הכותבת היא ראש החוג לתואר שני (MBA) בבית הספר למינהל עסקים, המרכז האקדמי פרס
הנתונים מצביעים כי החיים במדינת ישראל יקרים, יקרים מאוד. על-פי הנתונים, יוקר המחיה בישראל עולה מדי שנה באופן עקבי כבר תקופה ארוכה, וכיום רק שווייץ, איסלנד ונורבגיה יקרות יותר מישראל (מבין מדינות ה-OECD, על-פי הנתונים לשנת 2021).
לקראת חג הפסח, נראה כי המצב הולך ומחמיר. כמעט כל קטגוריות הצריכה רושמות עליית מחירים. בתקופה שבה לישראלים חשוב לארח, לשפץ, לנקות ולסדר, הכול הרבה יותר יקר.
אותה עגלה בסופר, עם אותם מוצרים לקראת החג, עומדת להיות יקרה יותר ביחס לשנה שעברה.
אותה משפחה עם אותן הכנסות תיאלץ להתמודד עם הוצאות גדולות הרבה יותר. על-פי הנתונים העולים ממחקר של "פעמונים" שהתפרסם לאחרונה, לרוב המשפחות בישראל אין יכולת להתמודד עם עליות המחירים לאורך זמן. הנתונים מהמחקר מלמדים כי קרוב למחצית מהישראלים היו במינוס לפחות פעם אחת בשנה האחרונה, ולכשליש מהישראלים היו הוצאות גדולות מההכנסות בשנה האחרונה.
התמונה העולה מניתוח המצב הקיים היא עגומה ובעיקר מדאיגה מאוד ביחס לבאות. אם לא יהיה שינוי משמעותי, משפחות רבות נוספות לא יצליחו לעמוד באתגרים שמציב בפניהם יוקר המחיה וייאלצו להתמודד עם מינוסים ההולכים ותופחים, הלוואות שהם לא מצליחים להחזיר, מצוקה כלכלית ודאגות קיומיות.
שאלות הרות גורל
בפני מקבלי ההחלטות עומדות שאלות הרות-גורל בנושא יוקר המחיה. התשובות לשאלות אלה אינן פשוטות, ויש להן מחירים פוליטיים משמעותיים. כך, על-מנת לטפל ביוקר המחיה, ברור כי נדרש טיפול מעמיק בריכוזיות המאפיינת את המשק הישראלי. כמעט בכל קטגוריה ניתן לראות מעט מאוד שחקנים ההולכים ומתחזקים. כמעט בכל קטגוריה ניתן לראות את השחקנים הגדולים ממזגים לתוכם שחקנים קטנים וכך הופכים לגדולים אף יותר. מגמות אלה מקטינות את התחרותיות ומאפשרות לשחקנים החזקים לקבוע רף מחירים גבוה יותר ויותר.
בנוסף לכך, מקבלי ההחלטות יצטרכו לחשוב על האופן בו ניתן להתמודד עם סיבות נוספות ליוקר המחיה, כמו עלויות ההובלה לישראל, כשרות, מכסות היבוא ומכסי היבוא.
מקבלי ההחלטות בישראל צריכים לקבל החלטות קריטיות ביחס למחירי הנדל"ן ההופכים להיות בלתי אפשריים, ולמצוא פתרונות מיידיים לבלימת המצב. כך גם יהיה עליהם לבחון מחדש את העלויות עליהן היא אחראית באופן ישיר - הארנונה, החשמל והמסים הגבוהים שהישראלים משלמים.
אחריות הצרכן
מבלי להסיר את האחריות מממשלת ישראל ומבלי להוריד את חובתה לקבל החלטות לטיפול מעמיק ביוקר המחיה, כדאי להתבונן גם על מרכיב האחריות האישית בטיפול ביוקר המחיה. דווקא עכשיו לקראת חג הפסח, כשרשימת הקניות בסופר ארוכה יותר מתמיד, כשצריך לקנות מתנות לחג, כשצריך לנקות ולסדר את הבית, כשרוצים גם קצת ליהנות ולנפוש במהלך החג - כדאי להקדיש זמן ומחשבה לאופן ההתמודדות עם ההוצאות ההולכות וגדלות. לחשוב כיצד ניתן לבחון בתבונה את האלטרנטיבות הקיימות, לתכנן את ההוצאות באופן מסודר, להחליט שלא מתפתים לגימיקים, לדחות סיפוקים, להתייעץ ולא למהר להוציא הוצאות שאינן חיוניות.
דווקא עכשיו לקראת חג הפסח כדאי להבין את התפקיד שלנו בהורדת יוקר המחיה כצרכנים נבונים, צרכנים שלא קונים כשיקר מדי, צרכנים שלא קונים כשהמחיר מוגזם או מופקע, צרכנים שמשתפים פעולה יחד, צרכנים שמוחים, צרכנים שלוקחים אחריות ורוצים לשנות מציאות.
זה אפשרי, זה קרה בעבר. שנת 2012 היא השנה שבה נרשמה ירידה ביוקר המחיה בעקבות המחאה החברתית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.