איך משקמים מחצבה נטושה: מפארק שכונתי ועד מאגר מים

הפארק הוולקני אביטל נמצא באחד המקומות המרוחקים ביותר בארץ, ליד תל אביטל הגעשי ברמת הגולן. עבור ילדים זו הזדמנות ללמוד בצורה בלתי אמצעית על פעילותם של הרי געש, לראות כיצד הסלעים המגנטיים משבשים את פעילות המצפן, להתרשם מהנוף הוולקני ולהכיר מקרוב סוגי סלעים בעלי שמות לא-שגרתיים כמו "טיפה געשית מפותלת" או "פצצה געשית".

האטרקציה הייחודית הזו לא הייתה באה לעולם אלמלא פעלה באתר בעבר מחצבה, שכיום היא נטושה, מה שאיפשר לקרן לשיקום מחצבות של משרד האנרגיה להשקיע כספים בשיקום האתר ובהפיכתו למוזיאון בטבע. העובדה שמרבית המחצבות נבנו באתרים "חלשים" מאפשרת לקרן ליצור אטרקציות תיירותיות במקומות שהכי זקוקים להן - אזורי פריפריה, שכונות מצוקה ושטחי מועצות עניות.

"הכסף הוא לא מחסום"

גם בעיני האוצר הקרן לשיקום מחצבות היא גוף אטרקטיבי, רק שמסיבות אחרות לחלוטין. בסוף 2020 הצליח האוצר לשים יד על חצי מיליארד שקל, עודפים ששכבו בקופת הקרן, תמורת התחייבות להשקיע בחזרה חלק מהכסף בפרויקטים שחשובים למשרד האנרגיה.
"הכסף הוא לא מחסום כרגע", אומר מנכ"ל הקרן לשיקום מחצבות, מיכאל חרל"פ.

אתה רוצה לומר שלא הפריע לך ש"שתו" לך חצי מיליארד שקל? אם היה לך עוד כסף לא היית מבצע יותר פרויקטים?
"זה לא אמור להשפיע על היקף השיקום, כי הוגדרה לנו בחוק כרית ביטחון של 50 מיליון שקל, לצורך ההמחשה, אם הסכום שעומד לרשותנו בבנק ירד מ-50 מיליון שקל המדינה תשלים לנו וגם אם נצטרך יותר, 60 או 70 מיליון - נקבל את הכסף".

הקרן לשיקום מחצבות הוקמה ב-1978 במטרה לשקם מחצבות שפעילות החציבה בהן הסתיימה, למטרות שיקום נופי. "אנחנו לא מתעסקים בשטחים שרמ"י רוצה לייעד למגורים או לתעשייה", מסביר חרל"פ, "אלא רק לשימושים ‘ירוקים’ בפארקים ושצ"פים, מאגרי ויסות לשיטפונות או פארקים גיאולוגיים (דוגמת הפארק ליד תל אביטל). הקרן היא גוף עצמאי אך היו"ר שלה הוא איש משרד האנרגיה, מתוך תפיסה שהגוף הממשלתי שהתיר את הכרייה והחציבה יהיה גם אחראי על השיקום".

ההכנסות השנתיות של הקרן הגיעו בשנים 2014־2019 ל-18-19 מיליון שקל. המקור לכספים הוא היטלים שמשלמים מפעילי המחצבות שנגבים ומועברים על ידי רמ"י, בהתאם למחירון שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההיטל על חצץ למשל מגיע לכ-1% מהמחיר לטון שמפרסמת הלמ"ס והוא נקבע לפי היקף הכרייה בפועל. כך, במהלך 30 השנה האחרונות הצטברו בחשבון הקרן סכומים גדולים - עובדה שכאמור לא נעלמה מעיני אנשי האוצר.

על פי דוח מבקר המדינה מ-2021 היו בישראל ב-2009 1,123 מחצבות נטושות. בקרן מתכוונים לערוך בקרוב סקר חדש שימפה את מצב המחצבות והמטמנות הנטושות בארץ. המבקר מתח בדוח ביקורת על המצב החוקי בישראל וציין כי בניגוד למדינות מערביות, אין בישראל חובה חוקית לשקם מחצבות והממונה על הכרייה במשרד האנרגיה אינו יוזם מספיק תהליכי שיקום כאלה.

 מיכאל חרל''פ / צילום: תמונה פרטית

פרויקט הדגל: מכתש רמון

התהליך לשיקום מתחיל ברמ"י, בעל הקרקע והגוף שמוסמך להחליט האם הוא מייעד את הקרקע לשיקום נופי או למטרות אחרות. בהנחה שרמ"י והממונה על המכרות במשרד האנרגיה נותנים אור ירוק, הטיפול עובר לוועדת היגוי משותפת לרשות המקומית ולגופים ציבוריים כמו רשות הטבע והגנים או המועצה לשימור אתרים. שיתוף הפעולה של הרשות המקומית חיוני משום שהיא צריכה להיות מוכנה לקחת על עצמה את עלויות התחזוקה של האתר, לאחר תום השיקום. עלויות התחזוקה יכולות להגיע לכמה אלפי שקלים בשנה במקרה של אתר קטן.

חרל"פ מציין כדוגמה פרויקט בשכונה ד’ בבאר שבע בעלות של 45 מיליון שקל. שני שלישים מהמימון הגיעו מהקרן והיתר מעיריית באר שבע. "יש שם מחצבה ותיקה שלידה הוקמה השכונה, שצריכה חיזוק. יהיה שם פארק של עשרות דונמים שכולל מתקני משחק, שבילי טיול, בריכת נוי ושולחנות פיקניק. זה הולך להרים את השכונה. התחלנו את הבנייה בדצמבר 2020 והיא צפויה להסתיים בדצמבר 2022 וכבר צופים עליות מחירים בבניינים שבקרבת הפארק. כל שיקום מחצבה שמתבצע במרכז העיר או בקרבתה משדרג את הסביבה.

 פארק עירוני בשכונה בבאר שבע / צילום: הקרן לשיקום מחצבות

"פרויקט מעניין אחר שהקרן מקדמת לבקשת משרד ראש הממשלה הוא במחצבת יחיעם, שם מוקם מאגר לתפיסה ואיגום של מי שיטפונות שאמור למנוע את עליית מי הגעתון שגורמת להצפות בנהריה כמעט בכל חורף. עלות הפרויקט, שאמור להסתיים בתוך שנה וחצי, היא כ-35 מיליון שקל, כ-60% מהם במימון הקרן והיתר במימון רשות הניקוז גליל מערבי.

פרויקט הדגל של הקרן בדרום הוא שיקום המחצבות במכתש רמון. עשרות מחצבות שפעלו באזור המכתש שוקמו במהלך 15 השנה האחרונות ובמקומם נסללה דרך נופית בפארק של רשות הטבע והגנים. "מי שלא הכיר את המחצבות האלה לא יכול היום לנחש שהו פעלו שם", אומר חרל"פ. "לכן אנחנו עובדים עכשיו על שילוט כדי שאנשים יידעו מה היה".

"יש חסם של מודעות"

פרויקטים נוספים שיבוצעו בשנה הקרובה הם שיקום מחצבות בשוהם, בבית אלפא, פרויקט לשיקום אתרים לאורך ערוץ נחל רביבים ששימשו לכרייה, גן ילדים בפסוטה ופרויקט במג’ד אל-כרום.

איך מוודאים שהרשות המקומית תהיה באמת מחויבת לתחזק שטח?
"רוב הרשויות שאנחנו עובדים איתן מבינות ומחויבות. יש לנו חוזה סטנדרטי שבו המועצה אחראית לתחזק ולבטח - זה ממש כמו בשצ"פ בשכונה חדשה.

"הקרן מעסיקה ארבעה עובדים קבועים שנעזרים בכ-40 משרדי תכנון חיצוניים. אנחנו תאגיד סטטוטורי עצמאי שעובד מול כל משרדי הממשלה, כל הרשויות המוניציפליות, קק"ל, רט"ג, רשויות הניקוז וכל מי שיש לו מחצבה נטושה - וכנראה שיש הרבה כאלה. האתגר שלנו הוא לקבל יותר חשיפה ולהסביר לתושבים שהשיקום חוזר אליהם".

מבקר המדינה מתח עליכם ביקורת בדוח ב־2021 על כך שעד היום שיקמתם רק 17% מהמחצבות.
"אנחנו רוצים להגיע להיקפי ביצוע גדולים יותר. יש חסם של מודעות ולוקח זמן לתכנן במדינת ישראל ולהגיע לסיכומים עם הגופים הרלבנטיים".

משהו השתנה מבחינת מה הציבור רוצה שיהיה בפארקים?
"היום, אולי גם בעקבות הקורונה, אנחנו רואים ביקוש גבוה לשבילי אופניים ולשבילי הליכה. באופן כללי יש עלייה במודעות הציבורית לצורך בשטחים ירוקים".

מיכאל חרל"פ

אישי: בן 52, נשוי + 5, סבא ל־2, תושב מודיעין, יליד ירושלים
מקצועי: בעל תואר ראשון באווירונאוטיקה וחלל מהטכניון, ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון. שימש בעבר במשך כ־10 שנים כסגן ראש עיריית מודיעין
עוד משהו: אוהב טיולי הליכה בשבילי ישראל ובעולם, סיים את שביל whw בסקוטלנד במשך 10 ימים, כתב ספר: "עקרונות הניהול בתורה"