ועדת השרים אישרה היום (ראשון) חבילת הקלות מס לחברות הייטק ומשקיעים בתחום מתוך מטרה מוצהרת להאיץ את ההשקעה בחברות סטארט-אפ צעירות, לעודד רכישה של חברות ישראליות ולאפשר ליותר חברות בוגרות גישה להלוואות מגובות הון סיכון כדי למנוע איבוד שווי או לאפשר להן לצמוח עוד לפני יציאה להנפקה. חבילת ההקלות הזו, שקיימת באופן רעיוני כבר שנתיים, לאחר התפוגגות חוק האנג'לים הקודם, לא עברה את חוק ההסדרים האחרון וכעת היא ממשיכה כמעט ללא שינוי לעבר מסלול של חקיקה.
זו לא בדיוק חבילת הסיוע הממשלתי שענף ההייטק מפלל לה - שהרי הבעיה הגדולה ביותר בתחום היא המחסור בכח אדם טכנולוגי איכותי - אבל היא מהווה מהלך קל וזול שניתן לביצוע במהירות וכולל בעיקר הטבות מס בצמתים מסוימים בחיי החברות.
בין השאר, כוללת רשימת ההטבות הכרה בהשקעה בחברת פרה-סיד (חברות סטארט-אפ בשלב הרעיון - א״ג) כהפסד לטובת קיזוז מס כבר מיום ההשקעה, כך שהמשקיעים לא יאלצו להמתין עד לרגע ההפסד - אם וכאשר זה יגיע - על מנת לקזז אותו מהמסים שהם משלמים; הקלות מס על העברת רווח הון ממכירת סטארט-אפ להשקעה בחברת פרה-סיד אחרת; הכרה ברכישת חברה ישראלית או זרה כהוצאה לצרכי מס; ופטור מס על הריבית המשולמת לבנקים זרים המתמחים בהלוואות לחברות טכנולוגיה.
1. האם ההקלות במס באמת יעודדו חברות להירשם בישראל?
אחת המטרות של התוכנית היא לעודד חברות צעירות להירשם בישראל - כך שאת ההשקעה הראשונית שלהן יוכלו לגייס ממשקיעים מקומיים, זאת מתוך כוונה להשוות בין החקיקה בישראל לבין ״חוק אנג'לים״ דומה הקיים בארה״ב ובבריטניה, ולהקטין את הסיכוי.
באותה המידה מעוניין החוק לעודד חברות בוגרות לגייס הלוואות מבנקים טכנולוגיים זרים (כגון SVB או קריאוס) בישראל, במקום בארה״ב. הלוואה המועברת לסניף אמריקאי של חברה ישראלית מעודדת את צמיחת הסניפים הזרים, מאחר והעברת הכסף לישראל עשויה להיות יקרה. ואולם, הסיבה המרכזית שבגללה חברות ישראליות פותחות חברות בנות בדלאוור היא על מנת לגייס משקיעים זרים ולגייס ביתר קלות מקרנות הון סיכון אמריקאיות - שבעבר השקיעו בשלבים מאוחרים בעיקר, ואילו בשנה האחרונה התאימו עצמן לשוק חברות השלב המוקדם.
2. צ'ופר לענקיות הטכנולוגיה
ענקיות הטכנולוגיה הפועלות בישראל - בהן צ'ק פוינט, פאלו אלטו נטוורקס, אינטל או מטא, משלמות שיעור מס חברות נמוך, בין שליש לחצי משיעור מס החברות המשולם על ידי שאר החברות. אך כללי המס החדשים שצפויים לחול על מדינות ה-OECD בשנה הבאה צפויים להעלות את שיעור מס החברות על כלל החברות הגדולות ל-15%.
אין ספק שהנחה משמעותית על רכישה של חברות ישראליות תהווה הטבת מס לא קטנה עבור חברות שכאלה. זה אמנם לא ימתיק את הגלולה המרה בדמות מס חברות גבוה יותר, אך יעודד אותן לכל הפחות לרכוש טאלנט ישראלי ולהקטין את הפער בתחום ההון האנושי. הדבר גם יתקן את העוול המתקיים כיום, לפיו חברות אמריקאיות לא נזקקות לשלם פרמיה על רכישת חברות ישראליות - מה שהעניק יתרון מובנה לחברות זרות, על פני רוכשות ישראליות. מהצד השני, ההטבה מתייחסת רק לחברות טכנולוגיה, ולא תקל על רכישות של חברות ישראליות בתעשיות אחרות.
3. צעד שלא כולם בתחום ההלוואות יאהבו
צעד נוסף שאושר במסגרת הצעת החוק הוא ההשוואה בין תנאי ההלוואה המוצעים לחברות הייטק בוגרות. עד היום קיימת אפלייה בין הלוואות מגובות הון סיכון אותן נוטלות החברות מבנקים ישראליים המתמחים בחברות טכנולוגיה דוגמת לאומי טק ופועלים הייטק, לבין בנקים זרים דוגמת סיליקון ואלי בנק וקראוס - הנדרשים לשלם מס על הריבית ומגלגלים את העלות על החברות. שוק זה צומח בשנה האחרונה, בין השאר בגלל הרצון שלא לאבד שווי בגיוס הון חדש בסביבה של ריבית עולה, וכן בגלל סגירת שערי שוק ההון. מתן פטור על תשלום המס יאפשר תחרות רבה יותר על שוק ההלוואות והאשראי לחברות הטכנולוגיה, צעד שבלאומי והפועלים בוודאי לא יאהבו.
4. הטבת מס לא תוביל בהכרח לעלייה במספר החברות
אחת המטרות של החקיקה החדשה היא לעורר מחדש את הגיוסים בחברות פרה-סיד, חברות הייטק בשלב המוקדם של גיבוש הרעיון. על-פי רשות החדשנות, קיימת ירידה הדרגתית בשנים האחרונות במספר סיבובי הפרה-סיד והסכום החציוני שלהם, המוסברת על ידה בסיכון הגבוה שהמשקיעים חוששים ליטול. ואולם, ייתכן גם כי הבעיה טמונה במחסור באנשי הייטק שבוחרים ביזמות כאורח חיים מלכתחילה. כאשר ההזדמנות להתעשר קיימת בחברות צומחות או במרכזי פיתוח בינלאומיים, התמריץ להקמת חברות חדשות קטן יותר. ייתכן כי בד בבד עם הטבות מס להשקעה בחברות צעירות, יש לשקול הגבלות חדשות על מרכזי פיתוח בינלאומיים.
5. עידוד תעשיות חלשות
ככל הנראה, אין צורך בסיוע לחברות בתחום הסייבר, פינטק ותוכנה ארגונית - השטחים הרווחיים והצומחים מהם מגיע הלחם והחמאה של ההייטק הישראלי. ואולם, יש מקום רב להשקעה במקומות שבהם ישנם כשלי שוק, היכן שהסיכון גבוה יותר וההשקעה והסובלנות הנדרשים גדולים הרבה יותר, כמו בתחומי הפודטק וטכנולוגיות נקיות. זה המקום שבו חוק האנג'לים יכול לבוא לידי ביטוי באופן היעיל ביותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
