מחקרים מגלים: מה יכולה ללמד אותנו שערה לבנה אחת

בשנים האחרונות מתרחש שינוי אופנתי, שבעקבותיו רבים יותר, ובעיקר רבות יותר, נמנעים מצביעת השיער ומאפשרים לו להאפיר באופן טבעי. רק לאחרונה תיארה את התהליך הזה בכירה בקבוצת האופנה ווג בראיון לתוכנית Good Morning America. "בסגרים היה קשה להגיע למספרות, וכשהם נגמרו, הרבה אנשים שמו לב שהם הרוויחו זמן ולא הפסידו מבחינת מראה", אמרה. "סלבס כמו ג'יין פונדה, שרה ג'סיקה פרקר ואנדי מקדאואל נצפו בשיער מאפיר, ועזרו להפיץ את הטרנד".

כעת, כשהשיער האפור נוכח יותר בחיינו, עולה השאלה: מדוע בעצם השיער מאפיר? האם אפשר למצוא דרך להחזיר את התהליך לאחור? ואם כן, מה זה אומר על תהליכי ההזדקנות שלנו? מחקרים חדשים מנסים לענות על השאלות האלה.

1. בעקבות מנגנון ההלבנה: השיער כתרגיל בחקר הזדקנות הגוף כולו

צבע השיער מיוצר על ידי חומר בשם מלנין, המופרש על ידי זקיק השערה והופך להיות חלק מהשיער. עם השנים, התאים שמייצרים את המלנין מתים ומוחלפים במאגר של תאי גזע, עד שגם הוא נגמר ונשאר שיער חסר צבע. זה ההסבר הפשוט להלבנת השיער.

איך בדיוק נכנס הפיגמנט לתוך השיער? מחקר שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק הראה כי שיתוף פעולה מורכב בין תאי הגזע היוצרים את השערה לבין תאי המלנין הצובעים אותה (תהליך שנקרא WNT Signaling) מאפשר לתאים להיפגש בדיוק בזמן ובמקום הנכון ולפעול יחד כדי ליצור את השערה הצבעונית. אלה אותם תהליכים שמאפשרים היווצרות של איברים מורכבים יותר בגוף, ופגיעה במנגנון שיתוף הפעולה הזה עלול להוביל להאפרת השיער.

 אנדי מקדאואל. ממובילות אופנת השיער הלבן / צילום: Shutterstock

אבל לפני כמה שנים התפרסם מאמר שטען שהתהליך הוא בכלל אחר, או לכל הפחות מתרחש תהליך נוסף. חוקרים מאוניברסיטת ברדפורד, בריטניה, טענו שבתאי השערה מצטברים מי חמצן, אותו חומר שמשתמשים בו במספרה להבהרת שיער. מדובר בתהליך תקין: תאים בריאים מפרישים מעט מי חמצן כדי להילחם בחיידקים, אבל עם השנים, כמות מי החמצן גדלה בעוד שהפרשת החומרים שאמורים לפרק את מי החמצן פוחתת. לפי הגישה הזאת, מי החמצן פוגעים בתאי המלנין ומובילים למחסור בצבע. יותר מכך, הם צובעים את השיער בתוך זקיק השערה. כאילו מישהו יושב שם ועושה לנו גוונים. ייתכן שזה ההבדל בין שיער אפרפר לבין שיער לבן. עד כה, לא קמו ממשיכים לתיאוריה הזאת, אבל גם היא קיימת ומעניין יהיה לעקוב אחרי התפתחות שלה בעתיד.

ג'רלד וייסמן מאוניברסיטת ניו יורק, עורך כתב העת FASEB שפרסם את המחקר הזה, אמר לתחנת הרדיו NPR עם פרסומו: "זקיק השיער, חלק כל כך זעיר של הגוף, בעצם כולל כמעט את כל תהליכי ההזדקנות". הוא הסביר כי אפשר לעקוב אחרי ההתנוונות ההדרגתית של תאים, הקריסה של התקשורת ביניהם, וניסיונות ההתחדשות שלהם באמצעות תא נגיש וזמין מאוד. קל לראות בעין את תוצאות התהליכים המתרחשים - בצבע השיער. "זה מן תרגיל בחקר הגוף כולו", אמר.

2. השפעת הסטרס: לחץ מאיץ האפרה, אבל זה אולי הפיך

חוקרים מהמרכז הרפואי אירווינג שבאוניברסיטת קולומביה מצאו עדויות ברורות לקשר בין מתח נפשי לבין האפרת שיער. הקשר הזה כבר היה ידוע בחוכמת ההמונים שנים רבות, אבל לטענת החוקרים, זו התמיכה האמפירית המשמעותית הראשונה לכך בבני אדם.

שיער קיים אינו משנה את צבעו, ולכן אי אפשר באמת להאפיר בן לילה, אבל כאשר השיער שלנו עדיין בתוך הזקיק, אותו מפעל שבו הוא גדל ונצבע, הוא נתון להשפעתם של הורמוני הדחק ותהליכים אחרים שקורים בגוף.

הבעיה במחקר של הקשר בין לחץ להאפרה הייתה הקושי למקד את הבדיקה בשערה אחת ולדעת בדיוק מתי היא צמחה, אחרי או לפני התקופה הלחוצה. איילת רוזנברג, החוקרת המובילה במחקר, הפועלת במעבדתו של ד"ר מרטין פיקרד באוניברסיטה, פיתחה שיטה לבצע הדמיה מאוד מדויקת של השערה, תוך מיפוי של הבדלים בצבע במרחקים של 1/20 חלקי מילימטר על גבי שערה אחת. זהו בערך האורך שנוסף לשערה אחת בכל שעה.

במבט על אותה שערה, יהיה קשה לראות הבדלים בצבע, אבל בהדמיה שפיתחה הקבוצה אפשר לראות את השינויים ברמה השעתית. השינויים האלה הושוו ליומני דחק שהתבקשו מתנדבי הניסוי למלא, ונמצאה קורלציה ברורה, לדברי החוקרים, בין השינויים בגוון לבין האירועים. לדוגמה, אצל מתנדבת אחת הייתה הלבנה משמעותית בחודשיים שבהם היא עברה תהליך גירושים. אבל הלחץ לא חייב להיות אירוע משנה חיים, גם אירועי דחק יומיומיים יכולים להשפיע במידת מה על צבע השיער.

החוקרים מצאו גם שברגעים השלווים, השיער שוב שינה גוון והפך לכהה יותר. "אחד המתנדבים יצא לחופש, וחמש שערות על ראשו חזרו להיות כהות, ממש בתקופת החופשה", כתבו החוקרים. זהו בעצם הגילוי החדשני יותר של החוקרים: ייתכן שהעניין הפיך. יכול להיות שכאשר החיים חוזרים להיות שלווים, יכול לצמוח שוב שיער עם צבע בשיעורים גבוהים יותר מאשר בתקופת הסטרס. זה לא קרה לכל השערות, אבל זה קרה בכמה מהן.

"המשמעות של המחקר גדולה יותר מעצם התמיכה בספקולציה משכבר הימים לגבי הקשר בין סטרס לשיער אפור", אמר פיקרד. "אם נבין כיצד שיער ש'הזקין' חוזר למצבו הצעיר יותר, ייתכן שנגלה כלים שיכולים להסיג לאחור גם תהליכי הזדקנות אחרים, בעיקר כאלה שמושפעים מלחץ נפשי. הממצאים שלנו מתווספים לגוף ידע הולך ונבנה, שאומר שההזדקנות האנושית היא לא לינארית, אלא אולי ניתן לעצור או אפילו להפוך את הכיוון לזמן מסוים".

החוקרים בחנו את ההבדלים בהרכב השערה לאורכה והשוו בין הרכב החלקים האפורים יותר שלה לבין החלקים הצבועים יותר. מתוך ההשוואה הזאת הם הסיקו שהבעיה נובעת מפגיעה במיטוכונדריה של תאי הזקיק, אותו חלק בתא שמייצר אנרגיה, לצד תפקידים אחרים, וידוע כמושפע מלחץ.

 ג'יין פונדה. עזרה להפיץ את הטרנד / צילום: Reuters

לדברי פיקרד, לא ניתן להחזיר צבע לכל שערה. "אנחנו מאמינים היום שהזקיק מגיע לאיזשהו רף שממנו הוא יכול ליצור רק שיער אפור. זה יכול לקרות בגלל גיל ביולוגי, לחץ נפשי ואולי גם גורמים אחרים. יכול להיות שבשלבים מסוימים של החיים, הלחץ דוחק את השערה מעבר לסף באופן זמני, אבל בגיל מאוחר יותר, שילוב של הגיל הביולוגי יחד עם הדחק הנפשי דוחפים אותו מעבר לסף באופן שהוא כבר בלתי הפיך. אנחנו לא חושבים שחופשה ומנוחה לאדם בן 70 שהשיער שלו לבן כבר שנים תשנה במשהו את צבע שיערו. במקביל, גם ילד בן 10 שחווה המון סטרס לא מלבין, כי הוא עוד לא קרוב לרף".

הוא ציין גם שכמו שהשיער לא מלבין כולו בבת אחת, כך גם ההזדקנות של יתר התאים שלנו אולי קורית באופן שאיננו אחיד. תא אחד מזדקן וזה שלידו עוד לא, ובתוך כמה שנים גם הוא מצטרף. ישנם אנשים שרק אזור מסוים של השיער שלהם מלבין פתאום. לא לגמרי ברור מדוע, אבל קצת מצמרר לחשוב שאולי גם חלקים מהגוף שלנו מזדקנים באופן פתאומי ומקומי באותו אופן.

מעניין להוסיף לכך שאצל אנשים שעברו כימותרפיה, השיער הראשון שצומח אחרי סיום הטיפולים עלול להיות אפרפר, אבל אחרי כן הצבע חוזר. עוד עדות לכך שהמנגנון הזה הוא הפיך.

3. שיער לבן בחיות: אצל שימפנזים, הוא לא סימן לגיל מבוגר

אחד השימפנזים המפורסמים ביותר בעולם נקרא דיוויד גרייבירד (זקן אפור). הוא היה השיפמזה הראשון שהחוקרת ג'יין גודאל ראתה משתמש בכלים, אירוע שערער את התפיסה שלפיה בני אדם הם היחידים בטבע שעושים זאת. הוא גם היה אפור-שיער, ולאו דווקא בגלל גילו. חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון מצאו שאצל שימפנזים השיער מאפיר בקצב גבוה דווקא לקראת אמצע החיים, ואחר כך ישנה ירידה בקצב ההאפרה.

"אצל בני אדם, זה לינארי", אמרה החוקרת המובילה במחקר, הדוקטורנטית אליזבת' טאפנס. "אבל אצל השימפנזים ממש לא מצאנו את הדפוס הזה. הם מגיעים לאיזשהו רגע שבו חלק מהשיער שלהם אפור, אבל אף פעם לא מאפירים לגמרי ואי אפשר להשתמש במדד הזה כדי להבין בני כמה הם". ואכן, בניסוי שערכו החוקרים, הם דירגו שימפנזים לפי כמות השיער הלבן, ולא היה מתאם משמעותי בין הדירוג לבין גילם.

ד"ר ברנדה ברדלי, שבמעבדתה נערך המחקר, סיפרה בהודעה לעיתונות שפורסמה עם צאת המחקר, כי הרעיון עלה כאשר ביקרה בשמורת שימפנזים באוגנדה. היא החלה לנחש את גיל השימפנזים לפי הצבע, והמקומיים אמרו לה שזה לא עובד כך אצלם. לדבריה, "כמעט אין מחקר על שיער לבן אצל בעלי חיים. המחקר בתחום מרוכז בפענוח המנגנון בבני אדם, כדי אולי לנצח אותו. אבל לא כל כך שואלים מה מבחינה אבולוציונית עיצב את התהליך הזה"

כותבי המאמר סבורים שהצבע של השימפנזים הוא קריטי לשמירה על טמפרטורת הגוף ולזיהוי זה של זה. לכן כנראה הייתה ברירה טבעית נגד שימפנזים שמאפירים לחלוטין. ומדוע אצל בני אדם זה אחרת? על כך אין עדיין תשובה.

ומה לגבי חזירי בר? חוקרים מכמה מוסדות אקדמיים בספרד, הראו שבזן מסוים של חזירי בר, פרווה אדמונית ניבאה בריאות פחות טובה מאשר פרווה אפרפרה. נראה שחיה שממשיכה לייצר פרווה אדומה משתמשת לשם כך בחומר נוגד חמצון, שאחרת הייתה יכולה להשתמש בו כדי לנטרל רדיקלים חופשיים שפוגעים בתאים.

אצל החזירים, כמו אצל בני אדם, ישנם שני סוגי מלנין - חום או שחור, ואדמדם או חום בהיר. היחס בין הסוגים יקבע את גוון השיער הייחודי. הסוגים האדמדמים-בהירים מיוצרים תוך שימוש בחומר נוגד חמצון בשם GSH . החוקרים, בראשות פרופ' איסמעיל גלוון, ראש המעבדה לפיגמנטציה של חיות במחלקה לאקולוגיה אבולוציונית במוזיאון הלאומי למדעים במדריד, מצאו שככל שהיה לחזיר מסוים יותר מהפיגמנט האדמוני בפרוותו, כך היה לו פחות GSH בשרירים, ואז השרירים סבלו מעקה חמצונית.

איך בכלל התפתח כזה צבע שיוצר בעיות? גלוון סבור שזה קשור לכימיקל אחר, בשם ציסטאין. הוא חלק מה- GHS , ובכמויות גדולות הוא יכול להיות רעיל. ייתכן שהיה "שווה" לאבולוציה למצוא דרך לסלק את הציסטאין (ולהרוויח צבע אדמדם נאה), במחיר אובדן היכולות נוגדות החמצון של ה- GSH .

4. הטרנד האופנתי: נשים רוצות אותנטיות, החברה רוצה אותן צעירות

חזרתו של השיער האפור לאופנה לא חמקה מעיני המדענים. חוקרים מאוניברסיטת אקסטר שבבריטניה ראיינו נשים שהחליטו לוותר על הצביעה כדי להבין את הלך הרוח שלהן. לא במפתיע, הנשים הללו חוו קונפליקט לפני קבלת ההחלטה.

בין הסיבות שהציגו הנשים לשמירה על שיער אפור היו חתירה למראה טבעי יותר ובעיטה סמלית במוסכמות לגבי איך אישה, בעיקר אישה מתבגרת, צריכה להיראות וכמה עליה להשקיע בכך. הנשים שבחרו לא לצבוע את השיער דיווחו על תחושה של סולידריות וקשר עם נשים אחרות שבחרו כך, והן נתנו זו לזו תמיכה, בעיקר בפלטפורמות וירטואליות. הן ראו במהלך הזה דרך להתמודד עם דרישות לא סבירות ובלתי אפשריות להישאר צעירות לנצח. הן הרגישו מחופשות, כשניסו להיראות צעירות יותר.

מנגד, נשים רבות הביעו דאגה שהשיער האפור יגרום להן להיראות מבוגרות יותר, ובעיקר שאחרים יתפסו אותן כבעלות מסוגלות פחותה, בעיקר בשוק העבודה. "'האישה המבוגרת' היא דמות לא אהודה בחברה המערבית", הודו כותבי המאמר. קרובי משפחה וחברים האשימו את הנשים הללו שהן "מזניחות את עצמן". הנשים דיברו על הוויתור על צבע בסביבה כזאת כ"סיכון" ואמרו שהן מוכנות להסתכן כדי להרגיש אותנטיות יותר.

רוב הנשים שהחליטו להפסיק לצבוע השתמשו בכלים אחרים מעולם האופנה כדי לשדר שהן עדיין "במשחק", ושלהיות אפורת-שיער לא אומר להיות זקנה. "החברה כבר קצת מקבלת היום אישה שנראית צעירה יחסית אבל אפורה. יותר קשה לה לקבל נשים מבוגרות באמת".

הפושע היה בלונדיני: חוקרים מצאו דרך לנבא את צבע השיער מדגימת דנ"א

חוקרים מאוניברסיטת ארסמוס, הולנד, פיתחו שיטה לגילוי צבע השיער באמצעות דגימת דנ"א. ואם זה נראה לכם קל או ברור מאליו, מתברר שעד לאחרונה היה מוכר רק גן המנבא שיער ג'ינג'י, בעוד יתר הסוגים לא היו מאופיינים גנטית.

על ידי אפיון צבע השיער של הפושע ברמה סבירה, אפשר לפסול חשודים או לחפש חשודים. בינתיים, הדיוק הוא רק 90% לשיער אדמוני או שחור, וב-80% לשיער בלונדיני או חום. הגישה החדשה מאפשרת לנבא את גוון הצבע באופן ספציפי, כלומר, להבדיל בין שיער ג'ינג'י לגוון יותר גינג'י-בלונדיני, לדוגמה, או בין שיער בלונדיני לבלונדיני כהה. המידע בינתיים תקף רק לגבי אנשים ממוצא אירופי.

בעבר כבר אותרו סמנים גנטיים לצבע עיניים וכלים גנטיים לניבוי גילו של הפושע. התקווה היא כי בעתיד, כל עוד הפושעים ישאירו DNA בזירה, אפשר יהיה להשתמש בו כדי ליצור קלסתרון מלא שלהם.