שוקי האג"ח הפנימו כי הריבית בארה"ב תעלה בקצב מהיר: התשואות בממשלתיות מזנקות

שוקי האג"ח מעכלים, כך מסתמן, את האיתותים של יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, בדבר האפשרות שחרף המלחמה במזרח אירופה, הבנק המרכזי האמריקאי יעלה את הריבית בישיבות הקרובות בקצב גבוה מהצפוי. לפני כשבוע העלה הפד את הריבית ב-0.25%, לראשונה מאז 2018, ואחרי כן הבהיר פאוול כי מקבלי ההחלטות יהיו נחושים יותר לרסן את האינפלציה, על רקע הזינוק במחירי הסחורות בעולם בעידוד המלחמה בין רוסיה ואוקראינה.

כמו כן אותת הנגיד על אפשרות של העלאת הריבית בקצב גבוה יותר, של 0.5%, בישיבות הבאות של חברי ועדת השוק הפתוח של הפד (FOMC).

 היפוך-העקום-התשואה-על-איגרת-לחמש-שנים-מעל-זו-של-איגרת-ל30-שנה

לראשונה מאז 2006 התהפך ביום ב' עקום התשואות בשוק איגרות החוב האמריקאי, המייצג את הפער בין תשואת האג"ח הארוכה, ל-30 שנה, שירדה ל-2.59%, ובין זו של האג"ח ל-5 שנים, שעלתה ל-2.62%.

עקום התשואות מייצג כאמור את הפער שבין התשואות שנותנות למשקיעים איגרות החוב לטווח הקצר, ובין אלו שמספקות איגרות החוב לטווח הארוך. העקום (הגרף) מראה את התשואה לפי מועד הפירעון של איגרות החוב. בדרך כלל, הפער בין תשואות איגרות החוב לטווח של שנתיים ובין אלו של האג"ח ל-10 שנים, מהווה אינדיקטור שמאותת על מיתון שצפוי לבוא, וההיפוך שנרשם כעת בין התשואות ל-30 שנה לאלו של 5 שנים עשוי לסמן זאת.

בימים שבשגרה, ההחזר למשקיעים בטווח הארוך גבוה מההחזר בטווח הקצר, ולכן העקום נוטה לטפס מעלה. אלא שהשתטחות העקום משקפת מצב שבו המשקיעים מעריכים כי המהלך של הפד לריסון המדיניות המרחיבה, על ידי העלאה של הריבית, עלול לחנוק את הכלכלה עד כדי האטה מתמשכת בצמיחה. כלומר, המשקיעים לא מייחסים סיכוי גבוה לאפשרות שהפד יצליח למתן את האינפלציה ולחמוק מהאטה, שתאלץ אותו להוריד שוב את הריבית בהמשך.

"במהלך השבוע האחרון שוק האג"ח הביא לידי ביטוי את החרפת הטון של חברי הפד, עם הסתברות גבוהה להעלאה של 50 נקודות במאי, תמחור של 125 נקודות בשלוש ההחלטות הקרובות, כלומר השוק מצפה לשני מהלכים של 50 נקודות לפחות ולהעלאה מצטברת של כ-200 נקודות בשש ההחלטות עד לסוף השנה", כך אמר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של אי.בי.אי.

"כמו כן נרשמה עלייה גם בהערכת השוק בנוגע לרמת הריבית שבה יסתיים תוואי ההעלאות, לכ-3% במחצית הראשונה של 2023, והציפיות שבהמשך שנה זו תירשם הפחתת ריבית נותרו בעינן, כלומר הצפי הוא שמהלך הריסון יוביל להאטה בפעילות של המשק האמריקאי.

"ההסתברות לכך שהפד יצליח למתן את האינפלציה ללא האטה משמעותית או מיתון אינה גבוהה במיוחד, ושוק האג"ח מביא זאת בהדרגה לידי ביטוי עם המשך השתטחות העקום. כמו כן, התלילות שבין איגרות החוב לשנתיים ל-10 שנים בארה"ב ירדה באופן ניכר, והפער הצטמצם לכ-10 נקודות בסיס (נ"ב) בלבד.

"התפתחות זו אומנם אינה אינדיקציה ודאית לכניסה למיתון, אך היא מעלה את ההסתברות לכך בטווח של השנה-שנתיים הקרובות. לפיכך, אנו מעריכים כי ההתאוששות שנרשמה לאחרונה בנכסי הסיכון מוגבלת, וכי הם יתקשו לפתח מגמה חיובית ממושכת כל עוד לא נרשמה ירידה משמעותית בסביבת האינפלציה", הוסיף גוזלן.

מחירי האנרגיה עשויים להקפיץ את האינפלציה

כלכלני בנק הפועלים מסבירים כי "האינפלציה עברה כבר את הסף שבו בנקים מרכזיים מאזנים בין פגיעה בפעילות הכלכלית ובין הצורך לרסן את האינפלציה. מחירי האנרגיה עשויים להקפיץ את נתוני האינפלציה בארה"ב, וכנראה גם באירופה, לרמה דו-ספרתית בחודשים הקרובים.

"החשש מסטגפלציה עולה, אם כי עד כה הנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה ברורה, והביקוש לעובדים גבוה. יש לזכור שהריביות הריאליות נמצאות עדיין עמוק בטריטוריה שלילית, ואולי זה הגורם שבולם האטה בפעילות. מנגד, זה גם אומר שהבנקים המרכזיים נמצאים בסיטואציה לא נוחה, כי קשה להדביר אינפלציה עם ריביות שליליות".

שיעור האינפלציה בארה"ב הגיע בחודש פברואר ל-7.9%, כך שהריבית הריאלית עומדת על שיעור שלילי של יותר מ-7%. "הפד השתהה, ועתה יצטרך להדביק את הקצב עם עליות ריבית במינון גבוה יותר, של 0.5%. השאלה היכן תהליך זה ייעצר עדיין פתוחה. גם חברי הפד עצמם סבורים שהריבית תעלה לרמה של 2.8%, אך בטווח הארוך, ריבית של 2.4% מתאימה יותר", הוסיפו בפועלים.

עוד מוסיפים בבנק, כי "לאחר עשור של ריביות נמוכות, שברובו הריבית הריאלית לעשר שנים הייתה אפסית, ולא עלתה על 1% בארה"ב, קצת קשה לנו לדמיין חזרה לריביות ריאליות חיוביות. זו אולי אחת הסיבות לעקום התשואות השטוח בארה"ב. אולם אם תרחיש הסטגפלציה לא יתממש, לא מן הנמנע שנראה את התשואות הארוכות ממשיכות לטפס, ולגלם אף ריבית ריאלית חיובית".

למרות שלחצי האינפלציה בישראל נמוכים יותר, שכן שיעור האינפלציה היה בפברואר 3.5%, לעומת 7.9% בארה"ב, התשואות של איגרות החוב הממשלתיות עלו גם הן. בשוק האג"ח המקומי התשואה ל-10 שנים הגיעה הבוקר לרמה של 2.39%, שיא מאז 2014, והתשואה של איגרת חוב של ממשלת ישראל לשנתיים עלתה ל-1.46%.

העלייה באינפלציה מפעילה לחץ גם על בנק ישראל

גם בישראל גובר הלחץ על הבנק המרכזי להעלות את הריבית, אם כי באופן מתון ביחס לזה שבארה"ב. המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, אמר בשבוע שעבר כי העלייה האחרונה בסביבת האינפלציה צפויה להוביל להעלאת ריבית בקצב מהיר יותר מזה שהוערך עד לאחרונה.

במסגרת החלטת הריבית בפברואר אותת הבנק על העלאת ריבית קרובה במהלך "החודשים הקרובים", לצד קצב העלאה איטי והדרגתי בהמשך. אלא שמאז נרשמה עליית מדרגה בסביבת האינפלציה, והפתיעה זה החודש השני ברציפות עם רמה של 3.5% בפברואר, ובכך חרגה מהגבול העליון של תחום היעד של בנק ישראל (3%).

"חלק ניכר מהעלייה האחרונה משקף אומנם זעזוע מצד ההיצע בשל העלייה החדה במחירי הסחורות, שבהמשך צפוי להוביל להאטה בקצב הצמיחה, אך הטריטוריה השלילית העמוקה שבה נמצאת הריבית הריאלית אינה תואמת את מצב המשק, והיא צפויה להוביל להערכתנו לסדרת העלאות ריבית החל מחודש אפריל, כולל מאי ויולי, וסביר לצפות לריבית של 1%-0.75% במהלך המחצית השנייה של השנה", אמר גוזלן.

"העלייה באינפלציה הכללית ובציפיות לאינפלציה צפויה אומנם להוביל להתנעת תהליך העלאת הריבית באפריל, אך הקצב בהמשך יושפע מאופן התפתחות האינפלציה הבסיסית, שעד כה משכה בכיוון של קצב העלאה מתון יותר.

"הציפיות לאינפלציה רשמו עלייה ניכרת בשבועות האחרונים, בהשפעת העלייה החדה במחירי הסחורות. מבנה עקום הציפיות, היורד משמאל לימין, תואם את העקומים בעולם, אך בהתחשב בסביבת האינפלציה הנמוכה יותר בישראל, ובוודאי בגורמים המבניים התומכים באינפלציה נמוכה יותר בטווח הבינוני (יוקר מחיה, שער החליפין), פרמיית הסיכון האינפלציונית הגלומה בטווחים הבינוני והארוך מוסיפה להיות גבוהה מדי", אמר גוזלן.