המשנה לנגיד בנק ישראל מטיל פצצה ורומז: העלאת הריבית מעבר לפינה

"לנוכח ההתפתחויות האחרונות של האינפלציה, תהליך הצמצום המוניטרי עשוי להיות מהיר יותר משחשבנו", כך אמר היום המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, בכנס מקוון של מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.

בראיון לגלובס בתחילת פברואר אמר אביר כי גם אם האינפלציה תחרוג מהיעד של בנק ישראל (1%-3%) מקבלי ההחלטות לא ימהרו לשנות מדיניות. אלא שהמציאות השתנתה על רקע הפלישה של רוסיה לאוקראינה שצפויה להוסיף ללחצי האינפלציה.

דבריו של אביר באים לאחר שהאינפלציה בישראל עלתה מעל לטווח היעד של בנק ישראל לקצב של 3.5% בחודש פברואר. מאז, הבנק המרכזי של ארה"ב העלה את הריבית לראשונה מאז 2018, ובשוק מעריכים כי בנק ישראל יעלה ריבית בפגישה הקרובה של הוועדה המוניטרית בחודש אפריל.

"עם ההתאוששות מהמשבר בנקים מרכזיים ברחבי העולם החלו לצמצם את מידת ההרחבה המוניטרית שהנהיגו. בנק ישראל התחיל בצמצום מוניטרי כבר במהלך 2021, עם הפסקה מדורגת של תוכניות ההרחבה המיוחדות שהופעלו במהלך המשבר", הוסיף אביר. "המשבר באוקראינה מוסיף מורכבות בקביעת המדיניות המוניטרית, מאחר שהוא יוצר זעזוע בצד ההיצע. הוא עלול לעכב את חזרת האינפלציה ליעד מעבר למה שהערכנו טרם פרוץ המשבר.

"הכלכלה הישראלית צלחה בצורה מרשימה את משבר הקורונה בהשוואה למדינות אחרות. זאת, בזכות לתנאים הכלכליים הטובים שהיו למשק הישראלי טרם המשבר ובזכות מגזר ההיי טק הישראלי שצמח במהירות. הביקוש המתחדש לשירותים ומוצרים, כחלק מהיציאה העולמית מהמשבר, נתקל בצוואר הבקבוק של ההיצע. זה הוביל, בין היתר, לעליית האינפלציה בעולם וגם בישראל. אם כי האינפלציה בישראל הייתה ועודנה נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית מדינות ה-OECD. עם פרסום המדדים האחרונים, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה ממרבית המקורות נמצאת בקצה העליון של היעד והציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נמצאות בתוך היעד".

אביר חושף את המלכוד שבו נתונים הבנקים המרכזיים בבואם לטפל באינפלציה. "בעוד שיציבות מחירים היא היעד העיקרי של הבנק המרכזי, בנקים מרכזיים גם מודעים לפעילות כלכלית הראלית. כאשר המשק נפגע מהלם של ביקוש שלילי, הן המחירים והן הפעילות מחייבים מדיניות מוניטרית מרחיבה. עם זאת, בהלם היצע שלילי, כמו זה שהכלכלה העולמית מתמודדת איתו עקב המשבר באוקראינה, לבנק מרכזי יש דילמה - באיזו מידה עליו להדק את המדיניות כדי להתמודד עם הזעזוע, שכן ייתכן שזה לא רק מה שמוביל לאינפלציה גבוהה יותר אבל גם לבלימת הביקוש המקומי.

"יתרה מכך, גם אי הוודאות באה לידי ביטוי, שכן אף פעם אי אפשר באמת לדעת כמה זמן יימשך זעזוע ההיצע, ומה תהיה ההשפעה שלו הן על המחירים והן על הפעילות. אלו שיקולים שישפיעו על קצב ומשך התהליך של נורמליזציה של הריבית. אלו הם זמנים מאתגרים בעליל עבור מקבלי החלטות במדיניות מוניטרית ברחבי העולם", אמר אביר.

העלאת הריבית ב-0.25% תגרור העלאה של 30 אלף שקל בהון העצמי למשכנתא 

פרופ' דני בן-שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התייחס לנטל שיתווסף על נוטלי המשכנתאות. "עלייה צפויה בריבית בנק ישראל תגרור איתה עלייה בריבית הממוצעת על המשכנתאות. עלייה זו תמשיך להרע את מצבם של משקי בית צעירים שמחפשים לרכוש דירה לראשונה. עלייה עתידית של כרבע אחוז בריבית המשכנתה תאלץ את משקי הבית הללו לגייס הון עצמי גדול יותר כדי להשיג דירה. ההון העצמי הנדרש היום ב- 12 הערים הגדולות עומד היום על כ 980 אלפי שקלים והוא צפוי לגדול בכ-30 אלפי שקלים נוספים״

המלכוד: ריסון האינפלציה במחיר של האטה

הבנקים המרכזיים נמצאים בלחץ שבין הניסיון למתן את האינפלציה בהעלאה של הריבית לבין האפשרות שצעד שכזה באופן מהיר מדי ימתן את הצמיחה. הפד רוצה ללכת בין הטיפות ובינתיים זה מתקבל בשוק בחוסר אמון כאשר שוק האגרות חוב הממשלתיות מתמחר אפשרות למיתון בהמשך הדרך שייגרם כתוצאה מהעלאות הריבית. פה בישראל יאלצו להדביק את הקצב.

לדברי יונתן כץ, יועץ מאקרו-כלכלי, "קצב האינפלציה בישראל פחות ממחצית קצב האינפלציה בארה"ב מכמה סיבות: מדיניות פיסקאלית פחות מרחיבה בהרבה בישראל ולכן לחצי שכר יותר מתונים, מגמת ייסוף בשקל, ועלייה מתונה יותר במחירי השכירות". ועוד, ״העלייה בעקבות המלחמה באוקראינה עשויה לתרום עוד כ-15 אלף משקי בית שיצטרכו דירה בעתיד הנראה לעין מה שיגדיל את מספר מבקשי הדירה בשנה הקרובה לכ-70 אלף משקי בית (כולל הריבוי הטבעי של האוכלוסייה). ביקוש זה יטיל לחץ נוסף על צד הביקוש והמחירים בשוק הנדל״ן״.

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, "דבריו של אביר אומנם משקפים שינוי כיוון לטובת הידוק מוניטרי מהיר יותר, אך למרות שהם מנוגדים לדברים שהשמיע, כאמור, רק לאחרונה, אין בכך הפתעה גדולה , שכן המציאות הכלכלית משתנה אף היא במהירות רבה לנגד עינינו. בינתיים נרשמה עוד העלאת ריבית אחת בבריטניה וכלכלנים רבים צידדו בהעלאת ריבית מהירה יותר. יו"ר הפד פאוול הפתיע לפני מספר ימים עם אמירה נחרצת שהריבית תעלה ואולי אף במנות של חצי אחוז. מאז אמר אביר את דבריו, התבטא גם הנגיד ירון בנושא ונקט, כזכור, גישה נחושה יותר.

נזכיר כי קרן המטבע הבינלאומית קראה לבנק ישראל בביקור שערכה בארץ לאחרונה להדק מדיניות נוכח עליית האינפלציה. "בנק ישראל בהחלט יכול לנצל את הרוח הגבית שכלכלני הקרן מעניקים לו על מנת להקדים ולהעלות את הריבית ולהערכתי דברי אביר לקחו זאת בחשבון. "רוח גבית" נוספת קיבל בנק ישראל משוק איגרות החוב המקומי, שרושם עליית תשואות לפדיון בתקופה האחרונה עוד טרם עולה כאן הריבית (חלקו בהשפעת חו"ל).

"לבנק ישראל יתרון נוסף, בכך שהיה עד להשתהות לכאורה של הפד בארה"ב עם העלאת הריבית עוד כנעה סביב 3% וכעת לאחר שקפצה ל-8% הוא נאלץ להעלות אותה בשיעור מהיר וחד מכפי שהיה כנראה מעדיף. לבסוף, היות והודעת הריבית של אפריל תלווה, כנראה, בעדכון משמעותי כלפי מעלה של תחזיות האינפלציה של בנק ישראל, אך טבעי הוא שינצל את הבמה להעלות לראשונה את הריבית. עם זאת, אני מניח שהיותה של האינפלציה כאן נמוכה משמעותית עדיין מאשר בחו"ל יאפשר לו להציג תוואי העלאות מדוד יותר מאשר בארה"ב", הוסיף מנחם.