הכותבת היא חוקרת ומתכנתת בטוגה נטוורקס (Huawei)
מי ייקח אותך?
במהלך חיי שמעתי את השאלה הזו כל כך הרבה פעמים.
הייתי התלמידה הכי טובה בבית הספר ולכן כולם חשבו שאהיה רופאה. ככה זה בחברה הערבית, כי להיות ערביה מצטיינת בלימודים וחכמה זה להיות רופאה. אבל בניגוד לשאר בנות הכיתה שלי, בכלל חלמתי להיות מהנדסת. כבר בכיתה ב' התאהבתי במתמטיקה, ומחשבות על פיזיקה וכימיה תמיד העסיקו אותי. אז מה הבעיה?
המגזר שלנו תופס את מקצועות ההנדסה ככאלו ששייכים לגברים בלבד. כמה מהנדסות מוסלמיות עם כיסוי ראש אתם מכירים? זו משוואה לא הגיונית, אישה "פרימיטיבית" שאחראית על הטכנולוגיות שישנו את העולם?
המיתוסים והדעות הקדומות גם בתוך החברה הערבית וגם מחוץ לה נראים ככה: בתוך החברה הערבית, אישה שעובדת בהייטק נתפסת כאישה ש"אין לה חיים", ובחלק ניכר מהחברה היהודית אנשים מסתכלים עליי כאישה חריגה. בישראל 2022, עדיין ישנם מחסומים פנימיים בחברה הערבית, מחסומים שמונעים מאחוזים גבוהים יותר של נשים לפנות למקצועות טכנולוגיים. לא פחות מזה, יש מחסומים גם מצד החברה היהודית, בהעסקה של אותן נשים, אלו שכבר העזו והצליחו. הדעות הסטריאוטיפיות מצד היהודים כלפי העסקת א.נשים מהמגזר עדיין מקננות בראשם של חלק האוכלוסייה, לא כולם רוצים להעסיק ערבייה בעלת כיסוי ראש.
בשנים האחרונות יש עלייה מתמדת של נשים ערביות שמצליחות לנפץ תקרות זכוכית. יותר ויותר משתלבות באקדמיה, מצטיינות בלימודים ומשתלבות בתפקידי מפתח בשוק התעסוקה. אפשר לראות היום הרבה יותר נשים ערביות במסדרונות האוניברסיטאות המובילות בישראל ממה שראינו בעבר. שינוי זה מביא עימו תרומה רבה לחברה הערבית ותרומה רבה לכלכלת מדינת ישראל וזורע ניצוצות של שינוי.
הדילמה הראשונה שלי בדרך לפיתוח הקריירה, הייתה בחירת המסלול האקדמי המתאים עבורי. מסלול שמחד יביא איתו אתגרים ולמידה, ומאידך יאפשר את השתלבותי בתעסוקה וברכישת עצמאות כלכלית.
רק 2,000 נשים ערביות מועסקות בהייטק
תמיד ציפו ממני שאשב בבית אחרי סיום הלימודים, אבל בחרתי ללכת עם הלב והראש ולפנות לעולמות ההנדסה. התמודדתי עם קשיים כמו שפה, מגורים לבד, המרחק מהסביבה בה גדלתי, וזה בלי להזכיר את הלימודים עצמם. התמיכה של בעלי וההורים שלנו היו חלק משמעותי בתהליך, ובעזרת נחישות ואמונה בדרך הצלחתי לפלס את דרכי בלימודים ולהגיע להישגים, והנה לפניכם התוצאות: ד"ר ערביה שלמדה הנדסה למרות כל הסטיגמות, המיתוסים והנשמות ה'טובות'.
קצת נתונים, בכל זאת חוקרת: 58% מכלל הסטודנטים הערביים שלומדים את מקצועות ההייטק הן נשים. למרות זאת, רק 2,000 נשים מועסקות בהייטק ומהוות פחות מ-2% מהעובדים בהייטק. כמי שחוותה זאת על בשרה אשר מגובים בנתונים: ישנו מיעוט של חברות הייטק שנמצאות בסמוך או בישובים ערביים, פחות ממחצית ממעונות היום המסובסדים נמצאים בישובים ערביים והנתונים הללו בלבד מהווים חסם משמעותי להשתלבותן של נשים ערביות בהייטק.
אני עובדת בטוגה נטוורקס (Huawei) כבר שנה, ביומיום שלי אני שותפה לתהליכים גדולים, נוגעת בנבכי טכנולוגיה מרתקת ומובילה מחקרים משמעותיים. לראשונה בחיי אני מרגישה שאני לוקחת חלק משמעותי בצוות חשוב ואף אחד לא מתעסק בזהות שלי. ההתעסקות המתמדת בעבודה, בהצלחות ובמקצועיות - רק מחזק את הרצון שלי לגדול בעולם הטכנולוגי, לטפח דורות של נשים כמוני ולהביא תוצאות.
הצוותים שלנו בטוגה מורכבים מאוסף של אנשי מקצוע שונים ושיתוף הפעולה הייחודי בנינו מוביל לתוצאות פורצות דרך. העבודה, רכישת הניסיון והכלים על כלל תחומי האחריות שלהם מקדמת אותי הרבה יותר משנות הלימודים באוניברסיטה.
אני כותבת את השורות האלו כדי להעביר מסר: חייבים להאיץ את התפתחות הנשית בחברה הערבית ע"י תמיכה מוסדית ופרלמנטרית בנשים ערביות ועל ידי קידום הגשמה עצמית באמצעות עקרונות חופש הבחירה. יש את המשפט הזה: "השוק יתקן את עצמו", אם אנחנו, נשות השוק, לא נהיה השינוי - הוא לא יגיע. אנחנו צריכים לשנות את דפוס החשיבה שלנו, להיות חלק מהשוק ולהשתנות, לשנות את הדעות הקדומות לקבלה מלאה - בתנאים, בשכר, ברצון, בחשיבה שמאפשרת את כניסתן של נשים ערביות להייטק הישראלי. רבגוניות מביאה לשולחן מחשבות ודעות שונות, יצירת צוותים מצליחים ועבודה מגוונת. רבגוניות היא הרווח של כולם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.