למרות פסיקות קודמות: הבנייה באזור תע"ש השרון אושרה

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, דחתה הבוקר (ב') את עתירת ארגון הסביבה "אדם, טבע ודין" נגד התוכנית לבניית אלפי יחידות דיור באזור תע"ש השרון (ברמת השרון, הוד השרון והרצליה).

אגמון-גונן מסבירה בפסק הדין כי אישור התוכנית ברמה המתארית אינו פוטר את המדינה לבצע את סקרי הסיכון וטיהור הקרקע בשלבי התכנון הבאים, ומזכירה כי גם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה קבעה כי תנאי לאישור התוכניות המפורטות יהיה בדיקת הקרקע וטיהורה.

התוכנית לבנייה במתחם תע"ש השרון חלה על שטח של כ-7,430 דונם, כאשר מתחם תע"ש השרון הוא מהמתחמים המזוהמים ביותר בישראל. במשך עשרות שנים, פעילות התעשייה הצבאית גרמה לזיהום כבד של קרקע ומים באזור, בחומרי נפץ ובחומרים מסוכנים לבריאות שהוטמנו בקרקע ושפכים שנוקזו מהמפעלים והוזרמו לקרקע במהלך השנים. הזיהום כולל פסולת מוצקה הנמצאת מעל ומתחת לקרקע, נוזלים שנספגו בה וגזים מסוכנים הכלואים בתת הקרקע. מי התהום גם הם מזוהמים בחומרים מסוכנים. לפי הרשויות עצמן, הזיהום באזור "חריג בהיקפו ובחומרתו", והטיפול בו מחייב השקעה של סכומים גבוהים מאוד.

המדינה מצידה החליטה שלא לנקות את הקרקע לאחר זיהום תע"ש, אלא להניח את התשתית התכנונית והסטטוטורית שתאפשר ליזמים לטפל בזיהום ולפתח את המתחם המפונה באמצעות תוכניות מפורטות שיוכנו בשלב הבא. כך, הוחלט לדחות את ביצוע סקר זיהום הקרקע ולבצע אותו בסמוך לשלבי הטיהור.

לכן, בשנת 201 עתרו לבית המשפט ארגון "אדם, טבע ודין", החברה להגנת הטבע, עיריות רמת השרון והרצליה ועוד נגד החלטת המדינה להקים במתחם כ-23-36 אלף יחידות דיור. העותרים טענו כי ההחלטה התקבלה מבלי שהמדינה מימשה את אחריותה לניקיון המתחם מהזיהום הכבד, גלגלה את האחריות ליזמים, ואף לא ביצעה בדיקה מקיפה בסקרי קרקע של היקף הזיהום בכלל חלקי המתחם. 

העותרות אף טענו כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטות ועדת המשנה לערערים והוועדה המחוזית, וכי נוסף על הליקויים הללו, תמהיל ייעוד הקרקע למגורים ולתעשייה יוביל לפגיעה בטבע ובנוף הייחודיים למתחם התוכנית, וכי האזור המתוכנן יסבול מליקויים תחבורתיים חמורים.

"המזהם משלם? במקרה הזה לא"

לדברי עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של "אדם, טבע ודין", "המזהם משלם? במקרה הזה לא. השופטת התעלמה משיקולים משמעותיים של זיהום הקרקע ומי התהום. עמדתנו היא כי יש לפעול על-פי חוק, ועל המדינה לטהר את הקרקע שזיהמה ללא התניה של בנייה במקום. מדובר בשטח בו ערכי טבע רבים ועשרות אלפי עצים, והוא מהווה שריד אחרון לנופי השרון. לכן השאלה הגדולה היא איך מאזנים בין הצורך בשימור חלק משמעותי ככל הניתן מנופים אלה ובין הצורך שאין חולק עליו בתוספת יחידות דיור. נשקול לעתור לבית המשפט העליון. אנחנו לא נוותר, וככל שתהיה לנו עילה משפטית, נמצה אותה עד תום, כפי שעשינו באפולוניה".

ב"אדם, טבע ודין" טוענים כי חוסר המידע בנוגע לזיהום מונע תכנון נאות בשטח, שכן התכנון כולו צריך להסתמך על אזורים שבהם הזיהום נמוך יותר, לעומת אחרים בהם ייתכן כי עדיף יהיה להותיר קרקעות לשיקום ארוך-טווח או לשימושים שאינם מגורים בשל זיהום כבד, שבשלב זה נסתר מן העין.

אחד המנגנונים עליו מסתמכת המדינה הוא מיגון של הבניינים מפני חדירת גזי קרקע. אלא שהסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה בארה"ב כבר מצאה כי מיגון כזה אינו הרמטי, וכי הגזים עלולים לחדור בכל זאת דרך צנרת, פתחי ביוב ועוד, ולסכן את בריאות הדיירים. לכן יש חשיבות רבה למידע, שרק סקר זיהום יכול לספק.

לכן, ארגוני הסביבה והעיריות דרשו מבית המשפט היא לבטל את אישור התוכנית ולאפשר לדון בה מחדש רק לאחר השלמת סקר מלא של זיהום הקרקע בשטח התוכנית, סקר עדכני שלם של ערכי הטבע וסקר עצים מלא לגבי עשרות אלפי עצים במתחם. וכמובן, לאחר שיובהר כי בכל מקרה חובת המדינה היא לממן את הטיפול בזיהומים שגרמה, ללא תלות בהיקפי האישור לבנייה בתחומי התוכנית.

השופות אגמון-גונן: הרשויות ביצעו עבודה מקצועית ויסודית

השופטת אגמון-גונן דחתה את הטענות וכתבה בפסק הדין שניתן הבוקר כי היא שוכנעה שהרשויות ביצעו עבודה מקצועית ויסודית, ללא חוסר סבירות, חריגה מסמכות או חוסר תום-לב.

עוד קבעה השופטת כי הרוויית הבנייה מהווה את המסלול העיקרי לשמירה על איזון מרבי בין שטחים פתוחים לבין שטחים לפיתוח, וכי הדרישה לשמר את האזור כפארק מטרופוליני היא חסרת היתכנות מעשית.

באשר לטענה כי מימון סקר הקרקע וטיהור הזיהום צריכים לחול על המדינה, כבעלת הקרקע וכאחראית לזיהום הכבד לאורך שנים בכובעה כבעלת תע"ש, השופטת קבעה כי אין מקום להתערבות בית המשפט, וכך גם לא בעניין החובה להשלים סקר קרקע מלא טרם הפקדת התוכנית, שכן מוסדות התכנון ביצעו עבודת הכנסה יסודית "למעלה מן הנדרש בתוכנית מתארית מסוג זה".

בניגוד למתחם אפולוניה, שם עצר בית המשפט תוכניות בנייה, אגמון-גונן טוענת כי הרשויות מחלקות את מתחם תע"ש ל-8 מתחמי משנה, שלכל אחד מהם תוגש תוכנית מפורטת, מכוחה ניתן יהיה לקבל היתרי בנייה למגורים. בעוד שבאפולוניה המדינה לא ייחסה משקל רב לסקר הסיכונים במועד אישור התוכנית, בתע"ש המוסדות ייחסו לכך משקל רב בתכנון והשקיעו משאבים ומחשבה מעמיקה.

העותרים התייחסו בעתירות שלהם לפסק הדין שקיבל בג"ץ לפני כשנה, שבו ביטל את תוכנית הותמ"ל על מתחם אפולוניה בהרצליה, שבו שכן מפעל של תע"ש בעבר, ושאף בו התגלו זיהומי קרקע, ואולם השופטת אגמון-גונן כתבה בפסק דינה כי יש הבדל בין תוכנית אפולוניה לבין תוכנית תע"ש, ועל כן המקרים שונים.

ניתן לאשר את התוכנית המתארית, אם אם ידוע שהקרקע מזוהמת

תוכנית תע"ש היא תוכנית מתארית שמתווה את העקרונות התכנוניים שינחו את הבנייה בשטח. תוכנית אפולוניה הייתה תוכנית מפורטת ונקודתית, שמכוחה אמורים היו להנפיק היתרי בנייה. לאור זאת השופטת קבעה כי ניתן לאשר את התוכנית המתארית, גם אם ידוע שהקרקע מזוהמת, או שיש בה חסמים אחרים, שכן המתווה להסרת החסמים ולהבטחת טיהור הקרקע ייעשה בעתיד כחלק מהתוכניות המפורטות וכתנאי לאישורן.

עוד הדגישה השופטת את סמיכות הזמנים בין הכנת התוכנית לבין הוצאת היתרי הבנייה מכוחה, והיעדר כל שלב תכנוני ביניהם, שהפכו את ביצוע התסקיר, כמו גם את ביצוע סקר הסיכונים, להכרחיים.

"בענייננו, לא זו בלבד שניתן היה לדחות את ביצועו לשלב התכנון האופרטיבי של התוכניות המפורטות, אלא שראוי היה לעשות כן", כתבה השופטת, וסיכמה כי "ההחלטה לדחות את תסקיר ההשפעה הסביבתית לשלב התכנון של התוכניות המפורטות היא החלטה סבירה וראויה שהתקבלה כדין בהתאם לסמכות מוסדות התכנון. לכן אין בסמכות בית משפט זה להתערב בהחלטות, ודין העתירות גם בהקשר זה להידחות".

השופטת דחתה גם את טענות העותרים כי הוועדה המחוזית לא התחשבה בבעיות התחבורה באזור כשאישרה את התוכנית בעניינו של החוקר שמונה לבדיקת התוכנית ולשמיעת ההתנגדויות לה, זאב עמית ז"ל. העותרים טענו כי הוא היה נתון למצב של ניגוד עניינים, אך השופטת לא קיבלה גם את הטענה הזו.

עם זאת, השופטת לא הטילה הוצאות על הגופים העותרים. "העותרות הן גופים ציבוריים - רשויות מקומיות גובלות ועמותות הפועלות לטובת הציבור - שפעלו כשטובת הציבור לנגד עיניהן. שנית ובעיקר לאור ההתקדמות המשמעותית שנעשתה במהלך ניהול העתירות. הרשויות נענו לרבות 6 מדרישות העותרות בעתירות, מה שהביא לטיוב העבודה התכנוני", כתבה.

עיריית רמת השרון מסרה בתגובה כי "אנו מצרים על ההחלטה ונמשיך למצות את כל ההליכים. לא ייתכן שעל הקרקע הכי מזוהמת במדינה יבנו שכונה של עשרות אלפי יחידות בלי כל תנאים ובלי להבטיח את שלום הציבור. מה שנקבע הבוקר הוא הפקרה מוחלטת של בריאות הציבור, וזה הזמן בו שרת הפנים שביקרה במקום חייבת להתערב ולעצור את התוכנית. רמת השרון, כמו שכנותיה, נמצאת בתנופת בנייה גם ללא השטח המסוכן בתע"ש, וזה חייב להישאר כפארק מטרופוליני".