הבנקים נערכים להעלאת הריבית: מגייסים הון ומצמצמים שיווק מוצרים רווחיים פחות

בנק דיסקונט השלים אתמול (ב') הנפקת מניות, בפעם הראשונה מאז חודש ספטמבר 2016. דירקטוריון הבנק קיבל את ההחלטה כדי להתגבר על פגיעה בטווח הקצר שתגרום העלאת הריבית הצפויה מצד בנק ישראל, והיא נועדה לאפשר לדיסקונט להמשיך במומנטום החיובי שבו הוא נמצא מבחינת הגידול בתיק האשראי שלו, ובמיוחד בתחום המשכנתאות שבו נרשמים שיאים חדשים.

בדיסקונט צופים פגיעה זמנית בקרנות ההון וביחס ההון של הבנק כתוצאה מהעלאת הריבית, וזאת מאחר שככל שהריבית עולה, שווי האג"ח שבהן מחזיק הבנק יורד. כיום, שוק החוב מתמחר מספר העלאות ריבית מצד בנק ישראל, כפי שמשתקף מהתשואה לאג"ח הממשלתיות ל-10 שנים.

היחס בין התשואה של איגרת החוב למחיר האיגרת הוא הופכי - ככל שהתשואה עולה כך מחיר האיגרת יורד. הצפי להעלאה של הריבית בישראל מקפיץ את התשואה העתידית. לכן, בדיסקונט ביצעו הערכה של הפגיעה, שממנה עולה כי מתחילת השנה עד 24 במרץ, יחס הלימות ההון נפגע ב-0.3% (בניכוי ירידה בהתחייבות האקטוארית בגין זכויות עובדים), כלומר פגיעה בסכום של כ-600 מיליון שקל. נציין כי סכום זה לא נרשם בדוח רווח והפסד של הבנק לרבעון הראשון של השנה.

כדי להתמודד עם הפגיעה הזו יצאו כאמור בדיסקונט להנפקת מניות, כאשר את שלב הגיוס המוסדי סיים הבנק עם ביקושי שיא של כ-1.7 מיליארד שקל, מתוכם נענה הבנק ל-1.424 מיליארד שקל, הרבה מעל להערכות בשוק שצפו גיוס של 700-800 מיליון שקל. ההנפקה נסגרה בשער של 19.52 שקל - מעט מעל למחיר הסגירה של המניה, בסיום יום המסחר.

אורי לוין, מנכ"ל דיסקונט, אמר עם סגירת השלב המוסדי כי "תוצאות ההנפקה הן בראש ובראשונה הבעת אמון משמעותית בדיסקונט. תמורת ההנפקה תאפשר לבנק להמשיך בצמיחה אחראית וממוקדת, תוך השאת תשואה ראויה לבעלי המניות, והובלת התחרות במערכת הבנקאית".

את ההנפקה הובילו מטעם דיסקונט חיתום יו"ר החברה, צחי סולטן, והמנכ"ל, לירן רזמוביץ, ומטעם בנק דיסקונט - ברק נרדי, ראש חטיבת תכנון, אסטרטגיה וכספים, ואסף פסטרנק, ראש חטיבת שווקים פיננסיים.

פגיעה בטווח הקצר, רווח בטווח הארוך

הבנק הודיע כי גיוס ההון נעשה על מנת שיוכל להמשיך את תנופת הצמיחה שלו ולממש את הפוטנציאל המשמעותי הקיים, בדגש על התחומים שבמיקוד אסטרטגי של הבנק - משכנתאות ועסקים בינוניים. זאת מתוך תפיסה כי אם לא יפצה את עצמו על הפגיעה בהון העצמי הוא יאלץ 'להוריד רגל מהדוושה', כיוון שכדי להמשיך במתן אשראי הוא צריך לרתק הון וככל שההון העצמי קטן, הבנק לא יוכל להמשיך בצמיחת האשראי.

חשוב לזכור כי ככל שמדובר בפגיעה בטווח הקצר, בטווח הארוך עליית הריבית טובה לבנקים, מאחר ואחוז ניכר מהמוצרים שהם מציעים לצרכן, בעיקר הלוואות, הינן צמודות לפריים ומושפעות מהריבית וככל שהיא עולה גם הריבית שהבנק גובה מלקוחותיו עולה. בדוחות הכספיים שלו לשנת 2021, שפורסמו החודש, ציין דיסקונט כי על פי חישוביו עלייה של 1% בריבית של בנק ישראל תשווה לו רווח של 1.2 מיליארד שקל. לכך יש להוסיף את ההלוואות הצמודות למדד, שגם הוא נמצא בעלייה, ויכניס לבנק מאות מיליוני שקלים. בשנת 2021 למשל תרמה עליית המדד לדיסקונט 288 מיליון שקל ברווח.

"מדובר בצעד מפתיע, כי בדרך-כלל בעלי המניות לא אוהבים הנפקת הון כי היא מדללת את ההחזקה שלהם, אך גם חכם מצד דיסקונט", אומר ליאור שילה, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות אי.בי.אי. "זאת מאחר שגיוס COCO לדוגמה לא יאפשר להם לשפר את הלימות ההון כיוון שהוא נחשב כהון רובד 2. בדיסקונט טוענים לביקושים גדולים באשראי, קודם כל מהיבט המשכנתאות, והתחום הזה צפוי להמשיך לצמוח, בעיקר על רקע התוכניות של המדינה להגביר את הבנייה עם תוכנית 'דירה בהנחה'".

מעבר לגאות במשכנתאות, שהינה חיובית עבור כלל המערכת, עבור דיסקונט נוצרה הזדמנות בשוק כיוון שהבנקים האחרים מתקרבים למגבלת המינוף. מגבלת המינוף היא התוצאה של חלוקת סך החשיפות (המאזניות והחוץ מאזניות) בהון העצמי של הבנק והיא מגבילה את היכולת של הבנקים לצמוח באשראי מבלי להגדיל את הסיכון ומבלי לגבות אותו. בנק ישראל הוריד במהלך תקופת הקורונה את מגבלת המינוף אבל הקלה זו צפויה להסתיים בקרוב, ונכון לסוף השנה שעברה לדיסקונט מרווח של 1% מהמגבלה, בעוד הפועלים נמצא על הסף, לאומי ברווח של 0.1%, מזרחי טפחות ב-0.2% והבינלאומי במרווח של 0.3%.

מעבר לדיסקונט, היחיד שעשה עד עתה פעולה שתאפשר לו להמשיך לצמוח באשראי הוא בנק הפועלים שהודיע כי אינו מחלק דיבידנד בגין הרבעון הרביעי. האם נראה בנקים אחרים שיוצאים למהלך דומה? "מאוד תלוי איך השוק יגיב להנפקה של דיסקונט. אם השוק יראה את המהלך כחיובי אני מניח שנראה בנקים אחרים שוקלים לעשות מהלך דומה", אומר שילה.

לאופי המשכנתאות החדשות השפעה על הפיקדונות

העלאת הריבית בישראל היא ככל הנראה אירוע בלתי נמנע, והמשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, רמז בסוף השבוע האחרון כי היא עשויה להתרחש אפילו מוקדם מהצפוי. אומנם האינפלציה בישראל נמוכה מאשר באירופה, ובמיוחד ביחס לארה"ב, אך היות שמדובר בעובדה מוגמרת, הבנקים המקומיים נערכים לכך מבעוד מועד.

אחד המהלכים המרכזיים שנקטו הבנקים, חלקם לפני זמן לא קצר, הוא צמצום שיווק פיקדונות צמודי-מדד לטווח קצר, תוך התמקדות בטווחים ארוכים יותר. כדי לאפשר ללקוחות הגנה מפני האינפלציה, חלק מהבנקים מציעים מוצרי חיסכון הצמודים בעיקר לאג"ח קונצרניות. בבינלאומי למשל מציעים אג"ח קונצרניות צמודות-מדד בדירוג גבוה ובמח"מ קצר, דוגמת מדד תל בונד בנקים עם מח"מ של פחות משלוש שנים, ובלאומי פיקדון צמוד מדד לשמונה שנים אם אפשרות יציאה בתום שלוש או חמש שנים.

להחלטה של הבנקים כמה סיבות. הראשונה היא כי לקוח שבחר בפיקדון צמוד מדד ייהנה מעליית המדד ולכן ככל שהמדד יעלה הבנק יצטרך לשלם לו ריבית יותר גבוהה על הכסף שהוא חוסך. לכאורה, כשהצפי הוא לאינפלציה ארוכת-טווח, בטווח הארוך הבנק יצטרך לשלם יותר ללקוחות, אך לפיקדונות ארוכי-טווח יתרונות נוספים מצדם של הבנקים.

הבנקים גוזרים את הרווחים שלהם מהפער בין הפיקדונות עליהם הם משלמים ריבית, לבין ההלוואות שהם נותנים לציבור, מהם הם גובים מהציבור ריבית. כך, ככל שהמדד עולה הם אומנם צריכים לשלם יותר לבעלי הפיקדונות, אך מנגד גובים יותר מהלווים, כאשר הריבית על ההלוואות גבוה פי כמה וכמה מזו על הפיקדונות, כך שככל שהמדד עולה הפער בין ההלוואות לפיקדונות גדל גם הוא.

סיבה נוספת לצמצום בפיקדונות צמודי המדד נעוצה בשינוי שעובר עולם המשכנתאות. בתקופה האחרונה גדל הביקוש למשכנתאות ועל פי הערכות של בנק מזרחי טפחות הן ישברו בחודש מרץ את השיא עם ביקושים של כ-13 מיליארד שקל. לאורך שנים שימשו הפיקדונות צמודי המדד את הבנקים למתן משכנתאות צמודות מדד, כיוןו ששני הסקטורים יושפעו משיעורי עלייה או ירידה דומים. אולם נתוני בנק ישראל מראים ירידה מתמשכת בביקוש למשכנתאות צמודות, משיעור של כ-30% במרץ-אפריל 2021 לכ-24.4% בחודש שעבר. וכשהביקוש למשכנתאות צמודות מדד יורד, גם ההצעה לפיקדונות צמודי מדד יורדת. עם זאת, חשוב לציין כי עבור הבנקים עדיף לנתב את הפיקדונות לטווחי זמן ארוכים יותר, על מנת ליצור מאצ'ינג גדול ככל האפשר בין תקופת הפיקדון לתקופת ההלוואה.

מנגד, מקורות בבנקים טוענים כי הסיבה להחלטה שלא לשווק פיקדונות צמודים קצרי-טווח היא שבטווח הקצר הריבית שהם משיגים היא שלילית, ולכן מדובר במוצר שקשה להסביר את המודל העסקי שלו ללקוח. נתוני אג"ח ממשלתיים עדכניים, אליהם מתבססים פיקדונות רבים, מלמדים כי רק לאחר תקופה של יותר מ-11 שנה הריבית הופכת לחיובית. עם זאת, בדיעבד אפילו אם הבנקים היו גובים ריבית שלילית של 1%, הלקוח היה מרוויח בסופו של דבר.

בימים שבשגרה ההחזר למשקיעים בטווח הארוך גבוה מההחזר בטווח הקצר, ולכן עקום התשואות המייצג את הפער שבין התשואות שנותנות למשקיעים איגרות החוב לטווח הקצר לבין אלה שמספקות איגרות החוב לטווח הארוך, נוטה לטפס מעלה. אולם בימים אלו, לראשונה מאז 2006, עקום התשואות בשוק אגרות החוב האמריקאי בין האיגרת הארוכה ל-30 שנה לבין זו ל-5 שנים התהפך. השתטחות העקום משקפת מצב בו המשקיעים מעריכים כי המהלך של הפד לריסון המדיניות המרחיבה על-ידי העלאה של הריבית עלול לחנוק את הכלכלה עד כי האטה מתמשכת בצמיחה. אם מצב דומה יקרה כאן, אולי יחזרו הבנקים לשווק פיקדונות צמודי מדד לבנק קצר.