לאחר ששורת תיקוני החקיקה לטובת ענף ההייטק לא נכנסו לחוק ההסדרים בשנה שעברה, הממשלה ממשיכה לקדם אותם בהליך חקיקה רגילה. היום (א') צפויה ועדת השרים לחקיקה, המגבשת את עמדת השרים בנוגע להצעות חוק, לדון בתיקוני החקיקה לטובת ההייטק. התיקונים עברו לחקיקה רגילה בהסכמה בין ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן ואם יאושרו בוועדת השרים לחקיקה ייהנו מתמיכת הקואליציה בהם בהצבעות בכנסת.
על פי טיוטת החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, הפסד המס למדינה כתוצאה מיישום תיקוני החקיקה המדוברים נאמד ב-65 מיליון שקל בשנת 2022, 75 מיליון שקל לשנת 2023, 85 מיליון שקל בשנת 2023 ו-95 מיליון שקל בשנת 2025.
כלומר, סך הכל העלות עומדת על 320 מיליון שקל לארבע שנים בהן יחולו התקנות כהוראת שעה, כאשר לאחר מכן הן יבחנו שוב על ידי הממשלה. חלק קטן מאוד מהסכום, 15 מיליון שקל בשנת 2024 ו-25 מיליון שקל ב-2024, אמורים להגיע מהפחתה בתקציב רשות החדשנות, הגוף הממונה על קידום ההייטק, או מביצוע פעילות מאזנת אחרת.
חוק ה"אנג'לים" חוזר
תיקון החקיקה השנוי במחלוקת ביותר נוגע ל"חוק האנג'לים". חוק האנג'לים היה הוראת שעה מ-2012 עד 2019, אז פג תוקפו, וכעת הממשלה מחזירה אותו בגרסה מורחבת. לפי התיקון המוצע, משקיעים בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים יקבלו זיכוי מס בגובה של 25% מסכום השקעותיהם. סכום ההשקעה עליו ניתן יהיה לקבל את הפטור יהיה עד 3.5 מיליון שקל.
ההשקעות שיוכרו לזיכוי המס הן בחברות סטארט-אפ בתחילת הדרך שלא קיבלו השקעות של מעל 12 מיליון שקל והכנסותיהן אינן עולות על 12 מיליון שקל. מיותר לציין כי המשקיעים שייהנו מההטבה הם מיליונרים ומולטי-מיליונרים, כיוון שבדרך כלל אלו מי שמשקיעים בסטארט-אפים באופן פרטי.
לחלופין, באופן תקדימי, יוכלו משקיעים לקבל דחייה של תשלום מס למועד עתידי בעבור רווחי הון שהפיקו ממכירה של חברה טכנולוגית, אם ישקיעו את הכסף חזרה בחברות סטארט-אפ צעירות. כך לדוגמה, משקיע שמכר את מניותיו בסטארט-אפ אחד כתוצאה מאקזיט של החברה, יוכל להעביר את הסכום להשקעה בחברה אחרת בלי לשלם עליו מס. אם החברה בה המשקיע שם את כספו לא מצליחה ונסגרת, בעצם המדינה סבסדה חלק מההפסד שלו על ידי דחיית המס.
הביקורת כלפי סעיף זה נובעת מכך שהיכולת לדחות את תשלום המס אינה קיימת בתחומי השקעות אחרים אחרים. הטבה זו תזרום כאמור לכיסי משקיעים שגם ככה נמצאים במאיון העליון.
המטרה: לחזק את הקטר של המשק הישראלי
תיקון שלישי מאפשר לחברות טכנולוגיה ישראליות לקבל הכרה כהוצאה לצרכי מס ברכישה של שליטה בחברה טכנולוגית אחרת, זרה או ישראלית. את עלות ההשקעה בחברה האחרת אפשר יהיה לקבל כהוצאת מס בשיעורים שנתיים שווים במשך חמש שנות מס לאחר השגת השליטה.
לבסוף, תיקון נוסף מעניק פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה טכנולוגית ישראלית כהחזר הלוואה. מטרת מהלך זה היא להוריד את העלויות שמשלמות חברות טכנולוגיה על גיוס אשראי ממוסדות פיננסים זרים.
מטרת התיקונים היא לחזק את תעשיית ההייטק, הידועה בתור הקטר של המשק, אך יש לציין כי היא מגיעה בתקופת שגשוג ופריחה חסרת תקדים עבור חברות סטארט-אפ. לפי דוח חברת IVC לסיכום שנת 2021, חברות סטארט-אפ ישראליות גייסו במהלך שנה זו 25.6 מיליארד דולר - סכום גבוה בכמעט פי 2.5 מאשר ב-2020 ויותר מפי שלושה בהשוואה ל-2019. הפריחה הזו התגלגלה גם למשקיעים בסטארט-אפים שרשמו בשנתיים האחרונות תשואות שיא על השקעתם.
ספציפית מנסים תיקוני החוק לעודד סטארט-אפים צעירים, לאור ירידה נמשכת במספר חברות הטכנולוגיה שקמות בישראל מדי שנה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלא שגם כאן הנתונים לא בהכרח מעידים על כשל שוק שדורש התערבות וסיוע ממשלתי. לפי דוח IVC למשל מספר גיוסי ההון של סטארט-אפים ישראלים בשלב הסיד הראשוני עמד ב-2021 על 102, עליה בהשוואה ל-72 ב-2020 ו-82 ב-2019. גם ההשקעה הממוצעת שקיבל סטארט-אפ בשלב הסיד עלתה מ-3 מיליון דולר ל-4 מיליון דולר בשנה החולפת. "לאחר דעיכה קלה ב-2020, משקיעי סיד הגדילו השקעות, במיוחד משקיעים ישראלים", קובע הדוח.
בהצעה שתובא היום לוועדת השרים נכתב כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי) סומך את ידיו על טיוטת החוק והממונה על התקציבים באוצר אינו מתנגד לה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
