לא רק פגיעה בלו"ז: למעבר משעון קיץ לחורף יש גם מחיר בריאותי

הכותבת היא המנהלת המדעית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

בכל שנה, מאז 1986, ישראל מזיזה את השעון פעמיים. פעמיים בשנה אנחנו חשים בלבול, חוששים מאיחור לעבודה או למסגרות של הילדים, מפסידים או מרוויחים שעת שינה. לבלבול הזה יש גם מחיר בריאותי. על פי דוח של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה שסקר ממצאי מחקרים מדעיים שונים, בשבוע של ההחלפה ישנה עלייה בתאונות הדרכים, עלייה באירועי לב ועוד תופעות מזיקות. אפשר לומר שאנחנו חווים ג'ט לג לאומי. בשנים האחרונות התגברו הקריאות, כולל הצעת חוק, לבטל את הנוהג הזה ולהישאר רק עם שעון הקיץ, כדי להרוויח עוד שעות אור יום. אולם בניגוד למה שנהוג לחשוב זו תהיה טעות .

מסופר כי הרעיון לשעון הקיץ נהגה לראשונה על ידי בנג'מין פרנקלין, כשכיהן כשגריר בצרפת, וחישב כי יקיצה סמוך לשעת הזריחה תחסוך לתושבי פריז מאות טונות של שעוות נרות מדי שנה. מאז ועד היום רוב הטיעונים בעד שעון הקיץ נוגעים לחיסכון אנרגטי, אולם זה כלל לא נתמך במחקר. מחקר אוסטרלי, לדוגמה, מצא כי מעברי השעון לא משפיעים על צריכת האנרגיה הכוללת, אך כן משפיעים על מועדי הצריכה. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2010 מציין כי חלה ירידה בחלקה של תאורה ביתית בצריכת האנרגיה, שהיא ההסבר העיקרי להגברת צריכת החשמל במהלך שעון החורף, לעומת שימוש מוגבר במזגנים בעקבות שעון הקיץ.

לשעון חורף קבוע יש יתרון נוסף, פחות מוכר: סנכרון שעונים. יש שלושה שעונים שמשפיעים על חיינו: השעון הסביבתי, המושפע מסיבובו של כדור הארץ סביב השמש; השעון הביולוגי, כלומר האופן שבו תהליכים ביולוגיים בגופנו מושפעים מאור השמש או מהיעדרו; והשעון החברתי, כלומר השעה המופיעה על השעון שלנו ונקבעת על ידי מנגנונים חברתיים.

החלת שעון קיץ במשך כל השנה משמעה קיבוע הפער בין השעון החברתי לשעון הביולוגי. שעת ההשכמה תוקדם ועבור שיעור ניכר מהאוכלוסייה תתרחש בשעת החשיכה. תנאים אלו יביאו לכך שההשפעות הבריאותיות המזיקות של חוסר הסנכרון תהיינה ניכרות יותר. לפי האגודה האמריקאית לרפואת שינה, בעת החלתו של שעון קיץ נוצר פער של שעה בין השעון הסביבתי והשעון הביולוגי המושפע ממנו לבין השעון החברתי. כלומר מועדי הארוחות שלנו, שעת ההירדמות ושעת היקיצה, וכן שעות העבודה שלנו מתקיימות שלא במועדן הנכון מבחינת הצרכים של הגוף שלנו.

מחקרים נוספים מצביעים על העובדה שחוסר סנכרון בין השעון הביולוגי לשעון החברתי מביא לשורה של סיכונים בריאותיים כמו הפרעות בשינה וקשיים נפשיים. ביטולו של שעון החורף יקבע את חוסר הסנכרון בין השעונים ויחמיר את השלכותיו השליליות על בריאות הציבור.

עד היום עדיין חסר מידע עדכני, אמין ומקיף לגבי ההשלכות של המעבר לשעון קיץ בישראל על כלל תחומי החיים. לפני שמקבלים כל החלטה בנושא חייבים לערוך מחקרים ולהתייעץ עם אנשי המקצוע, לא רק להנות מהאפשרות להישאר עוד שעה בגינה באור יום.