בנק ישראל: ההייטק הישראלי אינו מייצר את "אפקט עמק הסיליקון"

האם ענף ההייטק מושך אליו עובדים מוכשרים מענפים לווייניים כמו ראיית חשבון, עריכת דין, אקדמיה ותעשייה, עד כדי כך שהוא מסכן את פעילותם? על-פי הדוח השנתי של בנק ישראל, התשובה לכך היא ככל הנראה שלילית.

הבנק מסביר, למשל, כי העלאות שכר לעובדים בעמדות מפתח במגזרים אחרים לשם שימורם בגלל מעבר עובדים מוכשרים להייטק - תופעה המכונה "מחלת העלויות של באומול" - אינה ניתנת לזיהוי בנתונים.

אומנם הביקוש לעובדים בהייטק עלה בצורה חדה במיוחד בשנה שעברה, אך על-פי בנק ישראל, לא קיימות אינדיקציות לגידול חריג של מספר המשרות הפנויות בענפים אחרים המתחרים על כוח-אדם מיומן. למרות שניתן לשער כי עובדים בעלי פריון גבוה עוברים מענפים אחרים למגזר ההייטק, אין על כך נתונים זמינים.

עוד מצא הבנק כי תופעה נוספת המוכנה "המחלה ההולנדית", לפיה ההצלחה של מגזר ההייטק מגבירה את הלחץ לייסוף השקל ודוחקת ענפים מייצאים אחרים, ניתנת לזיהוי בישראל אך בעיקר בתעשיות קטנות שפריונן נמוך. הלחץ לייסוף השקל מגיע משני כיוונים: יצוא הייטק מגדיל את העודף בחשבון השוטף, והגיוסים הגדולים שלו באמצעות כספי הון-סיכון מגדילים את הלחץ מכיוון החשבון הפיננסי של מאזן התשלומים.

רכיב נוסף של השפעות בנוסח המחלה ההולנדית הוא החשש להתהפכות מגמת הביקושים לשירותי הייטק בעולם, ובפרט לאלה הישראלים. גם כאן לא מזהים בבנק ישראל סכנה, היות שבניגוד למשאב טבע, שהביקושים להם עלולים ללקות בתנודות חדות וממושכות - הביקוש לטכנולוגיה יישאר גבוה, גם אם תנודתי לעתים.

"תסמונת עמק הסיליקון", כפי שהיא מכונה על-ידי ייל ו-UCLA, היא תופעה המתארת תעשייה מצליחה המנקזת אליה כוח-אדם מוכשר מענפים אחרים, ובפועל מייבשת אותם. במקביל, ריכוזה במרחב גיאוגרפי מסוים, כפי שהדבר קרה בעמק הסיליקון שבקליפורניה, גורם להעלאת מחירי הנדל"ן ומבריח עובדים איכותיים ממעמד הביניים אל עבר אזורים אחרים.

על-פי הדוח, מגזר ההייטק בישראל מעסיק כעשירית מכלל השכירים במשק, וחלקם של העובדים המגזר העסקי עומד על 15%. השכר הממוצע בהייטק בשנה שעברה עמד על 26 אלף שקל, לאחר זינוק חד שחל על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעקבות גידול מיוחד במשרות בתחום המהווה את ליבת תעשיית ההייטק - משרות טכניות ואקדמיות הדורשות מומחיות מדעית, טכנית או הנדסית ברמה גבוהה.