הרגולציה הנוקשה בסין על חברות פרטיות דוחפת את בעלי ההון להוציא את כספם מהמדינה ולהשקיע אותו במקומות אחרים, בדגש על סינגפור. שם, ניתן לקבל מעמד של תושב קבע באמצעות השקעה פרטית של לפחות 1.8 מיליון דולר, ולא מוטל בה מס עושר - מה שהופך אותה ליעד מועדף על עשירי סין.
המגמה של בעלי הון סינים המבקשים להעביר את הונם מסין החלה כבר עם המחאות בהונג קונג בשנת 2019, והאיצה בשנה שעברה, עם נקיטת האמצעים הפתאומית של השלטונות על תעשיית החינוך במדינה, והדגש שניתן על יישום המדיניות הכלכלית-חברתית המכונה "שגשוג משותף", החותרת לצמצום פערים כך שיהיה עושר מתון לכולם, במקום שיתרכז רק אצל מעטים.
הגבלות הקורונה על נסיעות בינלאומיות תרמו גם הן למגמה. מאז תחילת המגפה, השלטונות הסינים מפעילים את סמכותם להשעות את שירותי הנפקה וחידוש דרכונים, כחלק מהפיקוח ההדוק על התפשטות הנגיף. באוגוסט הקודם התייחס מינהל ההגירה הלאומי של סין לנושא השעיית הדרכונים, ומסר כי דרכונים ומסמכים דומים יונפקו רק למי שיספק סיבה חיונית או חירום לעזוב את המדינה.
בנוסף, סין מפעילה בקרת הון הדוקה, הקובעת מגבלה רשמית של 50 אלף דולר במטבע חוץ בשנה, המגבילה את יכולתם של המיליארדרים להעביר את כספם מהמדינה. אף על פי האתגרים הרבים שעומדים בפניהם, מוצאים עשירי סין את דרכם למקם מחדש את ההון שברשותם.
בסינגפור, אחת מהדרכים הפופולריות להעברת הון היא השירות המכונה "משרד משפחתי", או "פמילי אופיס" - ניהול הון ונכסים אישי, המיועד למשפחות עשירות. על מנת להקים משרד משפחתי במדינה נדרשים נכסים בשווי של לפחות 5 מיליון דולר.
מיליארדרים רבים ברחבי העולם משתמשים בשירות "פמילי אופיס" כדי לנהל את הונם. מאז סוף 2020, מייסד ברידג'ווטר, ריי דליו, והמייסד-שותף של גוגל, סרגיי ברין, הקימו כל אחד "פמילי אופיס" בסינגפור, על מנת ליהנות ממדיניות המס הידידותית שלה, כך על פי פרסום של בלומברג. בשנת 2020 היו כ-400 "פמילי אופיס" בסינגפור, על פי מועצת הפיתוח הכלכלי של המדינה, וחברות מקומיות המתמחות בתחום מעריכות כי צפויים להתווסף עוד מאות כאלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.