העלייה כמנוע צמיחה: קליטת עולים היא לא רק ערכית אלא גם נכונה כלכלית

הכותב הוא מנהל תוכנית גבהים טק בעמותת גבהים (קידום תעסוקה בקרב עולים), מייסודה של קרן רש"י

המלחמה באוקראינה נמשכת, ולפי שעה לא נראה שהיא עומדת בפני סיום. נדמה כי איש אינו יכול להישאר אדיש נוכח התמונות הקשות של ילדים, נשים וגברים חפים מפשע שמאבדים את חייהם, ונוכח תמונותיהם של מיליוני הפליטים שחיי השגרה שלהם הפכו לסיוט שלא ניתן לדמיין.

בתוך האתגר הבינלאומי האדיר הזה, אולי המשבר החריף ביותר שידע העולם בעשרות השנים האחרונות, ניצבת מדינת ישראל עם אתגרים משלה, ובהם גל עלייה גדול שצפוי כבר בחודשים הקרובים. על-פי חלק מההערכות, ישראל עומדת בפני גל של עשרות אלפי עולים בפרק זמן קצר (ישנן אף הערכות על כ-50 אלף עולים שבדרך) - גם מאוקראינה וגם מרוסיה, זאת במקביל להמשך העלייה שבשגרה ממדינות נוספות בעולם.

קליטת עלייה במספרים כאלה היא אירוע אסטרטגי שדורש היערכות מדינית מקדימה - הזמן לפעול הוא כעת ולא עם הגעת מסת העולים. מעבר לסל הקליטה הראשוני ולצורך לשכן את העולים ולדאוג להם לסל סוציאלי שיבטיח את יכולת הקיום שלהם, ישראל תיבחן ביכולתה להפוך את עשרות אלפי העולים לחלק מהחברה והכלכלה הישראלית.

הסיוע הראשוני הוא קריטי בבחינת עזרה ראשונה. לאחר שהתמיכה הראשונית בעולים תסתיים, הם יוותרו איש-איש לגורלו. המדיניות הנכונה היא השקעת מרב התקציבים והמשאבים בהכשרות ובליווי מקצועיים שיהפכו את אותם אנשים לפרודוקטיביים ולחלק משוק העבודה, מה שגם יסייע מאוד לקליטתם מבחינה חברתית. הרווח כאן הוא הדדי - גם למדינה וגם לעולים החדשים.

ישראל היא מדינה שמשוועת לכוח-אדם איכותי, בכל התחומים. אם נתמקד בתחום ההייטק, מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית, הרי שהדרך היחידה שהקטר הזה ימשיך לדהור קדימה היא על-ידי סגירת הפערים הקיימים בכוח-האדם בתחום.

נכון לכתיבת שורות אלה חסרים בישראל אלפים רבים של מהנדסי תוכנה (על-פי חלק מההערכות כ-15 אלף משרות שממתינות לשיבוץ). הפוטנציאל לקפיצת מדרגה משמעותית בעקבות גל העלייה מרוסיה ואוקראינה אדיר - כך היה בשנות ה-90 כאשר גלי העלייה ממדינות ברית-המועצות לשעבר הם מהאחראיים הראשיים להזנקת ההייטק הישראלי ולהפיכתו לשם דבר בעולם.

מניסיוננו בתחום, כ-5% מכלל העולים והעולות יכולים להשתלב בתחום - אם רק ייקלטו באופן נכון ויקבלו את הכלים המתאימים. זה המון. מדינת ישראל לא צריכה לחכות להם אלא לפעול אקטיבית כבר כעת בכדי לאתר אותם במדינות האם (בין השאר על-ידי שליחי הסוכנות היהודית המוצבים בערים השונות). כן, עלינו להפסיק להתייחס לעולים כמקרי סעד ולהבין שבמדיניות נכונה, הרווח הצפוי יהיה גם ברמת הפרט וגם ברמת כלל החברה הישראלית.

לאחר שיגיעו לישראל, יש לסייע לעולים החדשים להתגבר על שני האתגרים המרכזיים העומדים בפניהם כדי להגיע להצלחה מקצועית - הפער התרבותי והיעדר נטוורקינג (קשרים אישיים). במקרים מסוימים תידרש גם הכשרה מקצועית ממוקדת וקצרה.

המסגרת הטובה ביותר למתן סיוע זה היא תוכניות המשלבות את היכולת לעזור לעולים לתרגם את הכישורים ואת הניסיון שלהם לשפה שהשוק מבין, ולחבר אותם לחברות במשק שיתגייסו ללא ספק לאתגר, פשוט מאוד מכיוון שמדובר באינטרס שלהן להילחם על אותו כוח-אדם איכותי שהן כה משוועות לו.

המסגרת חייבת לכלול ליווי צמוד של מומחי תעסוקה ואנשי מקצוע מתנדבים (מנטורים) מתחומם.

למזלנו, אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל מחדש. יש לנו כבר עמותות כמו "גבהים" עם ניסיון רב בזה. יש לנו כבר רצון וכוח התנדבות גבוה בקרב אנשי הייטק טובים במגזר הישראלי, שישמחו לקחת עולה מתחומו תחת כנפיהם וללוות אותו בכניסתו לשוק העבודה בישראל.

נדמה כי בראש ובראשונה ישראל צריכה להחליף דיסקט מחשבתי - העלייה אינה נטל כלכלי אלא דווקא נכס פוטנציאלי אדיר. כל שקל שיושקע בפיתוח מיומנויות והכשרה מתאימה, יחזיר את עצמו בריבית דריבית בעוד כמה שנים, ויגדל כאן דור חדש של אנשים שלא רק שלא יתדפקו על דלתות הביטוח הלאומי והרווחה, אלא יוכלו להיות ממובילי החברה ופיתוח הכלכלה הישראלית.