוב במוצרים ריכוזיים שונים. תנובה, למשל, היא מונופול בתחום החלב עם 65% מהשוק. גם כאן, המתחרות הן אותן מתחרות: החברה המרכזית ושטראוס. ביחד מגיעות השלוש ל-95% משוק החלב הישראלי. האופי הריכוזי של שוק המזון מורגש גם בתחום דגני הבוקר, שם מחזיקה יוניליוור ביותר ממחצית השוק (51%), ולצדה אסם ודיפלומט עם סך-הכול 83% מהשוק. שלא לדבר על מיונז, שם שולטת יוניליוור לבדה ב-74% מהשוק עם מיונז תלמה.

לפי מדד הריכוזיות HHI, המוצרים הנפוצים הריכוזיים ביותר, לפי סדר עולה, הם קפה, חומוס, דגני בוקר, יוגורט, תה, קטשופ ומיונז. מובאות גם דוגמאות למוצרים בעלי ריכוזיות נמוכה, אך הן מעטות: שמן זית, קמח ועוגיות "בייסיק". מדד זה בוחן את הריכוזיות בקרב הספקים. מהשוואה רב שנתית של המדד עולה כי הריכוזיות הייתה במגמת ירידה קלה בין השנים 2012-2017, שמאז נבלמה ונותרה ברמתה הגבוהה עד 2021. לעומת זאת, במדד לפי בוחן האוצר את הריכוזיות במקטע הקמעונאי (CR3) נרשמה ירידה יפה בריכוזיות בין השנים 2018-2020 (השנים העדכניות ביותר שמובאות בנתונים).

הרווחים של הספקים לעומת הקמעונאים

המצגת חושפת את שיעור הרווחיות החריג במקטע הספקים ביחס למקטע הקמעונאים. מובאים בה ארבעה ספקים, שהרווחים שלהם לפני מס נעו בין 8.7% ל-12.8%. עוד מובאים ארבעה קמעונאים, שעבורם שולי הרווח נעו בין 2-3.5% מהמחזור. הנתונים הם לשיעורי הרווח בשנת 2019, טרום מגיפת הקורונה, שהביאה לזינוק בהכנסות של שוק המזון. באוצר לא הסכימו לפרט באילו חברות בדיוק מדובר.

שקף אחר במצגת מציג מגמת עלייה ברווחיות ספקי המזון בין השנים 2017-2020 (כאן כבר הוכנסה לנתונים שנת הקורונה הראשונה). כך, חברה אחת עלתה משיעור רווחים לפני מס בגובה של כ-7% ב-2017 לכמעט 11% בתוך שלוש שנים. חברה אחרת טיפסה מרווחיות של 11% ל-16%.

בשורה התחתונה, בדיוק כמו ברפורמה בחקלאות, ליברמן ממשיך להצביע על ספקי המזון כאחראים לעליות המחירים. רשתות השיווק יוצאות אצלו בזול. שקף נוסף במצגת שמדגיש זאת מסכם כך את הבעיות בריכוזיות שוק המזון, במקטע הספקים: יצירת "כוח שוק מצרפי" של הספקים מול רשתות המזון ודחיקת ספקים קטנים; נקודות ממשק רבות שמקלות על תאום בין הספקים; ופגיעה בתחרות פוטנציאלית. איך בדיוק מתכוון ליברמן ליברמן לפתור את הבעיות? שם, כאמור, דרושה עדיין עבודה רבה בחקיקה מורכבת. התוכנית שהוצגה בקבינט הוגדרה על-ידי האוצר כ"תוכנית ראשונית" בלבד. אבל זאת כבר הפעם השנייה שהיא מוצגת לציבור, ועדיין לא נחשפו צעדים קונקרטיים ליישום.