המכונית האוטונומית: הטכנולוגיה רצה, הרגולציה והתשתיות מקרטעות

כדי לאפשר את מהפכת הרכב שנוהג בעצמו לא מספיקה טכנולוגיה, אלא צריך גם הסדרה של חוקים ופריסה תשתיות, תחומים שמדינות רבות מפגרות בהם, וכן התמודדות עם החשש המובן של הצרכנים • אבל ההתקדמות הטכנולוגית המהירה, שצפויה לסחוף איתה גם את יתר הפרמטרים, הופכת את התחום, העתידי בינתיים, למוקד משיכה למשקיעים

רכב אוטומטי ללא נהג / צילום: Shutterstock
רכב אוטומטי ללא נהג / צילום: Shutterstock

** הכותב הוא אנליסט בחברת תעודות הסל Global X. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר למוצרים פיננסיים כלשהם

עם הזמן מתברר יותר ויותר שעתיד השימוש בכלי רכב הוא בנהיגה עצמית. הטכנולוגיה של כלי הרכב האוטונומיים (Avs) השתפרה דרמטית בשנים האחרונות, בתמיכת השקעות גדולות מצד יצרניות מכוניות, יצרניות חלקי חילוף (OEMs) וחברות טכנולוגיה.

נוסף על עניין הנוחות, הטכנולוגיות הללו גם מוכיחות את עצמן כבטוחות הרבה יותר מנהגים אנושיים, ולפי ניתוחים מסוימים, כלי רכב אוטונומיים יוכלו להקטין את מספר הקורבנות על הכבישים ב-94%.

כך, למשל, כלי הרכב האוטונומיים של טסלה כבר מציגים רק 0.23 התנגשויות לכל מיליון מייל (כ-1.6 מיליון קילומטרים) של נסיעה, בהשוואה ליותר משתי התנגשויות לאותו מרחק אצל נהגים אנושיים.

זה מתאפשר משום שכלי רכב אוטונומיים אוספים ומעבדים ללא הרף מיליארדי נקודות נתונים, ומשתמשים בנתונים הללו כדי לשפר את כישורי הנהיגה של כלי הרכב, ולהקטין את מספר המקרים של תאונות ושל אירועי ההתנתקות מהנהיגה האוטונומית.

אף שסיכויי הבטיחות והנוחות של טכנולוגיה זו מבטיחים ביותר, קיימים עדיין מחסומים גדולים מפני אימוץ כלי רכב כאלה על ידי הצרכנים, שנובעים בעיקר מאי-ודאות רגולטורית ותשתיתית.

 
  

התמחויות טכנולוגיות בתוך התחום הרחב

מתוך הכרה ביתרונות המשכנעים של כלי הרכב האוטונומי, ממשיכים יצרני המכוניות המסורתיות להראות מחויבות לתחום הנהיגה העצמית. GM הכריזה על השקעה בת 27 מיליארד דולר בכלי רכב חשמליים ואוטונומיים עד סוף 2025. כדי לא להישאר מאחור, החליטה פורד על השקעה של 29 מיליארד דולר למטרות אלה, ש-7 מיליארד דולר מתוכם מיועדים לטכנולוגיות של נהיגה עצמית. אאודי הודיעה שיש לה תוכניות להוציא קרוב ל-16 מיליארד דולר על טכנולוגיות של נהיגה עצמית וטכנולוגיות בנות-קיימא עד 2023.

בשנים האחרונות, כמה מיצרניות כלי הרכב הגדולות ביותר הכירו גם בעובדה שדרוש שיתוף פעולה נרחב על מנת להפוך את האוטונומיה למציאות קיימת, מה שהוביל לתוספת פעילות של רכישות ומיזוגים בתחום.

חברות מתחילות גם להתמחות בתחומים ספציפיים בתוך תעשיית כלי הרכב האוטונומיים, בהינתן הגודל העצום של שרשרת הערך הפוטנציאלית. למשל, חברות מסוימות מתמחות רק בטכנולוגיות בטיחות הקשורות לבינה מלאכותית, במקום לנסות לכסות את כל התחום.

בתחילת השנה הכריזה טויוטה שהיא מתכננת להשיק עד שנת 2025 מערכת הפעלה משלה לנהיגה אוטונומית, וזאת בעקבות הכרזות דומות מצד פולקסווגן ודיימלר, שהיעד שלהן הוא 2024.

השקעות אלה ללא ספק אטרקטיביות ומבטיחות, אלא שעדיין קיימים חסמים רגולטוריים משמעותיים לפני שהרכב האוטונומי יהפוך לשגרתי במלואו.

ממשלות ברחבי העולם מתמודדות עם האתגר של יישום תוכניות רגולציה שאינן מפריעות לצמיחה בתחום. לפי מדד KPMG Autonomous Vehicles Readiness Index האחרון, המעריך את המוכנות של 30 מדינות לפריסה של כלי רכב אוטונומיים, יש לפינלנד, בריטניה והולנד איזון איתן בין רגולציה לחדשנות.

מדינות אחרות, כמו ישראל, המתהדרת בציון הטכנולוגי והחדשני הגבוה ביותר, מפגרות מבחינת הרגולציה. מצד שני, סינגפור זוכה בציון הגבוה ביותר מבחינת מדיניות ורגולציה, אך היא עשויה למצוא את עצמה בסיכון של פגיעה בחדשנות.

מדינות יצטרכו להגיע לאיזון זה על מנת לטפח סביבה אידיאלית לטכנולוגיות של נהיגה אוטונומית, שמאפשרת פיתוח טכנולוגיות בטיחות באופן יעיל. מרבית הממשלות ברחבי העולם מכירות בכך שחוקיהן מפגרים אחר טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית.

נוסף על סביבה רגולטורית, זקוקים כלי הרכב האוטונומיים לתשתית נאותה על מנת לפעול באופן יעיל. תשתיות אלה כוללות כבישים באיכות גבוהה, שילוט ברור וכיסוי מלא של הרשת לתקשורת V2X. סביר להניח שעם השיפור בטכנולוגיות המיפוי, הבינה המלאכותית וזיהוי התמונות, דרישות אלה ייעשו נוקשות פחות.

בהתאם למדד האמור של KPMG, הציונים עבור מדיניות וחקיקה לעומת מדדי התשתיות משתנים על פני טווח רחב מאוד. המדינות שנמצאות בפינה הימנית העליונה של הגרף קיבלו ציון גבוה במונחים של תשתית לכלי רכב אוטונומיים ומוכנות מבחינת חקיקה, בהובלת הולנד וסינגפור.

ייתכן שתישאר סרבנות אצל הצרכנים

ארה"ב קיבלה ציון גבוה במונחים של איכות הכבישים, אם כי רק 59% מהכבישים בה נחשבים לטובים. ישראל קיבלה ציונים נמוכים במונחים של תשתיות ותקינה, אם כי הציון שלה מבחינת טכנולוגיה וחדשנות היה הגבוה ביותר.

באשר לתקציבים, עדיין לא ברור במקרים מסוימים כיצד הממשלות מתכוונות לממן השקעות אלה בתשתיות, אשר כמעט בכל המקרים יהיו כרוכות בעלות משמעותית.

במצב שבו יצרניות כלי הרכב וחברות לאורך שרשרת האספקה של כלי הרכב האוטונומיים משקיעות בקידום טכנולוגיות לנהיגה עצמית, אנו מצפים שכלי הרכב האוטונומיים ימשיכו להיעשות בטוחים יותר ומוכנים יותר לצאת לדרך. עם ההתרחשות של שינויים אלה, האימוץ של הצרכנים - אשר כרגע משתנה באופן חד משוק לשוק - יבוא בעקבותיהם, אך ייתכן שתישאר סרבנות.

מטוסים, למשל, הם דרך התעבורה הבטוחה ביותר, אולם אחת הסיבות העיקריות לכך שרבים פוחדים מטיסות היא היעדר השליטה שלהם על התוצאה. סוג דומה של פחד ייתכן שייראה גם במכוניות אוטונומיות לחלוטין.

אך בסופו של דבר, אנו מצפים שמרבית בני האדם יתרגלו לכך, וילמדו להעדיף את הנוחות שכלי הרכב האוטונומיים מציעים. אימוץ המוני וקבלה מלאה מצד הצרכנים לא יתרחשו מיד, אולם לכלי הרכב האוטונומיים יש פוטנציאל לחולל מהפכה אמיתית בתעבורה הציבורית, באמצעות הקטנת הגודש בכבישים, הצורך בחניה והוצאות הנסיעה עבור צרכנים וחברות גם יחד, ולכן אנחנו מזהים הזדמנות מעניינת להשקעה בתחום.