שופרסל לאן? האכזבה של המוסדיים ממהלכי היו"ר ויוזמות ההשתלטות שעל הפרק

רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, שופרסל, ניצבת על פרשת דרכים, כאשר הגופים המוסדיים, המחזיקים במרבית המניות שלה, מתלבטים כיצד לפעול לנוכח עזיבתו של המנכ"ל הוותיק והמוערך איציק אברכהן.

בסוף השבוע האחרון סיים אברכהן באופן רשמי את תפקידו בחברה, לאחר כעשר שנים בתפקיד וכחודשיים לאחר ההודעה על פרישתו הצפויה, שנפלה על השוק בהפתעה. מי שיחליף את אברכהן בתפקיד יהיה מנכ"ל חברת החשמל כיום, עופר בלוך, שצפוי להיכנס לתפקידו בעוד כחודש ימים. בינתיים דיווחה שופרסל בסוף השבוע על מינוי זמני של שני משנים למנכ"ל, ניר מטוסביץ ודוד לרון, כממלאי-מקום המנכ"ל עד כניסתו של בלוך לתפקיד. 

 איציק אברכהן, מנכ''ל שופרסל היוצא / צילום: איל יצהר

שופרסל  נסחרת כיום בשווי של כ-7.7 מיליארד שקל, לאחר עלייה של 11% במניה מתחילת השנה - קצת מתחת לרמת השיא שאליה הגיעה בפברואר האחרון. הרשת מתנהלת כבר קרוב לשנתיים ללא גרעין שליטה, מאז מכרה דיסקונט השקעות, תחת אדוארדו אלשטיין, את מניותיה בחברה. 

  

נכון להיום מוחזק רוב מניות החברה בידי שישה גופים מוסדיים גדולים: בית ההשקעות אלטשולר שחם וקבוצות הביטוח מגדל, כלל, הראל, מנורה מבטחים והפניקס. כל אחד מאלה מחזיק בנתח של כ-10% מהון המניות של החברה, כך שבסך-הכול מחזיקים כולם יחד בכ-60% מהון החברה.

הגופים המוסדיים בשופרסל היו אלה שהובילו לפני כשנה וחצי לבחירתו של יקי ודמני, בעברו מנכ"ל חברת אלקטרה מוצרי צריכה, ומנהל עתיר ניסיון בתחום הקמעונאי, לעמוד בראשות הדירקטוריון. עם זאת, מערכת היחסים שהתפתחה מאז בין היו"ר הדומיננטי ובין המנכ"ל אברכהן, מנהל ריכוזי בפני עצמו, היא שהובילה לעזיבתו של האחרון. 

  

יוזמות שונות לרכישת נתח ממניות שופרסל

חלק מהגופים המוסדיים המושקעים בשופרסל מביעים חוסר שביעות-רצון מהכיוון שאליו הולכת החברה. הללו היו מעדיפים לראות מנכ"ל עם ניסיון מובהק יותר מזה של בלוך בתחום הקמעונאי. חלק מהם רוצים בחזרתו של אברכהן לתפקיד, כדי להמשיך להצמיח את החברה במתכונת שהכירו בעבר.

בד-בבד החלו להירקם יוזמות מצד גורמים שונים בשוק לרכישת נתח ממניות שופרסל. אחת מהן אף קרמה עור וגידים בחודש שעבר, כשהאחים יוסי ושלומי עמיר, לשעבר בעלי רשת המזון פרשמרקט, הגישו הצעה לרכישת רבע ממניות שופרסל. עם זאת, השניים נסוגו מהצעתם כעבור יומיים בלבד, עקב התנגדותה למהלך של חברת האנרגיה פז (אשר לה מכרו לאחרונה את רשת פרשמרקט שהייתה בשליטתם).

צריך להדגיש כי בשווי השוק הנוכחי של שופרסל, רכישת נתח מהחברה תהיה מהלך יקר, שידרוש מכל גורם שינסה להשתלט על הרשת להעמיד הון עצמי של בין 500 ל-700 מיליון שקל ונטילת אשראי משמעותי מהבנקים.

"הביאו מנכ"ל לא מנוסה בתחום הקמעונאי"

"מההיכרות שלנו עם ודמני, בעת המינוי שלו נראה היה לנו שמדובר במינוי ראוי, ולכן הצבענו בעדו", אומר גורם בכיר באחד הגופים המוסדיים המחזיקים במניות שופרסל. "בסופו של דבר, בניגוד גמור למה שקרה בחברת פז למשל, שבה היה צורך ברפורמות מעמיקות, והמוסדיים רצו לעשות שינוי מהותי - בשופרסל זה לא היה מצב. 

"כאן מדובר בחברה שהיא מובילה בשוק, כשההנהלה הובילה במשך השנים שינויים וחידושים. רצינו למנות מישהו שיוכל לתת עוד פוש אבל לשמר את הקיים. בכל הראיונות שביצענו עם המועמדים לתפקיד היו"ר, היה לנו חשוב להבין שהוא לא בא לשנות, ושהוא יצליח להסתדר עם אברכהן. אומנם לא רצינו שיאפשר לאברכהן שליטה מלאה בחברה, אבל כן רצינו שההנהלה האיכותית תישאר בחברה". 

 יקי ודמני, יו''ר שופרסל / צילום: יונתן בלום

עם עזיבתו של אברכהן הגיע גם גל עזיבות של בכירים נוספים בחברה. "מה שקרה בפועל זה שהעיפו את ההנהלה הוותיקה ומביאים הנהלה חדשה. הביאו מנכ"ל שבכלל לא מנוסה בתחום הקמעונאי. יכול להיות שבלוך הוא מנכ"ל מצוין (בחברת החשמל ובגופים אחרים שניהל, ח' ש'), אבל נקודת הפתיחה היא שאין לו ניסיון בתחום הקמעונאי, וזה 180 מעלות מהכוונה שהייתה לנו כגוף מוסדי. להערכתי, בעניין הזה המוסדיים מאוכזבים, הם לא רצו שאברכהן יעזוב את החברה".

גורם בכיר בגוף מוסדי אחר, שגם הוא בעל מניות בשופרסל, אומר כי "מה שאנחנו רואים בשופרסל זו תופעה שחוזרת על עצמה בחברות בלי גרעין שליטה. אם היה לחברה בעל שליטה, אני בספק גדול מאוד אם הוא היה מבצע עסקאות כמו רכישת השליטה בחברת מוצרי החשמל מיני ליין, שאמורה להתבצע לפי שווי של קרוב למיליארד שקל, עסקה שהדליקה לנו נורה אדומה בוהקת ותחושה מאוד לא נוחה מהדרך שבה הדברים מתנהלים.

"אם היה בשופרסל בעל בית ש'הזיע' כדי להגיע לאן שהגיע, אני בספק אם הוא היה רושם את הצ'ק בגודל הזה. זה אומר משהו לגבי הדירקטוריון של שופרסל ודרך ההתנהלות שלו. בתור גוף מוסדי שהוא בעל מניות - הרבה אנחנו לא יכולים לעשות. תהיה בחירה של דירקטורים, ויכול להיות שנחליט שלא נכון להאריך את הכהונה שלהם".

לגבי בחירת המנכ"ל, הבכיר הוסיף כי "אין לי דבר נגד בלוך, ואני לא מכיר אותו ואת כישוריו, אבל משיחותיי בתחום הקמעונאות נראה היה שהמינוי של אורי קילשטיין (שככל הידוע התמודד על התפקיד) יותר טבעי, ומשום מה זה לא קרה".

"מחיר המניה משקף ניסיון של השתלטות"

"ברור שהסיטואציה של עזיבת אברכהן הייתה מפתיעה", אומרת לילך גראוס, אנליסטית הקמעונאות של רוסאריו ייעוץ ומחקר. "הייתה כאן ציפייה שהמחליף יגיע מהתחום, וזה כן קצת איכזב. אברכהן היה מנכ"ל מאוד מוערך ונחשב למי שידו הייתה בכול. הוא הכיר כל מחיר ושלט בעסק מקטן ועד גדול. אנחנו גם רואים גל של עזיבת בכירים, וזה מגדיל את האי-ודאות".

גראוס מוסיפה כי "מחיר המניה כיום משקף ניסיון של השתלטות (על שופרסל, ח' ש'). לפי התוצאות הכספיות, היינו מצפים שהמחיר של המניה יירד. ביציאה מהקורונה היה ברור שיירדו ההכנסות. אבל בשופרסל ירדו יותר ביחס לירידה בשוק, לפי נתוני סטורנקסט. עם זאת, בשנת 2020 הם עלו יותר מהשוק, בזכות פעילות האונליין והמערך הלוגיסטי שלהם".

גורם בכיר בשוק ההון סבור כי המוסדיים משמיעים "רעשי רקע", אבל מעריך כי לבסוף, ללא בעל מניות דומיננטי בחברה, הם יתיישרו עם הקו שמוביל היו"ר ודמני ועם מינויו של המנכ"ל בלוך. לדבריו, גם המוסדיים מבינים שלא כדאי לבצע עוד זעזוע בחברה, דוגמת החלפת יו"ר הדירקטוריון והחזרתו של אברכהן לניהול הרשת. 

"למוסדיים יש הערכה למה שאברכהן עשה בשופרסל, הוא הביא תוצאות וסיים את התפקיד. הדירקטוריון של שופרסל חזק וכולל אנשים שמבינים קמעונאות ברמה גבוהה. בעלי המניות מבינים שהם לא יכולים להרשות לעצמם עוד זעזוע בחברה אחרי שמנכ"ל כל-כך חזק מסיים את התפקיד".

אותו גורם מוסיף כי "הדירקטוריון הקים ועדה בלתי תלויה, בחר פה-אחד באדם שמנהל את חברת החשמל. נכון, זה אולי לא השם הכי סקסי, אבל גם כשאברכהן נכנס לתפקיד, הרבה שאלו מאיפה הוא הגיע. בלוך מגיע עם מטען של ניהול חברות ציבוריות, והוא עשה עבודה לתפארת. שוק ההון אוהב לעשות 'קרעכצן', אבל בסוף הוא מבין שאם חס וחלילה מתחלף יו"ר הדירקטוריון - זה כמו להיכנס לחדר הניתוח כשהרופאים עובדים, ולבקש להחליף גם את הלב, את הכליות ואת הלבלב".

 עופר בלוך, מנכ''ל שופרסל הנכנס / צילום: יוסי וייס

שופרסל סיכמה בחודש שעבר את שנת 2021 עם רבעון אחרון לאותה שנה שהיה חלש יותר ביחס למקבילו. ההכנסות ירדו ב-7% והסתכמו ב-3.6 מיליארד שקל, שיעור הרווח הגולמי נותר יציב על 27%. הרווח התפעולי ברבעון האחרון עמד על 159 מיליון שקל, ירידה של 21% ביחס לרבעון האחרון בשנה הקודמת; והרווח הנקי הסתכם ב-100 מיליון שקל, ירידה של 17%.

הסיבות לירידה בתוצאות נגעו דווקא לתקופת הקורונה בעת המקבילה אשתקד, שבה הציבור היה סגור בבתים והגדיל את ההוצאות על מזון, גם בשל היעדר חלופות. לכן גם בסיכום שנת 2021 כולה נרשמה ירידה בהכנסות של 3% ל-14.7 מיליארד שקל, שנבעה מהשנה החריגה מאוד לחיוב שהייתה לפניה לשופרסל ולתחום הקמעונאות בכלל. המכירות למ"ר עמדו על 26.3 אלף שקל, ירידה של 5.7% ביחס לשנה הקודמת אך עלייה של 6.1% ביחס ל-2019.

"תרחיש אפשרי של כניסת אברכהן לדירקטוריון"

ובחזרה לסוגיית השליטה בשופרסל. כאמור, בחודש שעבר נסוגו האחים אמיר, כעבור יומיים בלבד, ממהלך שעשוי היה להוביל להשתלטותם על רשת המזון הגדולה בישראל. קודם לכן הציעו השניים כי הרשת תקצה להם 24.9% ממניותיה, לפי מחיר המשקף פרמיה קטנה של 3% בלבד על מחיר השוק, ובתמורה שתעמוד על כ-2 מיליארד שקל בכפוף לדיבידנד גדול שתחלק שופרסל טרם הרכישה. עוד כללה ההצעה מינוי של שבעה דירקטורים בשופרסל מטעם האחים.

בשבוע שעבר אישרה יבואנית הרכב קרסו מוטורס, שבשליטת משפחת קרסו, כי עניינו אותה בביצוע השקעה מהותית במניות שופרסל: "בחינה זו היא בשלבים מקדמיים וראשוניים בלבד... יצוין כי למועד דוח מיידי זה, אין החברה מחזיקה במניות שופרסל".

לדברי הגורם בשוק ההון, "במדינת ישראל עוד לא למדנו את דפוסי ההתנהגות של חברה ללא בעל שליטה. יש אנשים שיגידו שהם תמיד מעדיפים בעל שליטה, וגם אני מעדיף מצב שיש בעל בית, כל עוד הוא לא שרלטן".

הגורם המוסדי מצטרף גם הוא להערכה כי השתלטות איננה תרחיש סביר: "יש כאלה שרוצים שהחברות הציבוריות ינוהלו כמו באמריקה, וזה ייקח זמן ללמוד איך לנהל אותן. כיום יש גורמים שרוצים להשתלט על שופרסל, אבל צריך להביא מהבית לפחות חצי מיליארד שקל. הבנקים כנראה יקשיחו עמדות בנוגע להעמדת אשראי במקרה הזה, בגלל מה שקורה עם הריבית. לכן לדעתי זה לא תרחיש ריאלי".

לדבריו, "בשופרסל למוסדיים יש החזקה שמהווה שליטה בלי שליטה, כי אנחנו לא מקושרים אחד עם השני. הדרך לבנות שליטה יכולה להיות כמו במנגנון השותפות בפז, שבה המוסדיים מנהלים את החזקותיהם יחד. 

"האפשרות האחרת היא שיהיה לשותפות של המוסדיים מנהל-משקיע חיצוני כמו משפחת קרסו או גורם אחר, והמוסדיים ימכרו חלק מהמניות שלהם לאותה שותפות. אבל קשה לי לראות אותם עושים את זה, כלומר מעבירים מניות לא חסומות, לקרן שבה המניות שלהם יהיו חסומות".

לדברי אותו גורם מוסדי, תרחיש של כניסת אברכהן לדירקטוריון שופרסל בתמיכת מי מבעלי המניות היא אפשרית, אך במבנה הדירקטוריון הנוכחי כלל לא בטוח שהוא ימונה לתפקיד היו"ר. לדבריו, "בסוף תלוי גם מה קורה בדירקטוריון. אם אברכהן יוצע לבחירה, הוא ייכנס, אבל זה לא אומר שייבחר ליו"ר. יכול להיות שהוא רק יישאר דירקטור. אם יהיה בעל שליטה, הוא יכול לתת את משקלו בהצבעה למנות את אברכהן ליו"ר".