כחלק מהמירוץ המערבי למצוא מקורות אנרגיה חליפיים שיפצו על היבוא מרוסיה, מתחמם בשבועות האחרונים הקרב על כ־50 ספינות מיוחדות היכולות להפוך גז מונזל היישר לגז טבעי (גיזוז), שמסתובבות בעולם.
ספינות אלה נקראות FSRU, ראשי תיבות של יחידה צפה לאחסון ולגיזוז חוסכות את הצורך בהקמת טרמינלים להפקת גז מספינות הנושאות גז מונזל (LNG) מהמדינות בהן הוא מופק, ואמורות לספק פתרון דינמי למדינות אירופאיות, שכעת נדרשות לייבא כמויות עצומות של גז בדרך זו, במקום הגז הרוסי שעדיין זורם דרך הצינורות מרוסיה.
האיחוד האירופי הציג תכנית ל"גמילה" מהגז, הדלק והפחם הרוסיים, וגם גרמניה - שבה המשאב נחשב קריטי לכלכלה - חותמת בימים אלה עסקאות עם מדינות לאספקת גז, שעובר הליך דחיסה ועיבוי (LNG). שר הכלכלה הגרמני, רוברט האבק, ביקר בקטאר בשבוע שעבר וחתם על עסקה בעניין. עסקה עתידית ליבוא גז מונזל מארה"ב נחתמה בסוף השבוע מול ארה"ב.
מחירי השימוש בספינות זינקו
הבעיה האקוטית של גרמניה היא מחסור בטרמינלים להפקת LNG. המדינה הודיעה על בניית טרמינלים כאלה באופן מהיר, אך לפי ההערכות יידרשו לפחות שנתיים לבניית טרמינל אחד, שימוקם לחופי הים הצפוני. לכן תשומת הלב ממוקדת כעת בספינות ה־FSRU, שיכולות להיכנס לפעילות עוד לפני שטרמינלים כאלה מוקמים.
גרמניה הודיעה כי הצליחה לחכור באמצעות חוזה עם חברה הולנדית שלוש ספינות כאלו, וכך גם הולנד ואיטליה. המחירים של השימוש בהם קפצו בעשרות אחוזים, לפי הערכות שונות. "אירופה מתחננת ל־FSRU כדי לייבא אנרגיה, לא משנה מה העלות שלהם", אמר לעיתון "פייננשל טיימס" מנכ"ל חברה נורבגית העוסקת בהחכרת פלטפורמות אלה.
אירופה מתכוונת להחליף כ־50 מיליארד קוב גז טבעי שהיא מייבאת מרוסיה עד סוף השנה הנוכחית. ספינת FSRU אחת מסוגלת להזרים 5 מיליארד קוב בשנה בממוצע, בהנחה שהיא מקבלת אספקת מתאימה של גז טבעי מונזל. חיבורן לתשתית הגז הקיימת, והמקום שבו יעגנו, הופכים את הפרויקטים הללו למורכבים.
דמי שימוש: 150־180 אלף ד' ליום
גרמניה הודיעה כי היא בוחנת שימוש בשלוש הספינות שחכרה בנמלים בצפון־מערב מדינה, היכן שהטרמינלים להפקת גז מ־LNG יוקמו בעתיד. גורמים בתעשייה העריכו כי רק חלק מהספינות הקיימות אכן יוכלו להיות בשימוש בצפון אירופה, משום שתהליך הגיזוז בחלק מהן זקוק למי ים בטמפרטורה הגבוהה מעשר מעלות.
העיתון הבריטי דיווח כי מחירי החכירה של הספינות המעטות הפנויות מתוך המלאי העולמי זינקו לבין 150 אלף דולר ל-180 אלף דולר ליום שימוש בעקבות המלחמה באוקראינה.
בניית ספינות חדשות, גם אם תחל כעת, תוכל להסתיים רק ב־2027, לפי הערכות גורמים בתעשייה. הספינות שייחלו לפעול באירופה כעת ייגרעו מפרויקטים במדינות כמו ברזיל, סרי לנקה ופנמה, שהסתמכו עד כה עליהן בניסיון לצמצם שריפת דלקי מאובנים אחרים, מזהמים יותר. "במחירים הנוכחיים הם יעדיפו לשרוף פחם", אמר מומחה אנרגיה לעיתון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.