התגובה הצפויה של השווקים למלחמה באוקראינה, וההפתעה שהגיעה אחריה

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

בימים הראשונים של המלחמה, התגובות של השווקים הפיננסיים היו עדיין צפויות מאוד. שוקי המניות ירדו בשיעורים ניכרים, הגם שהרבה פחות ממה שניתן לצפות כאשר מתנהלת מלחמה בלב אירופה, שאליה מתלווים חששות של מלחמה גרעינית - מלחמת עולם שלישית.

מדדי המניות המובילים בארה"ב - ה-S&P 500  והנאסד"ק  - ירדו בין 23 בפברואר ל-8 במרץ בשיעורים של 1.5%, ו-1.75% בהתאמה. מדדי אירופה, באופן טבעי, ירדו בשיעורים גדולים יותר. הדאקס  הגרמני ירד ב-12.3% והקאק  הצרפתי ב-12%. גם שוק המניות בתל אביב לא נותר אדיש למתרחש, והמדדים המובילים שלו ירדו בין 3.5% ל-3.8%.

ברור שהפגיעה החזקה ביותר הייתה בבורסה הרוסית, שצנחה ב-45%, ויחד עם פיחות הרובל, הפסדי המשקיעים הגיעו לכ-80%. הבורסה של מוסקבה נסגרה לכשלושה שבועות, מהלך מאוד לא שגרתי בשווקים הפיננסיים. עד כאן הכל טבעי ומתבקש.

תגובה צפויה נוספת הייתה זו של איגרות החוב הממשלתיות של המדינות המפותחות במערב. היציאה מן המניות לוותה בכניסת כספים לאיגרות חוב של מדינות שנחשבות כבטוחות, תופעה הידועה כנהירה לביטחון (Flight to Safety), או "עגינה בנמל מבטחים". התוצאה הייתה שאיגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב ל-10 שנים עלו בתוך כמה ימים, והתשואה שהן מספקות לפדיון ירדה מכ-2% לכ-1.75%.

עוד תגובה צפויה הייתה זו של הזהב. כמו איגרות החוב הממשלתיות, גם הזהב נחשב כמקלט בטוח, ואכן מחיר אונקיית זהב נסק מ-1,900 דולר ב-23 בפברואר, ל-2,050 דולר ב-8 במרץ.

  

מי שעוד נהנו מהמלחמה היו מחירי הסחורות שהרקיעו שחקים: הניקל, הפלדה, החיטה, הדשנים וכמובן, הנפט והגז. מדד הסחורות של בלומברג BCOM עלה ב-16% בתקופה האמורה, תוצאת הסנקציות שהוטלו על רוסיה, ושל הפגיעה בשרשרת האספקה.

"הזהב החדש" הפסיק לנצוץ במהירות

המי שעמד למבחן בימים הראשונים של המלחמה היה הביטקוין  (ומטבעות קריפטו אחרים), שרבים טענו שהוא מייצג את "הזהב החדש". אבל הזהב החדש אכזב, ירד, ונשאר סביב אזור 37.7 אלף דולר. לא עזרה לו העובדה שאוליגרכים רוסים, כמו גם כאלה מהעבר השני של המתרס, אוקראינה, נזקקו לרכישתו. בימים האחרונים הביטקוין שב וטיפס בשיעור ניכר, ומחירו סובב סביב 47 אלף.

אבל, כאן לא נגמר הסיפור. כמעט כל אפיק השקעה שהגיב כצפוי למלחמה בימיה הראשונים, בין בעליית מחירו ובין בירידת מחירו, חדל בשלב מסוים להגיב כפי שציפו ממנו, ולא רק חדל, אלא הגיב באופן הפוך ככל שהמלחמה נמשכה והתארכה.

השווקים התרגלו למציאות החדשה, התייחסו פחות אליה, והתייחסו יותר ויותר לבעיות שאיתן הם התמודדו לפני המלחמה, ובראשן האינפלציה והריבית, הכרוכות זו בזו.

אם בתחילת המלחמה היו שסברו שהמציאות שנוצרה באירופה תאלץ את הבנקים המרכזיים להאט את קצב העלאות הריבית, שאותן תכננו מחשש להגברת ההאטה הכלכלית, וזו גם הייתה אחת הסיבות הנוספות לעלייה בשערי איגרות החוב הממשלתיות, הרי שאז הגיעה ההצהרה הניצית של ג'רום פאואל, יו"ר הפד, והבהירה שקצב העלאת הריבית יתנהל כמתוכנן. שערי איגרות החוב ספגו ירידה חדה, והתשואה שלהן (אג"ח ל-10 שנים) טיפסה משפל של 1.75%, כאמור, ב-8 במרץ, ל-2.5% ב-25 במרץ, מה שמבטא ירידה של כ-7% בתוך פרק זמן קצר של שבועיים.

זה קרה גם לזהב, שבימים הראשונים נסק, ואף עבר תוך כדי המסחר את מחסום ה-2,000 דולר לאונקיה, ונסוג לרמה של כ-1,950 דולר לאונקיה.

שוקי המניות: כאילו אין מלחמה

וכן, לא שכחנו את המניות. אלה, אחרי ההלם והירידות של הימים הראשונים של המלחמה, שהגיעו לשפל ב-8 במרץ, חזרו ועלו כאילו אין מלחמה, וכאילו אין סכנות שעלולות לצמוח ממנה. מחיריהן עלו באופן כל כך חזק, שרמת המדדים כיום גבוהה מזו ששררה ערב המלחמה. ה-S&P 500 עומד על רמה הגבוהה ב-7% מרמתו ערב המלחמה, הניקיי ב-8%, ת"א-35 ב-2.6% והדאקס במינוס 2.5%.

וכמו בכל מלחמה, משבר או אירועי קיצון אחרים, יש מרוויחים ויש מפסידים. המרוויחים העיקריים היו חברות הנפט, חברות כריית סחורות, חברות אנרגיה ירוקה, חברות המייצרות דשנים, חברות ביטחוניות, סייבר ועוד. המפסידים העיקריים היו מניות ענף הפיננסים - בנקים וביטוח - ומניות טכנולוגיה, שמחיריהן תומחרו קודם למלחמה בנדיבות על בסיס תחזיות לצמיחה מהירה מאוד, שעכשיו, עם החששות להאטה כלכלית, מוטלות בספק.

במשבר הקורונה (פברואר-מרץ 2020) מדדי המניות בעולם ירדו בשיעור ממוצע של 35%, ולקח להם כמה חודשים טובים לחזור לרמתם. הפעם זה קרה בתוך כשבועיים.

אז הפתעות או לא, נכון לימים אלה, מי שפעל כנגד המגמה בשווקים יצא נשכר - מי שקנה בירידות הרוויח בעליות, ומי שמכר בעליות חסך לעצמו את הירידות.

אבל למלחמה יש גם הקשרים אחרים

ועכשיו השווקים הולכים ומתרגלים למלחמה המתחוללת באירופה, וצריך שיתרחש אירוע גדול לטוב או לרע, כדי שהם יחזרו להיות מושפעים ממה שקורה במלחמה עצמה.

ואולם, למלחמה יש הקשרים חשובים אחרים, ובראשם עלייה במחירי הסחורות ופגיעה בשרשרת האספקה, ושני אלה מתדלקים אינפלציה, שהיא הסיכון העיקרי שרואים לפניהם השווקים, הואיל ונתיב העלאת הריבית עשוי להשפיע הן על מניות, הן על איגרות החוב והן על הדולר.

אחת הסכנות שהשוק רואה לפניו היא התפתחות אפשרית של תנאי מיתון. האינדיקציה האפשרית לכך היא הצורה של עקום התשואות של האג"ח הממשלתיות בארה"ב. עקום התשואות עולה בדרך כלל משמאל לימין, כלומר התשואות שניתן להשיג גבוהות יותר ככל שתקופת הפירעון של האג"ח ארוכה יותר. ואולם, בזמן האחרון חלק גדול מן העקום הוא שטוח, והוא אפילו התהפך בחלקו. הניסיון ההיסטורי מראה שכשאר זה קורה, כעבור כמה חודשים עד שנה מתפתחים תנאי מיתון במשק. זה לא מחויב הפעם, והרבה תלוי באופן שבו הפד ינהל את המדיניות שלו בזמן שהוא מלהטט בין ריסון האינפלציה ובין ניסיון למנוע מהמשק לגלוש למיתון.