הציבור בישראל הגדיל באופן משמעותי את החזקותיו בשוק ההון בשנתיים האחרונות, כך עולה מהדוח השנתי של בנק ישראל. על פי הדוח, בדצמבר 2021 היו בישראל כ-908 אלף חשבונות ני"ע של יחידים תושבי ישראל. בהנחה שכל משק בית מחזיק חשבון אחד, המשמעות היא שכשליש ממשקי הבית בישראל מחזיקים חשבון למסחר בני"ע.
בבנק ישראל ציינו כי בעקבות פרוץ משבר הקורונה, החל מסוף מרץ 2020 ועד דצמבר 2021 נרשם גידול של 16% במספר החשבונות של הציבור. יחד עם עליות תלולות בשווי ני"ע בישראל ובעולם, זינק שווי החזקות משקי בית בני"ע ב-50% ביחס לשיא משבר הקורונה (אז נרשמו ירידות חדות בשווקים). שווי ההחזקות של משקי הבית בני"ע בסוף 2021 עמד על כ-590 מיליארד שקל לעומת כ-400 מיליארד במרץ 2020.
נתונים אלה עולים בקנה אחד עם דיווחי הבורסה בת"א, שלפיהם בכל אחת מהשנים 2020 ו-2021 נפתחו 140 אלף חשבונות מסחר חדשים, רבים מהם על ידי משקיעי ריטייל, כלומר משקיעים פרטיים עצמאיים שעבור חלק מדובר בהשקעה ראשונה והם מגיעים למסחר עם סכומי כסף קטנים יחסית.
בבורסה הסבירו בעבר כי הציבור הרחב "מצא בתקופת משבר הקורונה והסגרים את הזמן והרצון להעמיק וללמוד את תחום ההשקעות, לפתוח חשבונות בניירות ערך ולנצל את הירידות החדות שהיו בתחילת המשבר, כדי לנצל הזדמנויות השקעה".
שונות גדולה במידת הפעילות
על פי הדוח של בנק ישראל מחזיק הציבור במישרין בכ-27% מהשווי הכולל של ניה"ע הנסחרים בבורסה בת"א. במישרין ובעקיפין (דרך קרנות נאמנות) עומדות ההחזקות על כ-46% מהאג"ח הקונצרניות המקומיות ועל כ-15% מהמניות הנסחרות בבורסה בת"א.
עם זאת, בחינה של סכומי הרכישות והמכירות בחשבונות שהיו קיימים החל מינואר 2020 ועד סוף 2021 מלמדת על שונות גדולה במידת הפעילות של משקי הבית המחזיקים בני"ע. כ-16% מהם לא ביצעו אפילו שינוי אחד בתיק במהלך אותן שנתיים, ולעומתם כ-8% קנו ומכרו ני"ע בסכום גבוה פי יותר מחמישה מסך החזקותיהם בתחילת התקופה הזו.
בבנק ישראל מציינים כי מספר החשבונות למסחר בני"ע שנפתחו בבתי השקעות עלה החל ממרץ 2020 ב-86% והגיע לכ-83 אלף חשבונות בדצמבר האחרון. הגידול הזה הביא את חלקם של החשבונות בבתי ההשקעות לעמוד על 9% מסך חשבונות הציבור לעומת 6% בלבד במרץ 2020. יתר חשבונות הני"ע, 91%, מנוהלים בבנקים.
השינוי הזה בא לידי ביטוי גם באופי ניה"ע שבהם מחזיקים משקי הבית. ל-38% ממשקי הבית המחזיקים ני"ע באמצעות חשבון בבנק אין החזקה בני"ע ספציפיים, אלא רק בקרנות נאמנות ובקרנות סל. לעומת זאת, רק ל-20% ממשקי הבית הפועלים באמצעות בתי השקעות אין החזקה בני"ע ספציפיים.
כאשר מסתכלים על כלל משקי הבית המחזיקים בני"ע, 56% מחזיקים ישירות בני"ע ואילו 44% מחזיקים בקרנות נאמנות. בחינת ההחזקות הישירות מגלה כי 38% הן במניות בישראל, 33.6% במניות בחו"ל, כ-15% באג"ח קונצרניות בישראל, 6.4% באג"ח ממשלתיות ובמק"מ בישראל והיתר באג"ח בחו"ל. באשר לקרנות הנאמנות, 89.3% מההחזקות הן בקרנות ישראליות, ורק 10.7% בקרנות בחו"ל.
נטייה מפתיעה להשקיע במישרין בנכסי סיכון
בבנק ישראל ציינו כי הנטייה של משקי הבית להשקיע בנכסים המסוכנים יותר דווקא במישרין ולא באמצעות הגופים המוסדיים (קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח) הינה מפתיעה. "יש יתרון להשקעה דווקא של החסכונות לטווח ארוך (שהם עיקר נכסי המשקיעים המוסדיים) בנכסי סיכון, משום שבטווח הארוך התנודתיות שבה נכסי הסיכון לוקים בטווח הקצר פוחתת.
נוסף על כך, המשקיעים המוסדיים נהנים מיתרון במיסוי, ויתרון זה משמעותי יותר לנכסי סיכון שתשואתם הצפויה בממוצע לאורך זמן גבוהה מזו של הנכסים הסולידיים יותר", הסבירו בבנק המרכזי.
לצד היתרונות, בבנק ישראל מזהירים מפני הסיכון העומד בפני משקי הבית המעדיפים החזקה של מניות ואג"ח קונצרניות. "החזקות משמעותיות בנכסים פיננסיים מסוכנים חושפות את משקי הבית לירידה של שווי חסכונותיהם בתקופות של ירידות בשווקים. לא זאת אף זאת, אם משקי הבית מגיבים על הירידות בשווקים במכירה של הנכסים הפיננסיים הם עלולים להביא להחרפה של ירידות המחירים.
"משבר הקורונה המחיש את הסיכון של פדיונות משמעותיים בקרנות הנאמנות ואת השפעתם הפוטנציאלית על השווקים הפיננסיים בישראל ובעולם. ההחזקות במישרין של משקי הבית בישראל במניות ובאג"ח חברות מגדילות את החשש שבשעת משבר, פדיונות משקי הבית מקרנות הנאמנות ומכירות של נכסי סיכון במישרין על ידי משקי הבית יביאו ללחץ היצעים משמעותי בשוק המניות או בשוק אג"ח החברות", כתבו בבנק ישראל.
הם מזכירים כי במרץ 2020, כאשר השווקים הפיננסיים נפלו בחדות בשל חששות מההשפעות הכלכליות של נגיף הקורונה, מכרו משקי הבית 15% מהחזקותיהם בקרנות הנאמנות ו-5% מהחזקותיהם במישרין בני"ע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
