הרבעון החלש ביותר זה שש שנים: שוק ההנפקות בוול סטריט דועך, וגם בת"א

ירידה חדה נרשמה בהיקף ההנפקות הראשוניות (IPO) במהלך הרבעון הראשון של 2022, הן בבורסה בתל אביב והן בבורסות וול סטריט. הרבעון שהסתיים בשבוע שעבר הניב בסך הכול 18 הנפקות ראשוניות בוול סטריט ושמונה הנפקות כאלו בתל אביב, לעומת 101 ו-33 (חברות ושותפויות), בהתאמה, ברבעון המקביל ב-2021.

המספר המתכווץ של ההנפקות הוביל מן הסתם גם לירידה משמעותית בהיקפי הגיוסים. ברבעון הראשון של השנה הסתכם היקף הגיוסים בוול סטריט ב-2.1 מיליארד דולר, צניחה של קרוב ל-95% ביחס לרבעון המקביל, שבו גויסו בוול סטריט 40 מיליארד דולר כמעט - כך עולה מנתוני חברת המחקר Renaissance Capital, המתמחה בנושא ה-IPO. ברבעון שבא שאחריו - השני של 2021 - היקף הגיוסים בוול סטריט היה גבוה אף יותר.

ב-Renaissance Capital מציינים כי בוול סטריט, הרבעון הראשון היה החלש ביותר זה שש שנים. לדבריהם, ירידת מחירי המניות בסוף 2021 הובילה בפועל לסיום תקופת ה"בום" בהנפקות הראשוניות, ולכך נוספה גם המלחמה באוקראינה החל מסוף פברואר.

הנפקה אחת - זו של חברת הפיננסים TPG - הייתה אחראית לכמחצית מהיקף הגיוס הרבעוני, ורוב ההנפקות האחרות היו של חברות "מיקרו-קאפ". המניות שהונפקו הניבו בממוצע תשואה חיובית של 28% מאז ההנפקה.

  

סלקטיביות היא שם המשחק בת"א

גם בבורסה בת"א נרשמה כאמור התקררות ניכרת בפעילות השוק הראשוני. היקף ההנפקות ברבעון הראשון של 2022 הגיע ל-1.4 מיליארד שקל, זאת בהשוואה ל-3.1 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2021 (ולעומת כ-400 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2020). 

נראה שהמשקיעים בת"א עדיין מלקקים את הפצעים מריבוי ההנפקות הראשוניות של מיזמי טכנולוגיה ב-2021 אשר הסבו להם הפסדים כבדים. בשלב הנוכחי, סלקטיביות היא שם המשחק בת"א, והבררנות של הגופים המוסדיים בקשר לסחורה המונפקת הולכת וגוברת. חברות הייטק בוסריות כבר אינן מצליחות כמעט להגיע לשוק ולהנפיק, ואילו רוב החברות שבכל זאת מצליחות להשלים הנפקה עושות זאת רק לאחר קיצוץ ניכר בשווי המבוקש.

הגיוס הגדול ביותר בת"א מתחילת השנה היה זה של קבוצת הנדל"ן אקרו, 501 מיליון שקל לפי שווי של כ-4 מיליארד שקל. עוד מתחום הנדל"ן הנפיקו ברבעון חברת הדיור המוגן בית בכפר וחברת ההתחדשות העירונית בית וגג. מלבד חברות אלה הונפקו שתי חברות שירותים פיננסיים (מור גמל ויעקב פיננסים), שתי חברות טכנולוגיה (אימאג'סט ויוזרוואי) וחברת ביוטכנולוגיה אחת (גרייס ברידינג).

בבורסה מציינים כי כל ההנפקות החדשות, למעט אחת, בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים, וזאת בהמשך למגמה בשנתיים האחרונות. אימאג'סט ביצעה הנפקה גלובלית (הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים מקומיים ובינלאומיים), בהובלת החתם הזר UBS.

500% בהנפקה עם התשואה הגבוהה ביותר

ההנפקה עם התשואה הגבוהה ביותר בוול סטריט ברבעון הראשון הייתה של חברת הביוטכנולוגיה Blue Water Vaccines, שמנייתה קפצה יותר מ-500%, מ-9 דולרים בהנפקה ל-56.5 דולר בסוף הרבעון (והמשיכה לעלות בהמשך). התשואה הנמוכה ביותר הייתה של מניית Vivakor מתחום האנרגיה הנקייה, שהונפקה ב-5 דולרים ונפלה ל-2.21 דולרים בסוף הרבעון.

בסיום הרבעון היו 137 חברות שהגישו תשקיפים אך טרם הנפיקו, מהן 21 חברות טכנולוגיה ו-19 חברות מתחום הבריאות. לפי Renaissance, יש "צבר" חזק של חברות פרטיות שממתינות שחלון ההנפקות ייפתח מחדש, וחברות רבות בוחרות בנקאים או מגישות תשקיפים חסויים.

במקביל, למרות ההתקררות גם בשוק ה-SPAC כבר מאמצע שנת 2021, נמשכו גם בו הגיוסים ברבעון הראשון. ב-Renaissance מציינים כי 55 חברות SPAC גייסו במהלך הרבעון 9 מיליארד דולר. חברות SPAC הן חברות שאין להן פעילות, המגייסות כסף במטרה לרכוש חברה תוך פרק זמן מוגבל. בהשוואה לרבעון המקביל, שהיה אחד מהרבעונים החזקים ביותר גם בתחום זה, היקף הגיוסים ירד ב-90% (אם כי ביחס לתחילת 2020, היקף הגיוסים הוכפל).

ב-Renaissance מזכירים שבמהלך 2021, שנת שיא במיזוגי חברות לחברות SPAC, הרבה מאוד חברות שמוזגו הציגו תשואות שליליות. כתוצאה מכך, המשקיעים נהיו ספקניים יותר בנוגע לחברות SPAC, ובמיזוגים רבים היקפי הפדיון עלו והגיעו עד 99% במקרים מסוימים (כלומר, 99% ממשקיעי ה-SPAC העדיפו לפדות את הכסף שהשקיעו ולא להשתתף במיזוג שהוצע). התוצאה הייתה שחברות פרטיות שמוזגו ל-SPAC הגיעו לשוק הציבורי עם נזילות נמוכה וגיוס קטן מאוד - דבר שבתורו הוביל לביטולים של מספר עסקאות שכבר הוכרזו. במקביל, 45 חברות SPAC שהגישו תשקיפים לקראת גיוסים ויתרו על הגיוסים.