סוכמו עקרונות הסכם הסחר עם האמירויות: הבשורה ליצואנים והציפייה לרשתות נוספות

ההסכם לסחר חופשי בין מדינת ישראל לאמירויות שעתיד להיחתם בקרוב מביא עימו בשורות לסחר החוץ הישראלי שייהנה ממנו ברמת המאקרו, אבל במקביל גם לכמה ענפים שירוויחו ממנו במיוחד. מפרטי ההסכם עולה, כי 70% מהמוצרים שיכללו בו יזכו לפטור מיידי ממכס, ו-26% נוספים בתהליך הדרגתי שימשך חמש שנים.

במקצת ממוצרי היבוא מהאמירויות עשויה להיות תחרות עם יצרנים ישראלים, ואלה הם חלק מהמוצרים שבהם תהיה הדרגתיות בהסרת המכסים, או מוצרים שעליהם ההסכם לא יחול. הדברים נכונים בעיקר לגבי פירות וירקות - מהלך שנועד לשמור על החקלאים הישראלים. כך למשל, נודע לגלובס כי מוצרים שיוחרגו מההסכם ושעליהם לא יבוטלו המכסים הם פירות הדר ודבש.

אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אומר לגלובס כי הדחיפה האחרונה להסכם שנולד עם חתימת הסכמי אברהם, ניתנה בפגישת ראש הממשלה נפתלי בנט עם שליט האמירויות מוחמד בין זאייד בחודש שעבר. שבועיים לאחר מכן הגיעה המשלחת האמירתית לישראל, עם הנחיה לחזור עם הסכם סגור ועוד לפני חודש רמדאן. "לכל מו"מ יש דינמיקה, וכאן היה גם רצון של שני הצדדים וגם לחץ פוליטי משמעותי מלמעלה", אומר כהן לגלובס. השלמת ההסכם דורשת עדיין מספר נושאים טכניים וניסוח משפטי.

מה החשיבות הגדולה של ההסכם? "כשרואים שעבור האמירויות זהו הסכם הסחר החופשי השני בלבד אחרי ההסכם עם הודו, זה מעיד על החשיבות הגדולה שהם מייחסים למסחר עם ישראל. היצוא הישראלי הרשמי לאמירויות לא היה נוכח עד סוף 2020, וההסכם הנוכחי יסייע לסגור בבת אחת פער של 50 שנה עבור חברות ישראליות. הוא נותן יתרון ליצוא הישראלי לאמירויות, בכך שהוא מפחית את שיעור המכס שעומד על 5% - שזהו שיעור המכס על רוב המוצרים המיובאים לאמירויות (למעט אלכוהול וטבק שעליהם המכס גבוה יותר). לכאורה זה לא הרבה, אבל בתחרות הבינלאומית זה שיעור משמעותי ובוודאי עבור שחקנים חדשים שנכנסים לשוק".

כהן מוסיף עוד כי "יש למהלך גם משמעות איזורית חשובה - האמירויות מהוות מרכז סחר איזורי גדול ומהן ניתן יהיה להגיע לשווקים נוספים במזרח התיכון והמזרח". כך למשל, השוק הפתוח של האמירויות למדינות שחברות בארגון ה-GCC (איחוד מדינות המפרץ) - חברות ישראליות גדולות שיקימו שם משרדים אזוריים, עשויות ליהנות מאפשרות למכור דרך האמירויות לכל מדינה באיזור.

 אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץ / צילום: שלומי אמסלם

חגיגה למגדלי תמרים וסוחרי הטחינה

ענפי היצוא שעליהם דובר בהסכם חשפו כמה הפתעות. כך למשל, הטחינה היא מוצר מזרח תיכוני מבוקש באמירויות. ישראל היא מעצמת טחינה, והכמויות הנמכרות לשוק המקומי גדלות והולכות.

בנוסף, לאמירתים אין בעיה עם טחינה ומוצרי מזון אחרים כמו דבש ויין גם מההתנחלויות. באוקטובר 2020 חתמו כמה מנציגי יקבים, מפעלי טחינה ומכוורות דבש מהשומרון על הסכם יצוא לאמירויות. הסחר החופשי יוזיל את המחיר של המוצרים הללו באמירויות, ויגדיל את הכמויות.

תוצרת חקלאית ישראלית נוספת שצפויה להיות מבוקשת מאוד היא תמרים. לתמר הישראלי, ובעיקר המדג’הול, ביקוש גדול בעולם וגם במזרח התיכון, מרכז התמרים העולמי. יצואן ישראלי מספר לגלובס, כי קיבל תמונות של התוצרת שלו מסתובבת בשווקים של מדינות מפרץ שאין להם קשר עם ישראל, ובהן קטאר, כוויית ועומאן. "הם שינו אמנם את התוויות, אבל בדרך כלל הסוחרים המייבאים יודעים שזה מישראל, ובגלל השם הטוב של התמר שלנו הם מבקשים את הסחורה מישראל".

גם הרימונים הישראלים פופולריים באמירויות, ולצדם מוצרי חקלאות נוספים שיקבלו כעת דחיפה.

יבוא של מוצרי ברזל ואלומיניום בזול

לבד מהתוצרת החקלאית, מוצרים טכנולוגיים ישראליים גם הם בעדיפות הביקוש באמירויות, בתחום הרפואי בעיקר. תחום נוסף הוא מוצרי הקוסמטיקה הישראלים, לרבות הייחודיים כמו מוצרי ים המלח.

היצוא המרכזי מהאמירויות לישראל צפוי להיות בתחום הבנייה. מוצרי אלומיניום בראש, אבל גם ברזל לסוגיו, חול, אגרגטים וגם מלט. המוצרים הללו מהאמירויות ומהמפרץ בכלל, נחשבים ברמת איכות גבוהה, ובמחירים זולים יחסית לשוק הישראלי. הדבר נכון בעיקר עבור האלומיניום והברזל. האגרגטים והמלט נדרשים לעלויות שינוע גבוהות יחסית, ולכן לא בטוח שיוכלו להתחרות באופן מובהק במלט הטורקי המיובא לישראל.

עוד מוצר אטרקטיבי ליבוא הוא חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק (תוצר של ענף הנפט) - יבוא האמור להוזיל מוצרים של התעשיה הזו.

רשתות נוספות ייכנסו לישראל בזכות ההסכם

אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, מסר כי במהלך המו"מ לחתימת ההסכם "האמירתים היו מאוד פתוחים וכנים, גילו מחויבות, ונוצרו מהר מאוד קשרים טובים. הרוח הגבית שהגיעה מהדרג הפוליטי מרגע החתימה על הסכמי אברהם וביתר שאת לאחר הפגישה של ראש הממשלה בנט בין זאייד הביאה להשלמה המהירה של ההסכם.

"הסכמי אברהם פתחו לנו עולמות חדשים, והעולם גם הוא נפתח אלינו", אומר כהן. "כניסתה הצפויה של רשת הסופרמרקטים הצרפתית קרפור קשורה גם היא לעניין - כעת כולם חשים שיש לשת"פ עם ישראל מרחב נוחות, ואין לי ספק שעוד רשתות נמצאות בדרך הזו".

בסך הכל הסתכם היקף הסחר מול איחוד האמירויות ב-3.7 מיליארד שקל בשנת 2021, לעומת 367 מיליון שקל בשנת 2020. הגידול המשמעותי ב-2021 היה ביצוא יהלומים, שגדל בשיעור של 366% לעומת השנה הקודמת, ועמד על 865.4 מיליון שקל.