האנשים שאמונים על תכנון הדיור והתחבורה מרוויחים פחות מהשכר הממוצע במשק

"כל תנופת הבנייה המדהימה שנרשמת בישראל בתקופה האחרונה לא מתבטאת בתעריפים של עולם התכנון", אומר יונתן הרמן, מנכ"ל משרד גורדון אדריכלים ומתכנני ערים. יתרה מזאת, לדבריו "בשנים האחרונות נרשמו מגמות שדווקא מרעות את תנאי התשלום בתחום הזה, והמדינה לא דוחפת לתכנון רב יותר - אלא רק לביצוע, והתכנון הוא כמו תוצר לוואי".

איך אתה מסביר את זה?
"זה כנראה טבוע בחברה הישראלית, שהתכנון הוא משהו זניח, נושא שלא רוצים לדבר עליו אבל חייבים לעשות אותו. כשמדברים על ביצוע יודעים כמה עולה פלדה, כמה עולה הברזל, אבל כשמדובר בתכנון מדובר באנשים, ביכולות שלהם, וכמו תמיד כשמדובר בכוח אדם הכי קל לדרוס ולהתעלם, בעיקר באירועים גאו-פוליטיים כמו הקורונה, כשאין תקציב מדינה וכדומה".

1.5 מיליון יחידות דיור חדשות עתידות לקום כאן עד 2040, כך לפי התוכנית האסטרטגית שגיבש מנהל התכנון; 2.6 מיליון דירות אמורות להיות מתוכננות עד אז, וזה עוד לפני מאמצי התכנון האדירים של תוכניות תשתית עצומות כדוגמת המטרו של גוש דן, ועל העבודה הרבה סביב תוכניות הבינוי בערים וביישובים המתפתחים.

הבסיס לכל אלו הוא האדריכלים והמתכננים, אולם למרות תפקידם המרכזי ביישום המהלכים האסטרטגיים הללו, תנאי ההעסקה במקצועות התכנון במגזר הציבורי שייכים לתקופה אחרת, אי שם בתחילת המילניום.

פחות מהשכר הממוצע - גם עם ותק של 40 שנה

שכר עובדי המגזר הציבורי נקבע על פי "סולמות שכר" אשר מתחשבים בשני קריטריונים מרכזיים: מתח הדרגות והוותק. הוותק נקבע על פי מספר השנים שבהן העובד נמצא בתפקיד; מתח הדרגות מתחיל מ-35, "דרגה תחילית מינימלית", ומגיע עד ל-45 - "דרגת השיא". משנה למנכ"ל יזכה לדרגה 46.

הדרגה נקבעת על פי נתונים כמו השכלה וניסיון, כך שניסיון של שלוש שנים ויותר, למשל, הופך את הדרגה התחילית מינימלית ל-37; עובדים בעלי תואר שני ישובצו בדרגה 37 ללא התייחסות לשנות ותק. בסופו של דבר השכר נקבע באמצעות שילוב בין השניים.
כידוע, המגזר הציבורי פועל לפי הסכמי שכר, ואלו מוגדרים לפי דירוג הנוגע לקבוצה שאליה משתייך העובד. כך, אדריכלים נכללים תחת דירוג המהנדסים, ומתכננים תחת דירוג עובדי המח"ר - אקדמאים במדעי החברה והרוח. בשתי הקבוצות הדירוגים דומים למדי.

בדיקת טבלאות השכר החודשי של שתי קבוצות אלו מגלה מציאות עגומה למדי: גם אם נתעלם ממקרים שבהם הוותק אפסי והדרגה מינימלית, שם הסכומים נמוכים במיוחד, נראה כי האדריכלים והמתכננים כאחד זוכים לשכר נמוך מאוד, הרחק מהשכר הממוצע במשק.

כך, אדריכל או מתכנן בעל ותק של 15 שנה ובדרגה 40, משתכר כ-4,670.8 שקל בלבד; אדריכל בעל ותק של 20 שנה ובדירוג 44 יקבל סכום של כ-8,042 שקל; מתכנן בעל אותו ותק ובאותו דירוג יזכה לשכר של כ-7,828.5 שקל; אדריכל או מתכנן בעלי ותק של 35 שנה ובדירוג 46, דירוג השווה לתפקיד משנה למנכ"ל, כאמור, יזכו לשכר של כ-14,004 שקל.

הסכומים הללו מושתתים על דירוגי שכר שנקבעו ב-2006. מאז אמנם התבצעו עשרה עדכונים של שכר העובדים במגזר הציבורי, אך ברוב המקרים מדובר על שכר נמוך - אפילו משמעותית - מהשכר הממוצע במשק, שעומד נכון לתחילת 2022 על 10,428 שקל. אגב, השכר הממוצע כיום גבוה ב-43% מהשכר הממוצע ב-2006, שעמד על 7,277 שקל.

בגזרת הפרילאנסרים המצב לא טוב יותר. התעריף המקסימלי של החשב הכללי למתכנן מומחה בעל ניסיון של 20 שנה ומעלה, הממונה על שלושה עובדים לפחות, הוא 369 שקל לשעה, מוגבל ל־40 שעות בחודש. התעריף המינימלי הוא ל"מתכנן 5", הנדסאי או טכנאי בעל ותק של 5 שנים במקצוע - 118 שקל לשעה.

"החליטו שהשקעה בתכנון היא בזבוז"

"המדינה היא כמו אותו אדם שהיה לו סוס טוב, והחליט להאכיל אותו בפחות ופחות אוכל. כשהסוס מת, אותו אדם אמר: ‘חבל, הוא כמעט התרגל...’ זה המצב כיום: תחום התכנון הוזנח בצורה משוועת על ידי המדינה, וכתוצאה מזה נגרמו הרבה מאוד נזקים, וקורים גם היום", כך אומר אדריכל אודי כסיף, בעלי משרד מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים לצידה של אדריכלית גנית מייזליץ כסיף.

"המדינה החליטה שהשקעה בתכנון היא בזבוז, ושעדיף לחסוך כמה גרושים בתחום הזה. בפועל מה שקורה הוא שכל חיסכון ותכנון עולה עשרות ומאות מונים יותר בשלבים המאוחרים, כשמנסים לתקן את הטעויות ואת השגיאות שנעשו", הוא מוסיף.

"סולם השכר של מח"ר נמוך מאוד, והשכר הבסיסי נמוך באופן נוראי", מוסיפה תמי גבריאלי, מתכננת ערים ויו"ר איגוד המתכננים בישראל. "האדריכלים נהנים מדירוג המהנדסים, שהוא מעט גבוה יותר מזה של המתכננים, אבל גם הוא לא גבוה במיוחד.
"חשוב להבין שבתפקידים האלה צריכים שיהיו אנשים שאפשר לתגמל אותם, וישנה כיום מגבלה גדולה בתגמול אנשים שעובדים לפי סולמות השכר של המדינה. אני בעצמי עבדתי 25 שנה בעיריית תל אביב, וחייתי את הדבר הזה. ראיתי איך משכו אז אנשי מחשבים לתפקידים הציבוריים, לאגף המחשוב לדוגמה: הם זכו לתנאים אחרים ולא עבדו לפי טבלת השכר הרגילה. זה אומר שכשרוצים יכולים - וזה מסמן לשאר העובדים איזה תחום חשוב יותר בעיני מקבלי ההחלטות.

"עבור המתכננים השירות הציבורי הוא אולי המקום החשוב ביותר, משום שזהו מקום קבלת ההחלטות הרוחביות, שבו נקבעת מדיניות התכנון. השאיפה של המדינה היא שהאנשים שמובילים את נושא התכנון במדינה וברשויות המקומיות יהיו ברמה הכי גבוהה שיש, כי קבלת ההחלטות בנושאים האלה יכולה להשפיע השפעות מרחיקות לכת על כל הסביבה, לא רק הבנויה.

"הבעיה היא שהיום קשה להשיג אנשים טובים בסקטור הציבורי, כי אין תנאים שיתמרצו אותם להישאר. הצוות המקצועי צריך להיות צוות קבוע, בטח ובטח בתכנון, ורק הפוליטיקאים שמעליו אמורים להתחלף. כאשר אנשים בצוות עצמו מתחלפים כל הזמן, הרצף הארגוני הולך לאיבוד.

"עוד משימה קשה במגזר הציבורי היא לתגמל עובד על עבודה טובה, וזה עניין משמעותי מאוד: אין למנהל כמעט כלים לתגמל עובד טוב. ההגדרות של הרגולציה מונעות העלאת שכר במקרה כזה, ואלו בדיוק המגבלות של השוק הציבורי: הוא מאוד קשיח וכבול בהסכמים".

 תמי גבריאלי, מתכננת ערים / צילום: חן ליאופולד באדיבות מכון ירושלים למחקרי מדיניות

"תנופת הבנייה לא משתקפת בתעריפים"

בתקופה שבה הבנייה מסיבית, וכשהאינטרס הממשלתי המוצהר הוא בניית עוד ועוד דירות, תנאי התשלום למתכננים ולאדריכלים במגזר הציבורי לא השתפרו, ובמובנים מסוימים אפילו חל בהם פיחות.

"לאורך שלושה או ארבעת העשורים האחרונים התחילה שיטה של קיצוץ שכר", מוסיף אדריכל כסיף. "היו תעריפים הוגנים בעבר, אלא שבכולם נגזרו הנחות, ללא סיבה רציונלית. פשוט כי אפשר היה לעשות זאת. היום כולם מתלוננים ושואלים מדוע אין דירות בישראל, ובינתיים משרד האוצר חוסך, מונע תקציבים ממנהל התכנון וממשרד הבינוי והשיכון.

"כדי להיות מסוגלים לתכנן יותר המנהל והמשרד מקצצים בשכר המתכננים, כי אין להם תקציב לתכנון. כך נוצרת כאן שרשרת שלמה של קיצוצים, ובסופו של דבר למי שמתכנן יש מעט מאוד זמן לתכנן: כשהשכר הולך ומתקצץ, אין לך ברירה אלא לקצץ גם את זמן התכנון. התוצאה היא שאנחנו מתכננים מהר, וטוב פחות, מחוסר ברירה".

"המצב הנוכחי יוצר שחיקה, שקשורה גם לרווחים של המשרדים הפרטיים עצמם", מספר הרמן. "אנחנו חייבים להעלות את שכר המתכננים אצלנו, כי זה בסוף ההון האנושי, אבל מצד שני ישנה שחיקה בשכר שהמשרדים הפרטיים מקבלים מעולם התכנון על הפרויקטים הציבוריים שהם מבצעים. המשוואה פשוטה: אם לפני חמש שנים משרד פרטי גדול היה מסיים שנה טובה עם רווח של 20%, היום הוא יסתפק ב-10% או ב-12%. משרדים גדולים יכולים לצלוח את זה, אבל עבור משרדים קטנים ובינוניים זה הבדל אקוטי - ההבדל בין שנה של רווח לשנה של הפסד, עד לרישום בהערת עסק חי".

 יונתן הרמן, מנכ''ל גורדון אדריכלים ומתכנני ערים / צילום: דן אנד ברדסטריט ישראל

"מאבדים את הפרופסיה. צעירים לא רוצים לבוא"

"תקציב משרד הבינוי והשיכון ומינהל התכנון הוא פרומיל מתקציב המדינה (כ-1.2% נכון לשנת 2022)", מוסיף אדריכל כסיף. "זה מה שמשקיעה מדינה שהולכת לבנות מיליון וחצי יחידות דיור בעשורים הקרובים. אין חברה פרטית אחת בעולם שמשקיעה כל כך מעט בתכנון העתיד שלה, והמסקנה ברורה: אנחנו מוכרים את העתיד שלנו בנזיד עדשים.

"אנחנו מאבדים את הפרופסיה. צעירים לא רוצים להיכנס לתחום הזה כי הוא לא כלכלי, וכי היום העבודה במשרד אדריכלים היא בבחינת עבדות: אתה עובד אינסוף שעות, שרוי בלחץ נפשי, לוקח על עצמך אחריות עצומה בתוכניות שמשפיעות על הרבה מאוד נפשות, והשכר שלך הוא מהנמוכים במשק לאקדמאי. אנשים מוכשרים פשוט לא מגיעים ללמוד את המקצועות האלה, ומשרדי אדריכלים מוציאים עבודות החוצה, למתכננים בבלארוס. זו תופעה שאני רואה הרבה לאחרונה. בקצב הזה, בתוך עשור או שניים אנחנו נאבד את יכולת התכנון שלנו.

"מי שלא משקיע בתכנון, אין לו אמונה בהתקיימות של מדינת ישראל לטווח ארוך. מי שחושב שיש פה עתיד, צריך להשקיע את מיטב הכספים שלו ולחשוב איך אנחנו נחייה פה. צריך להפסיק לחסוך על חשבון העתיד שלנו ושל הילדים שלנו. המצב הנוכחי הוא בגדר אסון".

 אדריכל אודי כסיף / צילום: אהוד נדל

הפתרונות: תוכנית לבניית סולמות שכר

הפתרון למצב יגיע, אולי - וכמו במקרים רבים - מהמגזר הפרטי. בימים אלה מקדמת התאחדות האדריכלים אמנה לאיכות האדריכלות והתכנון בישראל. מדובר בשילוב ידיים בין ההתאחדות, פורום ה-15 ויוזמת ישראל 100, במטרה להגדיר את צמד הנושאים כאינטרס לאומי.

ומה מצד הממשלה וקובעי המדיניות? בספר תוכניות העבודה של הממשלה, הוצב כאחד היעדים של משרד הבינוי והשיכון ל-2022: "פיתוח ההון האנושי וביסוס תרבות ארגונית תומכת במטרות המשרד".

המשימות המרכזיות שהגדיר המשרד תחת יעד זה הן מיצוב תחומי ההנדסה והאדריכלות במשרד, וחיזוק ותגבור מחלקות ההנדסה והאדריכלות ברשויות ובמחוזות הרלוונטיים. אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי בניית סולמות שכר למהנדסים ולאדריכלים.
"סולמות השכר הקיימים אינם מאפשרים גיוס הון אנושי בתחומי האדריכלות וההנדסה, שהם תחומי ליבה במשרד, זאת לאור הפער בין השכר המוצע בשוק העסקי-פרטי לבין השכר המוצע בשירות המדינה".

גורמים באוצר מספרים כי מדובר בתוכנית שהיא חלק ממהלך כולל שמוביל אגף השכר במשרד, במטרה לשנות את תפיסת התגמול לעובדים במגזר הציבורי כולו.
המהלך אמור לכלול העלאה של שכר הבסיס לעובדים במגזר הציבורי, וכן מעבר לשכר מבוסס תפוקות - כלומר בהתאם לביצועיו של העובד. עם זאת, מדגישים אותם גורמים, מדובר במהלך מורכב, שנמצא עדיין בשלבי התהוות.