איפה במוח אגור המעמד החברתי שלנו, והאם ניתן להתערב בכך? ניסוי שנערך בינתיים רק בעכברים, מנסה למצוא את התשובה לכך. החוקרים מבית החולים Massachusetts General Hospital פרסמו את תוצאות המחקר שלהם בכתב העת "Nature" בשבוע שעבר.
החוקרים מצאו כי כמו אצל בעלי חיים רבים, גם אצל העכברים ישנה התנהגות תחרותית, ומי שמנצח בתחרות זוכה במעמד חברתי גבוה יותר. החוקרים עקבו באמצעות תג אלחוטי אחרי ההתנהגות והפעולות של העכברים בחברה. בנוסף, החוקרים השתילו אלקטרודות במוח של עכברים, כדי לעקוב אחר שינויים במוח שלהם בעקבות האינטראקציה החברתית. הם מצאו כי בעקבות התחרויות, הניצחון או ההפסד בהן, נוצרו שינויים באזור במוח שנקרא Anterior Cingulate Region .
"באזור הזה נצברה בהדרגה מפה מאוד מדויקת של יחסי הכוחות בחברה והדינמיקה שלה", מסביר פרופ' זיו מ. וויליאמס, חוקר בבית החולים ובאוניברסיטת הרווארד, אשר מתמחה בקריירה שלו באופן שבו תהליכי חשיבה מורכבים מבוצעים על ידי מערכת העצבים, כדי לנסות ולפתח כלים לשיקום מוחי. לדבריו בהודעה לעיתונות שיצאה בעקבות המחקר: "החיה יכולה עוד לפני הכניסה לתחרות מול חיה אחרת, לחשב את הסיכויים שלה להצלחה, ואנחנו מאמינים שזה מוביל להחלטות מול מי כדאי להתחרות".
"ההצלחה תלויה גם ברמת התחרותיות"
לא רק העכברים ידעו לנבא מי ינצח בתחרות. גם החוקרים התחילו לפתח יכולת לנבא ניצחון. העכברים ידעו מניסיון העבר מה הסיכוי שלהם לנצח עכבר מסוים. ולכן מעצם קריאת פעילות המוח שלהם כשהם התחרו מול אותו העכבר, אפשר היה להעריך את סיכויי ההצלחה שהעכברים צופים לעצמם. בנוסף, התברר שהערכות המוקדמות של העכברים היו לרוב מדויקות ועכבר שחשב שינצח, אכן לרוב ניצח בתחרות.
ומה קרה כאשר החוקרים ביצעו מניפולציות בנוירונים באזור הזה? וויליאמס טוען כי כך ניתו לשלוט בנטייה התחרותית של העכברים. ההערכה של החוקרים היא כי כאשר שיחקו עם מערכת העצבים כך שנתנו לעכברים תחושה שהצליחו בתחרות בעבר, הם נטו יותר להתחרות בהמשך. באותה הדרך ניתן היה לתת להם תחושה שנכשלו, וכך הם נטו פחות להתחרות בהמשך.
הדוקטורנט וויליאם לי, החוקר הראשון החתום על המחקר, מסביר כי: "נראה שההצלחה של בעלי החיים בתחרות, לא תלויה רק בחוזק הפיזי שלהם, אלא גם ברמת התחרותיות שלהם. הרמה הזו היא פונקציה של חישוב מורכב שעושים העכברים לגבי הסיכוי לנצח אל מול גודל הפרס האפשרי".
עדיין לא ברור אם אצל בני אדם המערכת עובדת באותה הצורה. אבל אם בני האדם יקבלו אפשרות, בין אם באמצעות תרופה או בין אם באמצעות גירוי מוחי, לשנות את רמת התחרותיות שלהם, יהיה מעניין מאוד לראות לאיזה כיוון הם יקחו את היכולת הזו. כמו כן, עדיין לא ברור מה קורה כאשר מנתקים את רמת התחרותיות של אדם מן היכולת שלו לחשב האם הוא באמת יכול לנצח. האם הוא יצליח יותר בגלל עצם התחרותיות, או שבכל זאת למצב הנפשי יש מגבלה.
בשלב הראשון, החוקרים מעוניינים לבדוק את הקשר בין הפעילות של המערכת הזו, לבין הפרעות כמו דיכאון, בדידות ואפילו התמכרות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.