השכר הממוצע עלה בחדות, אבל עליות המחירים היו חדות יותר

האם השכר הממוצע בישראל נמצא במגמה חדה של עלייה ריאלית - או שמא הוא נשחק כל-כך אל מול האינפלציה, עד כדי שהממשלה תצטרך לקבוע העלאות שכר רוחביות במשק? תלוי אם שואלים את משרד האוצר או את ההסתדרות, כאשר שניהם התייחסו היום (א') לנושא.

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, פרסמה היום (א') סקירה על השכר הממוצע במשק בתקופת משבר הקורונה. הסקירה מפריכה את התזה לפיה עליית השכר הממוצע בשנתיים האחרונות היא פיקציה סטטיסטית, שנוצרה בשל החל"תים והפיטורים ההמוניים של עובדים בעלי שכר נמוך במשק. לפי האוצר, גם אחרי שמנכים את השפעות משבר הקורונה על תמהיל המועסקים, מתקבלת עדיין עלייה ריאלית של 6.4% בשכר הממוצע במשק בשנתיים האחרונות. 

על הנייר, מדובר בנתונים מרשימים למדי. סקירת האוצר מראה כי הגידול הריאלי בשכר הממוצע היה גבוה במיוחד בשנים 2020-2021, למרות הקורונה: "במונחים שנתיים, עלייה זו משקפת גידול שנתי ריאלי בקצב של 3.2%. זאת בהשוואה לגידול שנתי ריאלי בגובה 2.0% בממוצע בין השנים 2019-2011. כלומר, השכר גדל בשיעור גבוה יחסית במהלך השנתיים האחרונות", נכתב במסמך. 

השכר הממוצע לשכיר בשנת 2021 עמד על 11,773 שקל - עלייה של 2.3% לעומת שנת 2020, לפי נתוני הלמ"ס. 

באוצר מציעים מספר הסברים אפשריים לעליית השכר הממוצע בתקופת המשבר, ובראשם הקטר הדוהר של המשכורות בהייטק. "הביקוש העולמי לשירותים טכנולוגיים אחרי פרוץ מגפת הקורונה הוביל לעליות שכר בענף ההייטק בישראל", נכתב בסקירה.

סיבה אחרת שמובאת היא למעשה ביקורת על מדיניות החל"ת של הממשלה הקודמת: "יתכן כי נרשמה ירידה זמנית בהיצע העובדים על רקע מדיניות הממשלה להתמודדות עם התפשטות נגיף והחשש של עובדים להידבק".

אלא שלא כולם נהנו מעליית השכר הממוצע. על-פי הנתונים, במספר ענפים נרשמה צמיחה איטית יותר בשכר, כמו בענפי המסעדנות והאירוח, ואף ירידה בשכר הממוצע דוגמת תחום האמנות, הבידור והפנאי.

קפיצת השכר הממוצע ב-3.2% בשנה היא אומנם גבוהה, אבל לא גבוהה כמו עליית מדד המחירים לצרכן. המדד קפץ ב-3.5% במהלך 12 החודשים האחרונים, קצב שפורץ את טווח העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל. המחירים מתייקרים בקצב הולך וגובר, לאחר בשנת 2021 עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.8%, ובשנת 2020 ירד ב-0.7%. 

ההסתדרות דורשת תוספת יוקר 

סקירת הכלכלנית לא מתייחסת אומנם להתייקרות המחירים, אולם הנתונים שהיא פרסמה עוד עשויים לשמש כנייר עמדה של האוצר אל מול הדרישה החדשה של ההסתדרות. ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות, שיגר היום מכתב לשר האוצר, אביגדור ליברמן, בו קרא "לקדם במשותף עם נשיאות המגזר העסקי ועם הממשלה הסכם שמסדיר מנגנון של תוספת יוקר, בהתאם לשיעור האינפלציה במשק".

תוספת יוקר היא מנגנון שלא נעשה בו שימוש זה כ-20 שנה. משמעותו היא העלאת שכר רוחבית של כלל העובדים במשק, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, כדי להתמודד עם שחיקת השכר כנגד עליות המחירים.

בר-דוד הציע להחיל "מנגנון תוספת יוקר בגובה של 90% מעל שיעור אינפלציה שנתי של 3% לכל אחת מהשנים 2022 ו-2023, אשר ייבחן בדצמבר מדי שנה. הסכם כאמור יאפשר לנו לגבש כללים מוסכמים להתאמת תשלומים עתידיים לשינויים ברמת המחירים, כדי להבטיח יציבות ויכולת השתכרות הולמת לציבור העובדים בישראל".

בר-דוד, שמצוי בקמפיין לקראת הבחירות בהסתדרות בחודש מאי הקרוב, שוחח בנושא עם יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, שהסכים להעלות את ההצעה בישיבת ההנהלה הקרובה של הנשיאות. אלא שאין בכוונתו של אמיתי לתמוך בהצעה שתדרוש הוצאות שכר נוספות מציבור המעסיקים שאותם הוא מייצג.

פקידי האוצר, מצדם, בוודאי לא ימהרו להכניס את היד אל קופת המדינה ולממן בעצמם את תוספת היוקר, כך שלא ברור כרגע האם ההצעה של ההסתדרות היא ברת-יישום.