הדיל של המדינה והרשויות המקומיות לקידום פרויקט המטרו

מוקדם יותר השבוע פרסם משרד האוצר טיוטת צו המעגנת את עיקרי ההסכמות מול 24 רשויות מקומיות שבהן יעבור תוואי המטרו. צו זה עוסק במודל המימון ובמסגרתו הרשויות המקומיות יעבירו 4.5 מיליארד שקל לתקציב פרויקט המטרו.

הטיוטה מעגנת את המימון של הרשויות המקומיות על פי שני עקרונות מרכזיים. העקרון הראשון הוא התרומה של המיזם לפיתוח שירות התחבורה הציבורית ברשות המקומית - תרומה שנמדדת באמצעות מספר תחנות המטרו והרכבת הקלה שבשטחה. העקרון השני הוא איתנותה הכלכלית של הרשות, שנמדדת על פי מגוון שיקולים. מול כל רשות התקיים משא ומתן על הסכום הנקוב בטיוטת הצו.

הארנונה צפויה לעלות

במסגרת מנגנון המימון נקבע סכום צמוד למדד, שאותו כל רשות תשלם מדי שנה. מספר השנים שהרשות תשלם עומד ביחס ישיר למספר התחנות שבשטחה. כך למשל, את הסכום הנמוך ביותר תשלם עיריית לוד והוא עומד על 229 אלף שקל בשנה. מאחר שהעיר תקבל 5 תחנות היא תעביר תשלומים במשך 11 שנים, כך שסך התשלום מהעירייה לטובת ביצוע הפרויקט הוא כמעט 2.6 מיליון שקל.

תל אביב, לעומת זאת, תשלם מדי שנה סכום שגבוה במעט מ-110 מיליון שקל. את הסכום היא תעביר במשך 17 שנה, שכן ממוקמות בה 46 תחנות. התשלום הכולל של עיריית ת"א יעמוד על 1.87 מיליארד שקל.

בסך הכל הרשויות המקומיות יכניסו לתקציב המובטח 4.5 מיליארד שקל. עם זאת, לא לכל הרשויות יש מקורות מימון זמינים ולכן חלקן מתכננות לגבות 50% מהסכום השנתי שנקבע להן באמצעות העלאת ארנונה. עלייה זו יכולה להגיע עד ל-3.5%, אך יש לציין שמנגנון העלאת הארנונה מחייב הסכמות של שרי האוצר והפנים.

מימון המטרו, שנקבע במסגרת חוק המטרו כחלק מחוק ההסדרים, מורכב ממספר גורמים - 50% ממנו יגיע מתקציב מדינה (75 מיליארד שקל). 25% יגיע מ"חבילה מטרופולינית" שכוללת את השתתפות הרשויות, אגרות הגודש, מיסוי עליית שווי הנכסים, ומקורות המימון של משרד התחבורה. 25% נוספים יגיעו מלכידת ערך שכוללת את מס השבחת המטרו, הכנסות משיווק קרקעות מדינה בסביבת התחנות ובינוי מעל תחנות המטרו.

המיסוי בלב המחלוקת

המשא ומתן מול הרשויות המקומיות החל בליל העברת תקציב המדינה והואץ בעקבות הפצרותיה של יו"ר הוועדה למיזמי תשתית בכנסת, ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).
סלע המחלוקת העיקרי מבחינת הרשויות לא היה מימון הפרויקט אלא השיח סביב הפיצוי הנגזר מסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. סעיף זה קובע מתן פיצוי לבעלי זכויות במקרקעין שייפגעו כתוצאה מהגבלת זכויותיהן בעקבות הפרויקט. הכוונה ההתחלתית הייתה שהרשות המקומית תפצה את בעלי הזכויות ב-30% והמדינה תעמיד את דמי השתתפותה על 70%.

אולם הרשויות טענו שהן לא יצליחו לעמוד במימון העלות ולכן השתתפות המדינה עלתה משמעותית. כך, הכספים שהמדינה תעביר יהוו 90% מהפיצוי של הרשות המקומית, ואם סך התביעות יעלה על 10 מיליארד שקלים, חלקה של המדינה יעלה גם הוא עד שבמדרגה העליונה ביותר שנקבעה הוא עשוי להגיע אף ל-100% מימון. בנוסף, המדינה תישא בעלות ניהול התביעות והפרוצדורות היקרות הקשורות בה כמו שכירת שמאים ועורכי דין.

במסגרת עסקת החבילה נידונו גם עלויות ההיטלים בפרויקט, שאותן הרשויות אמורות להטיל על מיזמים שבשטחן. חוק המטרו למעשה לא מאפשר להן לגבות היטלים אלו וכדי להמתיק את הגלולה המרה, המדינה תשלם סכום גלובלי מסוים לכל רשות שבשטחה תחנה או מוסך רכבות.

גם סוגיות המיסוי עמדו בלב המחלוקת. היטל ההשבחה שגובות הרשויות יורד במסגרת הפרויקט מ-50% ל-40% ובכך הרשויות למעשה מאבדות הכנסות עקיפות.
נוסף לכך, יוטל מס מטרו בשיעור של 35% שהרשויות ייגבו ויעבירו למדינה, משום שהן עצמן ממילא גובות את היטל ההשבחה. בסופו של דבר, עבור היזם מיסוי ההשבחה גדל מ-50% ל-75%.

בלי הרשויות אין פרויקט

ההבנות מול הרשויות המקומיות טרם נחתמו, אך העקרונות שמופיעים בטיוטת הצו הוסכמו. המטרה היתה ונותרה: להגיע להסכמות מול הרשויות לפני הבאת התוכניות לאישור הממשלה. הכוונה היא להגיע ל"שולחן נקי" מול הרשויות המקומיות כדי שאלו לא יתנגדו לפרויקט ולא ילחצו על שרים. סיבה נוספת היא ההבנה שבלי הרשויות לא ניתן יהיה לקדם פרויקט בסדר גודל כזה.

יש לציין שייתכנו עוד שינויים בצו, מכיוון שהוא פורסם להערות הציבור, שיתקבלו עד סוף אפריל. הצו צפוי להיחתם לאחר העברת חלקו של חוק המטרו ולכל המאוחר, החתימה תהיה בתחילת יוני.

על פי לוחות הזמנים, בשנת 2024 יתחיל השלב הראשון של ביצוע הפרויקט שכולל את שלב ההנדסה האזרחית. בשנת 2027, יחל השלב השני שכולל את התקנת המערכות השונות, המסילות והרכבות. תחילת ההפעלה צפויה להיות בשנת 2032 ולהתרחב עד לשנת 2040.