אלביט צמחה עוד לפני המלחמה באוקראינה: "רואים הגדלה של תקציבי הביטחון בכל העולם, זה כבר קורה"

מאז פלישת רוסיה לאוקראינה עלתה מניית אלביט מערכות  ב-34%, והגיעה לשיא של כל הזמנים, כמעט 237 דולר, מחיר המשקף לחברה הביטחונית שווי שוק של 10.5 מיליארד דולר. כך, מאז תחילת הלחימה לפני כחמישה שבועות ועד לתחילת השבוע הנוכחי, הוסיפה אלביט לשווייה לא פחות מ-2.8 מיליארד דולר, מתוך הבנה שהיא צפויה ליהנות מההשפעות של הלחימה - ובפרט עלייה בתקציבי הביטחון במדינות רבות. 

שווי החזקתו של היו"ר ובעל השליטה בחברה, מיכאל (מיקי) פדרמן, עלה בתקופה זאת ב-1.2 מיליארד דולר והוא עומד כעת על 4.6 מיליארד דולר. 

כעת פרסמה אלביט את הדוחות הכספיים שלה לשנת 2021. זו הייתה שנה חיובית עבורה, גם אם עוד לא באו בה לידי ביטוי השפעות המלחמה שפרצה בפברואר 2022. מניית אלביט ירדה לאחר פרסום הדוחות בכ-5%.

הכנסות החברה צמחו אשתקד ב-13.2% לכ-5.3 מיליארד דולר, מהן כ-1.5 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של השנה. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות לפי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP) נפגע כצפוי' בשל הוצאה חד-פעמית בסך 80 מיליון דולר, בשל תיקון חקיקה על רווחים פטורים ממפעלים מאושרים ומועדפים בישראל, והוא הסתכם ב-274 מיליון דולר, לעומת 238 מיליון דולר ב-2020. ברבעון הרביעי ירד הרווח הנקי GAAP ב-87.9% ל-8.2 מיליון דולר בלבד.

הרווח הנקי Non-GAAP, בנטרול סעיפים חשבונאיים שונים, הגיע ל-368 מיליון דולר, שהם 7% מהמחזור, עלייה של 15.4% ביחס ל-2020. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת קפץ ב-49.5% ל-417 מיליון דולר, ובסוף השנה היו לאלביט בקופה כ-394 מיליון דולר במזומנים ובהשקעות לטווח קצר וארוך. בסוף שנת 2021 הסתכם צבר ההזמנות של אלביט ב-13.7 מיליארד דולר, ויש להעריך שהסכום עלה מאז.

● תותחים, רקטות וכתב"מים: אלביט מספקת את מה שהשוק רוצה | דני זקן, פרשנות

"יכולת להיות לוקאליים בכל מדינה"

"2021 הייתה שנת שיא של החברה, עם קפיצה גדולה מאוד במכירות, וגידול גדול מאוד במזומנים שאלביט ייצרה", אמר לגלובס נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל (בוצי) מכליס. "זה משקף את הטרנספורמציה שהחברה עוברת בשנים האחרונות.

"שתי הסיבות המרכזיות לתוצאות הן התממשות ההשקעה בפורטפוליו הרחב מאוד - אלביט השקיעה בהרחבתו במשך השנים באמצעות השקעה גדולה במו"פ ורכישות גדולות. שינויים שעשינו מיקדו את הפורטפוליו בארבעה תחומים: מערכות אוויריות מאוישות ולא מאוישות, חימוש מדויק, מודיעין וסייבר.

"הסיבה השנייה היא הבשלה של פוזיציות בינלאומיות רחבות: יש לאלביט עשרות חברות בנות, בכל אירופה, בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה, בהודו ועוד. הן נותנות לנו יכולת להיות לוקאליים בכל מדינה. שתי הסיבות הללו מהוות הבשלה של האסטרטגיה של אלביט".

מכליס מוסיף כי אלביט שמה דגש גדול על נושא הים, באמצעות רכישות שביצעה בשנים האחרונות בארה"ב ובקנדה, והיא רואה כיום נגישות ללקוחות המובילים בתחום, ובין היתר זכתה לאחרונה בפרויקט באנגליה.

  

"לא מוכרים לרוסיה ולא קונים ממנה"

"עניין משמעותי נוסף הוא שבעוד שבעבר החברה פנתה לפרויקטים בינוניים וקטנים, חלק מהטרנספורמציה הדרמטית שעשינו ורואים בתוצאות, זה שהיא מקבלת פרויקטים גדולים. הפרויקט ביוון הוא דוגמה לזה (חוזה בסך 1.68 מיליארד דולר שנחתם בשנה שעברה, ש'ח'ו). יש מגה-פרויקטים שלא היו בסקאלה שלנו בעבר", הוא אומר.

מהן ההשפעות של מלחמת רוסיה-אוקראינה על אלביט?
"אנחנו רואים הגדלה של תקציבי הביטחון בכל העולם. השבוע דווח שהנשיא ביידן מבקש הגדלה של 4% בתקציב הביטחון של ארה"ב, והמגמה דומה גם באירופה ובאסיה-פסיפיק. הצד השני של הגדלת התקציב הוא הדרישה להיות לוקאלי: המדינות לא רק מגדילות תקציבים, אלא רוצות להוציא את הכסף אצלן. לנו יש יכולת עצמאית במדינות רבות, לדוגמה באנגליה ובגרמניה יש לנו מאות עובדים".

לדבריו, "יש היום צרכים מחודדים יותר, שבעבר היו מחודדים פחות. בכל נושא המל"טים, או סגירת מעגלי אש - ממודיעין על המטרות, עיבוד באמצעות מערכות שליטה ובקרה ועד החימושים המדויקים עצמם - אלביט נמצאת לכל אורך השרשרת.

"יש היום דגש על מערכות לוחמה אלקטרונית ועלייה גדולה בביקושים, וכך גם במערכות הגנה למיניהן, כמו חץ דורבן ומערכות להגנה על מטוסים ומסוקים. אלה הנושאים שיש בהם ביקושים גדולים מאוד כתוצאה מהאירועים באוקראינה. יש מקומות שבהם אנחנו עובדים ב-2-3 משמרות כדי לענות על כל הביקושים".

העלייה בתקציבי הביטחון כבר מורגשת בשטח, או שזה נושא עתידי יותר?
"זה כבר קורה. בגרמניה מדובר בהוצאה של 100 מיליארד אירו תוך שנה, ביידן מבקש עלייה של כ-30 מיליארד דולר, הכול עכשיו, לא בעתיד. אנחנו רואים במדינות אירופה שזה לא תיאורטי, וחלק קטן מזה כבר נמצא בהזמנות. אין ספק שצבר ההזמנות שלנו יגדל והחברה תמצה את האסטרטגיה שלה".

מהצד השני של המטבע, האם אלביט מושפעת מהסנקציות על רוסיה?
"לא. אנחנו לא קשורים לרוסיה - לא מוכרים לה ולא קונים ממנה. כנ"ל גם לסין. אין לכך שום משמעות. בהקשר של עליית מחירי הנפט אנחנו מעריכים שחלק מהלקוחות שלנו ייהנו מכך ויגדילו תקציבים, למשל ברזיל".

יוסי גספר, משנה לנשיא אלביט, מוסיף בהקשר זה כי "יכול להיות שלאור מה שקורה עכשיו ברוסיה, רוב התפוקה הביטחונית שלהם תהיה מכוונת פנימה ולא החוצה. כתוצאה מכך, אולי בחלק מהמקומות התחרות תקטן".

אוקראינה היא לקוחה של אלביט?
מכליס: "מערכת הביטחון הישראלית שומרת על ניטרליות ואנחנו חלק מזה".

  

"דגש גדול מאוד על יצירת המזומנים"

כאמור, ב-2021 נרשמה עלייה חדה בתזרים המזומנים שייצרה אלביט מפעילות שוטפת, והוא גדל מ-279 מיליון דולר ב-2020 ל-417 מיליון דולר ב-2021. העלייה מוסברת בין היתר בהעברת תקציב בישראל, שהובילה לתשלום חובות של משרד הביטחון לחברה, ולדברי מכליס, לכך נוספו "הזמנות גדולות ומקדמות שקיבלנו. סיפקנו הרבה סחורה. יש גם הקפדה הרבה יותר משמעותית בחברה על כל יצירת המזומנים, אנחנו שמים על זה דגש מאוד גדול".

במה זה מתבטא?
"בחיסכון בעלויות, בהקטנת מלאים איפה שצריך".

איך משפיעים עליכם הקשיים בשרשרת האספקה הגלובלית?
"בחלק מהמקומות אין ספק שאנחנו נפגעים מכך. נערכנו לזה ואנחנו ממשיכים להיערך, גם עם עלייה במלאים במקרים מסוימים, כדי לענות על הביקוש ולא לפגוע באספקה. התוצאות הטובות ב-2021 הן למרות ההשפעה, כי נערכנו נכון. היום ההשפעה הולכת וקטנה, כי קנינו מלאים משמעותיים כדי להתמודד היטב עם העלייה בביקושים".

אתם מצליחים לענות על כל הביקושים?
"אנחנו עונים על הרוב המוחלט".

"חשוב לנו מאוד שהעובדים יהיו שותפים להצלחה"

מניית אלביט זינקה כאמור לשיא, והדבר עלול להשפיע על תוצאותיה בעתיד: החברה מעדכנת בדוחות כי "אם מחיר המניה יישאר ברמה הנוכחית או ימשיך לעלות, תהא לכך השפעה מהותית על הוצאות החברה, בגין תוכניות התגמול שלה לעובדים, הקשורות למחיר המניה".

כשיש הוצאה גבוהה יותר על התגמולים ההוניים, הרווח הנקי נפגע, אך ההוצאה מנוטרלת בדרך כלל ברווח הנקי על בסיס Non-GAAP. "כתפיסת עולם, חשוב לנו מאוד שהעובדים שלנו יהיו שותפים להצלחת החברה", אומר מכליס.

"נתנו אופציות או מענקים אחרים שתלויים בביצועי המניה, זה יעלה לנו יותר, אבל אנחנו שמחים שהעובדים הם חלק מההצלחה. אלביט היא חברה עם איכות כוח אדם מדהימה, וחשוב לנו שהם ירגישו מרוצים".

גספר: "תוכנית התגמול היא רב-שנתית. מבחינה חשבונאית, נצטרך כמובן לשקף את ההוצאה גם אם התשלומים נפרסים על פני השנים, ובהחלט נעשה כמו בכל רבעון חישוב על ההשפעה של הדברים. בסך הכול בעלי המניות נהנו מעלייה של מיליארדי דולרים בערך החברה, והעובדים יקבלו אחוז קטן מזה".

נכון להיום, לדברי מכליס, החברה מעסיקה מעל 19 אלף עובדים, מהם כ-13 אלף איש בישראל. היא צפויה לגייס עוד 1,800 עובדים השנה בארץ. "אנחנו מרחיבים את הפעילות לכל אורך המדינה, מתל חי ועד ערד ושדרות, ועכשיו אנחנו בונים מתקן ענק ברמת בקע שייצר מאות רבות של מקומות עבודה בדרום", אומר מכליס.

אף שלדבריו קשה יותר לגייס כיום עובדים, "מה שמאפיין את העבודה באלביט ומאפשר לנו ליהנות מהון אנושי מדהים הוא שני פרמטרים - תחושה של רלוונטיות ותרומה ישירה לביטחון המדינה, ותחומי עניין אדירים. יש מעט מאוד חברות שמציעות פיזיקה, תקשורת, סייבר, אוויוניקה ועוד, ולעובד יש אפשרויות להתפתח גם הנדסית וגם ניהולית, בארץ ובעולם".

מחיר המניה משקף היום נכון את אלביט?
"אני לא חושב שיש לי הכלים להתייחס לזה. אני יכול לומר שהחברה נמצאת בנקודת שיא, בדרך לשיאים חדשים, והפוטנציאל גדול".

הספר וההבהרה: "התכוונו לעשות טוב, ומצרים על כך שאנשים נפגעו"

אירוע חריג נרשם בשבוע שעבר כשאלביט פרסמה בעיתון "הארץ" מודעת הבהרה בחתימתם של המנכ"ל מכליס והיו"ר ובעל השליטה מיקי פדרמן, בנוגע לספר שיצא בבולגריה בתמיכת אלביט.

מתברר שכחלק מפעילותה בבולגריה, החברה מימנה את הוצאתו לאור של ספר העוסק בחקר השואה במדינה: "הצבא הבולגרי והצלת יהודי בולגריה".

לפי הספר, הצבא הבולגרי הציל את יהודי בולגריה בשואה, אך בטור דעה שפורסם ב"הארץ" נטען כי מדובר בסילוף ההיסטוריה, ובהמשך פורסמה כתבה ולפיה קהילת יוצאי בולגריה סוערת בעקבות פרסום הספר.

"לא לקחנו חלק במחקר ולא נחשפנו לממצאים טרם פרסומם"

בתחילה אלביט לא הגיבה לכך, אך כאמור בשבוע שעבר פרסמה הבהרה שלפיה נענתה לפנייה למימון הספר מתוך רצון לתרום להנצחת השואה, והדגישה כי לא לקחה חלק במחקר ולא נחשפה לממצאים טרם פרסומם. "אלביט מערכות אינה עוסקת במחקר היסטורי ואינה מתיימרת לקבוע ממצאים היסטוריים", נכתב בהבהרה, שהסתיימה בכך שאם למי מקוראי המחקר נגרמה עוגמת נפש, "הרי שאנו מצטערים על כך".

מכליס אומר כעת בעניין זה כי "במסגרת פעילות שיווקית במדינות השונות שלנו אנחנו תורמים כסף. התבקשנו לתרום כמה אלפי אירו בודדים להנצחת השואה, שניתנו למכון מחקר שפרסם ספר. אנחנו לא אחראים על התוצאות ועל מה שכתוב בו, ומצטערים אם אנשים נפגעו - ולכן פרסמנו את ההבהרה. התכוונו לעשות טוב, ואנחנו מצרים על כך שאנשים נפגעו".