האם מכרז מוצלח לשטחי מסחר ותעסוקה ב"שכונת הפרסה" ביישוב החרדי רכסים מסמן את התפתחותו של מוקד תעסוקה חדש לחברה החרדית? לאחרונה שווק המכרז, ובו שמונה מגרשים בשטח של 28,826 מ"ר, תמורת כמעט 159 מיליון שקל, כולל הוצאות פיתוח.
הצעותיהן המשותפות של החברות ע.ע.אבו ראס חברה לבניין ופיתוח ומרדכי י.שמשינס בע"מ הוכרזו כזוכות בשבעה מתוך שמונת המתחמים, ובמתחם הנותר זכתה חברת אשל הירדן יזום ובנין. 25 הצעות הוגשו לכל שמונת המגרשים.
"פתרון תעסוקתי מצוין"
לדברי יעקב ערבליך, מנכ"ל חברת שיווק הנדל"ן סן חן, המתמחה במגזר החרדי, מדובר בשמונה מתחמים שיוקמו בין היישוב הקיים לבין מתחם הפרסה המתוכנן, כחלק ממתחם כולל של כ־55 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר המתוכננים לקום בשכונה החדשה - שתוקם במסגרת תמל/1066, המאפשרת הקמת 1,875 יח"ד לצד שטחים עבור מבני ציבור, מסחר ותעסוקה, וכן 250 יחידות לדיור מוגן.
מנכ''ל קבוצת סן חן יעקב ערבליך / צילום: יח''צ סן חן
"היישוב נמצא דקות מכביש 6, ונהנה מנגישות נפלאה", הוא מספר. "הקמת המתחם היא מהלך מבורך, ופתרון תעסוקתי מצוין. בשנים האחרונות ישנה עלייה בשיעור המועסקים בחברה החרדית, ואזורי תעסוקה כאלו, ביישובים חרדיים, הם דבר טוב וחשוב. המטרה היא להנגיש את העבודה פנימה, אל היישובים הללו, ולאפשר אפקטיביות רבה יותר של העובד.
"צריך לזכור שמדובר ביישוב של כ־2,500 משפחות כיום, שיכפיל את עצמו לכ־5,000 משפחות עם הקמת שכונת הפרסה. המתחם לא יהיה מיועד רק לחרדים, וגם חילונים יעבדו בו - כי הרעיון הוא שתהיה הטרוגניות, רק כך אפשר ליצור משהו מוצלח. בכל מקרה, אני לא מוטרד: עוד שלוש, ארבע או חמש שנים מהיום, לכל היותר, השטחים האלה יהיו מלאים".
"גיבוש תמהיל מסחרי עבור החברה החרדית אינו דבר פשוט"
המשימה העיקרית של בעלי המתחם תהיה, כך נראה, ההתאמה שלו לקהל היעד - בעיקר בהיבט המסחרי, שכן המקום צפוי לשרת בראש ובראשונה, ובאופן טבעי, את תושבי היישוב רכסים עצמו. התאמה כזו אינה עניין של מה בכך, וכמובן שונה מגיבוש תמהיל כזה לאוכלוסייה הכללית.
"צריך לדעת להנגיש מתחמים כאלה בצורה נוחה עבור האוכלוסייה החרדית", מפרט ערבליך. "לדאוג שייכנסו למתחם גופים שלא ייצרו ניגודים מול החברה החרדית, אלא כאלו שיכולים לתת לה ערך. זה לא ברמת תכנון הבניין, אלא בעיקר בהתאמת הגופים שייכנסו לשם אל החברה החרדית. לכן חברות הייטק, פירמות של רואי חשבון או עורכי דין יכולות להתאים מאוד במתחם כזה, בכפוף להתאמות הנדרשות, לדוגמה חללי עבודה סגורים יותר, ולא פתוחים לגמרי, כדי לשמור על 'אזורי נוחות'.
"גיבוש תמהיל למסחר הוא עניין מורכב קצת יותר, משום שקשה לבנות תמהיל מסחרי מותאם לאוכלוסייה החרדית, אך זה אפשרי: חשוב לעשות זאת עם אנשי מקצוע טובים. כך למשל, אין צורך בבתי קולנוע במתחמים כאלו, משום שאין להם ביקוש בחברה החרדית; הצריכה גבוהה מאוד, ולכן סופרמרקטים, בתי קפה ומסעדות, לצד מרפאות ואפילו חדרי כושר, יתאימו מאוד. תרבות הקניות בחברה החרדית חכמה מאוד, אבל צריך לזכור שרבים עדיין קונים באופליין ולא באונליין. גם זה משפיע".
"המתחם הזה יכול להפוך גם למתחם הייטק", מוסיף ערבליך. "הכול תלוי ברצון של הרשות ובאסטרטגיית השיווק הנכונה. אפשר לייצר שם סביבה הייטקיסטית, השאלה היא אם זה מה שנכון לעשות במקום כזה - מתחם נישתי להייטק, או דווקא כזה שמיועד לבעלי מקצועות חופשיים. כך או כך, כאן מקומה של המדינה להיכנס לתמונה ולסייע לרשות, כדי שתוכל למשוך למקום עסקים גדולים בעזרת הטבות כאלה ואחרות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
