אם אתם תושבים של עיר גדולה יחסית, לא רק תל אביב אלא אפילו כפר סבא, הרצליה או פתח תקווה - ייתכן ששמתם לב שהיכולת לחנות בחופשיות במרכזה, או אפילו ליד הבית, נעשית קשה יותר ויותר. ובמילים אחרות, יש יותר ביקוש לחניה מהיצע.
מהי הסיבה לכך? מעבר לגידול המתמיד באוכלוסייה ובמספר כלי הרכב שנמצאים על הכביש, וגם להיעדרה של תחבורה ציבורית מספיק טובה, יש לכך סיבה עיקרית אחת: בעיית ניהול. הרשויות המקומיות בישראל לא מנהלות כיום את משאב החניה בתחומן בצורה מספיק טובה.
מדוע זה קורה? בעיקר, משום שהן רוצות לרצות את התושבים, שמעוניינים בחניה חופשית בעיר. כך קורה שהרשויות מאפשרות לכל התושבים לחנות בחופשיות או בעיר שלהם או בתעריפים נמוכים בחניונים.
מה אפשר לעשות אחרת? למשל, להעלות את תעריפי החניה לתושבים ובכך לצמצם את הפער במחיר בין החניונים העירוניים לבין החניונים הפרטיים. בטווח הארוך יהיה בכך ערך מוסף לתושבים וגם לבעלי החנויות: יותר מרחב ציבורי שיוכל לשמש לבילוי, לצריכה ולהליכה ברגל.
בתל אביב כבר הולכים צעד קטן בכיוון הנכון, לאור הכוונה להעלות את תעריף החניה בעיר לתושבי חוץ ל-12 שקלים מכ-6 שקלים כיום; וגם בעיר כפר סבא ייתכן שנראה מגמה דומה ואף מחמירה יותר בעתיד.
לפי עילאי הרסגור־הנדין, חבר מועצת העיר בכפר סבא ולשעבר סגן ראש העיר, "תושבים חושבים שחניה בעיר היא זכות יסוד, וזה כבר לא עובד כך. המצב הגיע לאחרונה לכדי אבסורד, כשתושבת שעברה באחרונה למרכז העיר, התלוננה שאין חניה באזור עבור הרכב השני שלה. זה בלתי אפשרי, וצריך להגיד את זה ביושר".
לדברי ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון עירוני מאוניברסיטת בן גוריון, "לישראלים אכפת מאוד מהילדים שלהם, אבל הם לא תופשים את נושא הרכב והחניה כמשהו שפוגע ביום-יום של המשפחה. עדיף מרחב עם פחות מכוניות מאשר מרחב שמכוניות חונות עליו בכל מקום".
אילו עוד פתרונות לצמצום עומסי כלי הרכב והחניות במרכזי הערים אימצו בעולם, ומה אפשר לעשות כדי שמכוניות עם תווי נכה ישתמשו בתו רק לצורכי נגישות? האזינו לפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.