התוכנית להקמת בורסה לעסקים קטנים חוזרת לשולחן

החוק כבר מוכן, אך האם משרד האוצר והרשות לניירות ערך יקדמו בקרוב הקמת בורסה לעסקים קטנים? בדיון של הקבינט הכלכלי-חברתי שהתקיים בצהרי יום רביעי בשבוע שעבר, העלה מנכ"ל משרד הכלכלה, רון מלכא, בפני השרים ויו"ר הקבינט, שר האוצר אביגדור ליברמן, פעם נוספת את ההצעה להקמת בורסה לעסקים קטנים ובינוניים, זאת כדי לסייע לצמיחת העסקים בישראל. בורסה שכזאת, אם תוקם, תאפשר לחברות להיסחר תחת חובות של גילוי ודיווח מופחתות, לעומת הנדרש בבורסה המרכזית בתל אביב.

מלכא פגש את מנכ"ל הבורסה המקבילה בארה"ב, וקיבל ממנו קו פתוח ליצור שיתוף פעולה בנושא. אחרי ששמע ממקבילו על ממדי ההצלחה, פנה מלכא גם לשר האוצר ליברמן בבקשה לקדם הקמת בורסה דומה בישראל. שרים שנכחו בדיון סיפרו לגלובס שליברמן הביע תמיכה ברעיון וקרא לבחון אותו. מוקדם יותר השבוע, גם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי שלחה לו מכתב בנושא.

ניסיונות הקמה דומים קודמו בעבר, אך כשלו

ליברמן עצמו כבר יזם הצעת חוק ממשלתית להקמת הבורסה הייעודית עוד בחודשים הראשונים לכהונתו במשרד אוצר. תזכיר בנושא הועלה על ידי המשרד לוועדת השרים לחקיקה, שאישרה א=ותו, והנושא מונח על שולחן הכנסת לקראת קריאה ראשונה. אלא שהצעת החוק הוגשה למזכירות הכנסת עוד ב-1 באוגוסט, לפני שמונה חודשים, ועדיין לא נידונה במליאה. בסביבתו של ליברמן אמרו שמשרד האוצר רואה חשיבות בהקמת בורסה לעסקים קטנים ובינוניים, וכן בבורסות נוספות. הצעת החוק תאפשר גם הקמת פלטפורמות מסחר ייעודיות שונות. ייתכן שהכוונה היא לבורסה למסחר במטבעות קריפטו, שגם היא עלתה על הפרק בשנה שעברה.

כך, על השולחן כבר מוכן חוק שיאפשר את הקמת הבורסה לעסקים קטנים, שתשמש מנוע צמיחה לעסקים בישראל שלא יכולים להיסחר בבורסה, ותיתן מענה לעסקים שלא מצליחים כיום לגייס הון דרך הבנקים. בדרך כזו, לציבור יהיה במה להשקיע, לחברות יהיה גב כלכלי, והמשק ישגשג בזכות חברות שבימים כתיקונם ללא היכולת לגייס כסף - עלולות להיסגר. במקביל למכתבה של ברביבאי, מלכא ומנכ"ל האוצר רם בלניקוב, נמצאים בקשר בנושא שחונה לפתחו של משרד האוצר. ניסיון לקדם בורסה כזו נערך בשנת 2017, אז בחנה רשות ניירות ערך את האפשרות להקמת בורסה משנית לעסקים קטנים ובינוניים.
במשרד הכלכלה דוחפים כעת את החוק לטובת העסקים הקטנים והבינוניים, לאחר שבחנו את החוק והודיעו למשרד האוצר כי הם בשלים לקידומו בכנסת. מלכא אף אמר לליברמן בקבינט: "הכדור ברחבה, עכשיו נשאר רק לבעוט".

במכתב של ברביבאי ציינה השרה: "משרד הכלכלה בוחן אפשרויות לגיוון מקורות המימון עבור עסקים קטנים ובינוניים. לאחר שהשקנו קרנות למתן אשראי שמאד הצליחו, אנחנו מעוניינים לאפשר גם גיוס הון בעלים מהציבור באמצעות המשקיעים המוסדיים, שיאפשרו ליצור מבנה הון מותאם לסוג הפעילות של העסק ויפתח בפניו אפשרויות התרחבות וניהול סיכונים שלא היו זמינות עד כה". השרה הוסיפה: "בנוסף לתנופה שמהלך כזה ייתן לעסקים הקטנים והבינוניים, יהיה בו כדי להגדיל את התחרות בשוק ההון הידוע בריכוזיותו".

  

המכולת או המספרה לא ינפיקו, אז מי כן?

בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה משוכנעים בצורך לקדם את הרחבת האפשרות לגיוס הון בעלים לעסקים קטנים ובינוניים, כחלק משכלול השוק והגדלת מקורות המימון. הסוכנות בחנה את מאגר העסקים הרלוונטיים לבורסה ייעודית לעסקים קטנים ובינוניים מבחינת גודל העסקים, ומצאה שהיקף העסקים עם מחזור של מעל 50 מיליון שקלים הוא כ-3,000 עסקים, כש-540 מהם כבר נסחרים בבורסה, כך שמאגר העסקים הפוטנציאלים להנפקה בבורסה עומד על כ-2,500.

ואולם, לא כולם סבורים שלבורסה החדשה יש פוטנציאל ממשי. אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, בטוח שהמשקיעים לא ישימו את כספם בפלטפורמה החדשה. "כל בר דעת מבין שזה נועד לכישלון וההוכחה שכל הניסיונות עד כה מעולם לא עברו מהתיאוריה למעשה", אמר פלטו, בעל ניסיון של 30 שנה בענף. "הסיבה לכך פשוטה, אין שום כדאיות כלכלית למהלך, ואף משקיע לא יבזבז את כספו במקום שברור שאין פוטנציאל להרוויח בו".

 אילן פלטו, מנכ''ל איגוד החברות הציבוריות / צילום: יח''צ

פלטו הוסיף והסביר: "הבורסה הקיימת בתל אביב מספקת את מענה שלם גם עבור החברות הקטנות והבינוניות, וההוכחה לכך הן העובדות בשטח. רק בשנה שעברה 100 חברות הפכו לציבוריות, מרביתם חברות קטנות-בינוניות בהיקף הפעילות שלהן. להקים בורסה נוספת לזו הקיימת תדרוש השקעת תקציבי עתק מכספי משלמי המיסים, ייצר כפילויות מיותרות לדבר שאמור אין לו התכנות". פלטו טען גם ש"המפתח להעצמת הכלכלה באמצעות החברות הציבוריות מהוות מכפיל כוח אדיר לכלכלת המשק הוא בהקלות רגולטוריות, מהלך שיעודד כניסת חברות ומשקיעים נוספים לבורסה.

חברות המבקשות להיסחר כיום בבורסה בתל אביב מתבקשות לעמוד בתנאים פיננסיים ורגולטוריים ברמה גבוהה במיוחד, שלא מתאימים בדרך כלל לעסקים קטנים ובינוניים. לפי הצעת החוק, שר האוצר יוכל לקבוע, לאחר התייעצות עם הרשות לניירות ערך, הקלות בחובות שיוטלו על החברות שייסחרו בבורסה הייעודית החדשה. בין ההקלות, תדירות הדיווח של החברות תרווח, חובת הגילוי תוקל, וייתכן שהן יצטרכו לשלם אגרות בעלויות מופחתות לעומת החברות בבורסה המרכזית.

בורסה חדשה לעסקים קטנים ובינוניים יכולה ליצור תחרות מול הבורסה המרכזית בתל אביב, בנקודות השקה מסוימות. בתל אביב כבר רשאים להיסחר כיום גופים שמוגדרים קטנים או בינוניים, וכן קיים עבורם מדד SME600 לחברות הבינוניות. בין היתר נסחרות שם חברות כמו טיב טעם, איסתא וסופרגז, לפי שווי שוק של מיליארד שקל ויותר -כשהחברות הקטנות ביותר במדד שוות כחצי מיליארד שקל. לכן לא לגמרי ברור בשלב זה מה שמדמיינים כשמדברים על עסקים קטנים.

הבורסה המרכזית בתל אביב הסתייגה בעבר מהרצון להקים מתחרה לעסקים קטנים ובינוניים, וכעת סירבו לפניית גלובס להתייחס להתעוררות המחודשת של היוזמה. הבורסה אומנם מאפשרת לחברות קטנות יחסית להירשם למסחר אבל התנאים הם נוקשים. לרוב, אין אפשרות בבורסה לגייס אג"ח בסכומים של פחות מ-30 מיליון שקל. עבור עסקים קטנים שלא עומדים בהגדרת החוק שרואה בחברה עם מחזור של עד 250 מיליון שקל כעסק קטן - מדובר ברף כניסה גבוה מדי. הבורסה החדשה צפויה להנמיך את הרף ולאפשר להם לגייס חוב.

במשרד האוצר עסקו בשנים האחרונות בפתיחת אפיקי אשראי חוץ בנקאיים לצרכן הפרטי. כעת מוטרדים יותר במשרד בפתיחת אלטרנטיבות כאלה גם לעסקים שאינם חברות ענק. כיום, 94% מהאשראי של העסקים הקטנים מגיע מהמערכת הבנקאית, מה שמעיד על פלח לא תחרותי בעליל. ולא פעם, כשהבנק סוגר את הברז לעסק, הוא נקלע לקשיים תזרימיים ואף מגיע לכדי סגירה. בחזון, הבורסה החדשה תיצור תחרות שגם תשפר בסופו של דבר את התנאים בבנקים.

כנראה שהמכולת השכונתית או המספרה במרכז המסחרי לא ינפיקו, גם כשתוקם הבורסה לעסקים קטנים. הבורסה החדשה מוכוונת למשוך בעיקר חברות הייטק וטכנולוגיה קטנות או בתחילת דרכן, שמחפשות לגייס כספים אבל נמנעו מרישום לבורסה בתל אביב בשל הבירוקרטיה וחובות הגילוי והדיווח. זאת, לפי הרציונל שבשוק ההון ישנם משקיעים מוסדיים שכיום מפנים השקעות לחו"ל בטענה שאין להם מספיק אפיקים משתלמים בישראל. הבורסה החדשה עשויה להיות אפיק השקה שכזה, שישאיר את הכסף בארץ.

אומנם, לחברות הייטק יש אפיקים נוספים לגייס השקעות, אבל ברשות ניירות ערך מקווים שהמהלך יפתח תחרות בין אפיקי ההשקעה. התקווה היא שהקמת הבורסה לעסקים קטנים תביא בסופו של התהליך להוזלת האשראי שנותנים הבנקים לעסקים אלה, שכן הבורסה תהווה תחרות מול הבנקים, וגם תקטין את חשיפתם של העסקים הקטנים והבינוניים למצבי קיצון כמו הלוואות בריבית גבוהה במיוחד בשוק האפור.

גם החלטת ממשלה לא הובילה לפתיחת הבורסה

עוד בשנת 2018 התקבלה החלטת ממשלה להקמת בורסה ייעודית לעסקים קטנים, שאת מושבה רצה לקבוע שר האוצר דאז משה כחלון בחיפה. צוות בין משרדי הכין דוח בנושא אבל היוזמה לא יצאה אל הפועל. בממשלה הקודמת ניסה האוצר לקדם את ההצעה אבל היא נדחתה בשל המצב הפוליטי, וקודמה מחדש עם כינון הממשלה הנוכחית.

הצעדים שנבחנו בתקופת הממשלה הקודמת כללו למשל, להוריד את מספר המשקיעים המינימלי בבורסה הייעודית מ-100 ל-50, להפחית את היקף הגיוס המינימלי מ-20 מיליון שקל ל-6 מיליון שקל, לאפשר מסחר חד יומי או דו יומי לעומת מסחר רציף ועוד. הצעת החוק החדשה נוסחה מחדש ואינה יורדת לרזולוציות כאלה, שיגובשו רק לקראת העלאת החוק למליאת הכנסת והוועדות.

הצעת החוק מתייחסות להקמת בורסות ייעודיות באופן כללי, ולא רק בורסה לעסקים קטנים. ההצעה תשמש למעשה כפלטפורמה להשקת בורסות דיגיטליות המבוססות על טכנולוגיות בלוקצ'יין, כפי שכבר קיים במדינות אחרות. יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, מקדמת את הפן הדיגיטלי במסחר וברשות סבורים שבעתיד הוא עשוי להגיע גם אל הבורסה המרכזית.

 ענת גואטה, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי

ההבדלים הבולטים בין הבורסה בת"א לחדשה (ע"פ הצעת חוק מ-2018)

תדירות פרסום דוחות
בבורסה בת"א על החברות לפרסם דוח רבעוני או חציוני לתאגידים קטנים, בבורסה החדשה - דיווחים חציוניים

גיוס מינימלי
בבורסה בת"א המינימום עומד על 20 מיליון שקל, בבורסה החדשה המינימום יהיה 6 מיליון שקל

הנפקת חוב
מעל 36 מיליון שקלים בבורסה בתל אביב, מעל 6 מיליון בבורסה החדשה