פוטין מעורר במערב פחד מנשק אטומי בהתבטאויותיו על פצצות גרעיניות

כשרוסיה חשפה בפעם הראשונה ב־2020 פרטים לגבי דוקטרינת הנשק הגרעיני שלה שהיו סודיים עד אז, היא אישרה משהו שמתכנני המלחמות של ארה"ב חשדו בו כבר זמן רב: מוסקבה תהיה מוכנה להשתמש בנשק אטומי על מנת שלא להפסיד במלחמה קונבנציונלית.

מאז שהנשיא הרוסי ולדימיר פוטין פלש לאוקראינה בחודש שעבר, הוא העלה שוב ושוב את האפשרות הקודרת של מלחמה גרעינית, והזכיר את הארסנל הגרעיני של מדינתו בניסיון להרתיע את ארה"ב ואת נאט"ו מהתערבות בסכסוך.

כשצבאו של פוטין התמודד עם התנגדות עזה של כוחות אוקראיניים, שהתחזקו בעקבות משלוחי נשק מערביים, החששות גברו בוושינגטון ובערי הבירה של בנות בריתה האירופיות לגבי שימוש אפשרי רוסי בנשק גרעיני טקטי כדי לזכות בעליונות צבאית בשדה הקרב.

כלי נשק מסוג זה, שלרוב יש להם ראש חץ פחות חזק משל פצצות גרעיניות אסטרטגיות הנישאות על ראשי חץ של טילים בליסטיים בין יבשתיים, היו חלק מהדוקטרינות של המלחמה הקרה אם כי מעולם לא נכנסו להסכמי הגבלת הנשק בין ארה"ב ורוסיה או ברית המועצות לפניה.

 ולדמיר פוטין / צילום: Associated Press, Mikhail Klimentyev

ריסוק הרצון האוקראיני להילחם

העלאת האופציה הגרעינית מחדש על ידי רוסיה עשוי להיות צעד המכוון לריסוק הרצון האוקראיני להילחם, לשינוי כיוון באופן הלחימה או לסמן שהרמה הנוכחית של תמיכה מערבית - כולל העברת מערכות נשק נגד טנקים ולהגנה אווירית. אנליסטים מערבים ורוסים אומרים שעצם העלאת האופציה לאוויר היא בלתי נסבלת.

שימוש ראשון בנשק גרעיני מאז הפעם האחרונה שנעשה בו שימוש בהירושימה ובנגסאקי בסוף מלחמת העולם השנייה על ידי ארצות הברית, כנראה יגרום לנזק נרחב וזיהום רדיואקטיבי בכל עיר אוקראינית שתיפגע, ואולי אפילו מעבר לכך, תלוי ברוח ובגורמים אחרים. זה גם יעמיד את וושינגטון ואירופה במבחן גדול.

"אנחנו לא יודעים בדיוק איפה נמצא הקו האדום, שבו ההנהגה הרוסית שוקלת שימוש בנשק גרעיני טקטי", אמר פטר טופיצ'קנוב, חוקר במכון שטוקהולם הבינלאומי למחקר השלום. "ההנהגה הרוסית יודעת מה ערכה של אי וודאות".

מה שמסבך אפילו יותר את המאמצים לחזות את פעולותיו של פוטין, אמר טופיצ'קנוב, הוא שקשה להעריך כיצד מתנהל התהליך של קבלת ההחלטות בקרמלין. "השאלה הגדולה ביותר היא עד כמה ההנהגה הרוסית בעת הזו היא רציונלית", אמר. "אני לא יודע איזה סוג של מידע פוטין מקבל כיום".

פוטין הזהיר מהשלכות שלא נראו כמותן

בימים שלפני הפלישה, פוטין הוביל תרגיל של הכוחות האסטרטגיים של רוסיה, שכלל שיגור של כמה מהטילים פורצי הדרך והחדשניים ביותר של המדינה, כמו הטיל ההיפר סוני. בתחילת הפלישה לאוקראינה הזהיר פוטין מהשלכות "שכמותן לא ראיתם בהיסטוריה" אם המערב יתערב. כמה ימים אחר כך, עורר חשש כשהורה לצבאו לוודא את ה"כוננות הקרבית המיוחדת", של כוחות הגרעין שלו.

בעוד שהאיומים האלה היו רמיזות ברורות למלחמה גרעינית, הם לא הגדירו מהם הקווים האדומים של רוסיה, כך אומרים משקיפי מדיניות הגרעין הרוסית, וזה נותן לפוטין מרווח פעולה גדול יותר להסלים ברטוריקה אם יחוש צורך בכך או אפילו לשלוח טילים.

המטרה של פצצה גרעינית טקטית לסיים סכסוך קונבנציונלי, על בסיס דוקטרינה המוכרת כ"הסלמה לצורך אי הלסמה", היא לשנות את כללי המשחק בשדה הקרב והעברת עול ההסלמה ליריב, כך אומר אלברידג' קולבי, מייסד שותף של יוזמת מרתון, מכון מחקר מדיניות הממוקד בתחרות בין מעצמות.

"פוטין יכול להשתמש בראש נפץ קטן יותר על מנת להגן על מה שעושים הכוחות הקונבנציונליים שלו", אמר. "האוקראינים אולי יהיו המטרה, אבל המטרה האמיתית מבחינה פוליטית תהיה ארה"ב והמערב".

הגרעין במרכז הדוקטרינה הצבאית

בשיא המתיחות של המלחמה הקרה, השימוש בכלי נשק לא אסטרטגיים מעולם לא איים על ארה"ב ישירות, אבל מאז נפילת ברית המועצות, ניסיונות אמריקאיים לבסס פיקוח על הנושא הזה נהדפו על ידי הרוסים, כך נכתב בדו"ח של הקונגרס, שפורסם מוקדם יותר השנה.

רוסיה נשענה במידה רבה על נשק גרעיני, כולל פצצות גרעיניות טקטיות או לא אסטרטגיות, בחשיבה הצבאית שלה, במידה רבה בגלל התפוררות הכוחות הלוחמים הרוסיים לאחר קריסת ברית המועצות. מאז שהחל פוטין במודרניזציה של הצבא ב־2008, נותרו כלי הנשק הגרעיניים במרכז הדוקטרינה הצבאית והם מעניקים למוסקבה תחושה שהיא נמצאת במעמד דומה לשל ארה"ב.

במקביל, מאגר הטילים הגרעיניים הטקטיים של רוסיה נותר גדול, ויש בו בין אלף לאלפיים ראשי חץ, בעוד שלארה"ב יש רק מעט יותר מ־200, כ־100 מתוכם מוצבים באירופה, על פי הדו"ח של הקונגרס.

למרות הרמזים שלה, רוסיה מתנגדת פומבית לרעיון של שימוש בנשק גרעיני. הדובר של פוטין אמר ברשת CNN שמוסקבה תשתמש בטילים הגרעיניים רק אם תהיה תחת איום קיומי, וסגן שר החוץ הרוסי, סרגיי רייבקוב, אמר בטלוויזיה הרוסית: "יש לנו גישה מאוד אחראית לנושא הזה, אנחנו לא נסלים שום דבר לעולם".

בעוד שארה"ב הבהירה מצד אחד שאין לה תוכניות לחצות קווים אדומים גרעיניים באוקראינה - ואפילו ביטלה ניסוי שיגור שגרתי של טיל מינטמן 3 של חיל האוויר האמריקאי כדי להימנע מהסלמה גרעינית מול רוסיה - וושינגטון הזכירה את הימצאותם של כוחות בעלי יכולות גרעיניות באירופה החודש.

הצדדים מודעים להשלכות של הסלמה

כמה שבועות לפני הפלישה הרוסית, ארה"ב שלחה מפציצים אסטרטגיים מסוג B-52 לתרגיל של חילות האוויר הבריטי ושל כמה מדינות באירופה. "כבר נשלחים אותות באופן מסוים באירופה" מכיוון ארה"ב, אמר האנס כריסטנסן, מנהל פרויקט מידע הגרעין בפדרציית המדענים האמריקאיים.

בעוד שכלי נשק גרעיניים טקטיים יכולים להביא לשיגור של כלי נשק אסטרטגיים וחזקים יותר בתגובה, כריסטנסן אמר שהמשמעות אינה בהכרח הידרדרות למלחמה גרעינית כוללת.

"אני לא חושב שסביר לצפות להסלמה אוטומטית ומהירה למלחמה כוללת", אמר. "שני הצדדים ירצו לחפש דרכים לשמור על סכסוך מוגבל בגלל ששניהם יודעים היטב מהן השלכותיה של הסלמה כוללת".

כמה אנליסטים אומרים שאוקראינה תהיה היעד הסביר ביותר לכל מתקפה גרעינית טקטית, אך יחד עם זאת, הם אומרים, את ההסלמה לאחר מכן יהיה קשה לחזות, במיוחד אם ברית נאט"ו תהיה מעורבת.

"קשה לדמיין שנאט"ו תשב בצד ותצפה בשימוש הראשון בנשק גרעיני מזה 80 שנה ולא תעשה כלום בעניין", אמר כריסטנסן. מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג הזהיר את מדינות המערב שלא יאפשרו למלחמה באוקראינה לגלוש לסכסוך גרעיני ופנה לרוסיה בבקשה לחדול מהרטוריקה הגרעינית.

"רוסיה צריכה להפסיק לצחצח את ארסנל החרבות הגרעיני שלה", אמר סטולטנברג בשבוע שעבר לפני פסגה של מנהיגי הברית הצבאית בבריסל. "כל שימוש בנשק גרעיני ישנה באופן יסודי את אופיו של הסכסוך. רוסיה חייבת להבין שבשום מקרה אין לפתוח במלחמה גרעינית, כמו גם שהיא לעולם לא תוכל לנצח במלחמה גרעינית".