1.2 מיליון נוסעים חלפו בנתב"ג בחודש מרץ - עלייה לעומת מספר הנוסעים בינואר ופברואר יחדיו, בהם עברו 1.1 מיליון נוסעים בסך הכל. אם לא די בכך, בחודש אפריל צפויים לעבור כ-1.5 מיליון נוסעים, כשההערכות הקודמות נאמדו על כמיליון איש. במבט יומי, מדובר על כ-50 עד 55 אלף נוסעים, היקף שצפוי לזנק ל-70 ואף ל־75 אלף נוסעים במהלך חג הפסח, ולשבור את התחזיות.
התורים המשתרכים, שנדמה שבכל יום שוברים שיא מחדש, נוצרו ממספר סיבות, ביניהן מחסור בכוח אדם, זינוק בביקוש בפרק זמן קצר, גריעת דלפקים לטובת מתחם בדיקות הקורונה, ושימוש מופחת בטכנולוגיה (למשל, עבור צ’ק אין אונליין).
"צריך לסמוך על הנוסעים"
"יש רצף של תהליכים ששינו את פני התעופה", אומר מנכ"ל ופרויקטור הקורונה של נתב"ג, שמואל זכאי, וטוען שהמשבר הבריאותי הוביל למצב הנוכחי. "הנוסע צריך להציג יותר מסמכים לפי דרישות מדינת היעד, מה שמאריך את התהליך. ובכלל, העובדה שהנוסעים צריכים לעבור בדלפקי הרישום היא תקלה שחברות התעופה יכולות לפתור.השבוע בטיסה של ריאנאייר, 50% מהנוסעים עמדו בתור לדלפק לכבודת יד בלבד. לפני הקורונה הם לא היו צריכים לעמוד שם כי הם עשו צ’ק אין אונליין. רינאייר, כמו חברות אחרות, צריכות לשחרר את הלחץ ולסמוך יותר על הנוסעים, לאפשר להם לעשות צ’ק אין באינטרנט, ולא לחייב אותם להגיע לדלפקים".
החברות מעדיפות להיות קפדניות בנושא, מהסיבה שאם נוסע ינחת במדינה כלשהי מבלי שעמד בתנאי הכניסה אליה (חובת בדיקה, למשל), חברת התעופה תישא באחריות להטיסו חזרה לארץ המוצא.
"99% מהנוסעים בודקים מראש את תנאי הכניסה למדינה שאליה הם טסים, ואם הם יודעים שהמדינה דורשת אנטיגן לפני טיסה, הם מגיעים לשדה מוכנים", משיב זכאי. "יש בשדה את מסלול W שמיועד למי שממריא ללא מזוודה. באל על למשל, בודקים שם את המסמכים הנדרשים, אך יש חברות שמשיקולי עלויות מעדיפות שהנוסעים יעברו אצלן בדלפקים. פניתי לחברות התעופה השבוע, והפצרתי בהן לנהל את הסיכון ולחדש את הצ’ק אין באינטרנט. בסוף מספר הנוסעים שלא עוקבים אחר ההנחיות הוא שולי. אז כדי ‘לדוג’ אותם, שמים עשרות אלפים בתור? יש 6-7 טיסות ביום ליעדים מסוימים, אז באחת מהן מחזירים את הנוסע. בטיסות טראנס-אטלנטיות זה מסובך יותר, אבל עדיין יש יותר חברות שחוזרות לזה ויודעות שזה שווה את הסיכון".
תוכניות שמתעכבות ומחסור בעובדים
זכאי, כמו יתר הנוסעים, מחכה לראות האם הממשל האמריקאי יהיה קשוב לבקשה של חברות התעופה, ובעוד כשבועיים יוסרו מגבלות הקורונה בכניסה לארצות הברית. האמריקאים דורשים מהנוסעים הנכנסים לבצע בדיקה יממה לפני המראה, ומחייבים לעטות מסכות. אם יוסרו הגבלות אלה, תהליך הקליטה של הנוסעים יהיה קצר יותר.
עם זאת, לא מדובר בפתרון מוחלט לעומסים בשדה התעופה. כך לדוגמה, עם הקמת מתחם בדיקות הקורונה לנוחתים בנתב"ג - חובה חריגה בנוף העולמי, שלא צפויה להיעלם בקרוב - נגרעו משטחי נתב"ג 45 דלפקי רישום לטיסה, כשליש מכלל הדלפקים בשדה. התוכנית להעתיק את מתחם הבדיקות לאוהל חיצוני, מתעכבת לנוכח עיצומים במשרד הביטחון, הגוף הממונה עליה. כעת, נבחנת האפשרות להעביר את הפרויקט לרשות שדות התעופה, בתקווה שהוא יקודם מהר יותר. בינתיים, הנוסעים ממשיכים לעמוד בתור.
כאמור, בעיית העומסים מורכבת יותר, וגם הפרויקט המדובר לא צפוי להוביל לפתרון מלא. לאחרונה גם טרמינל 1, ממנו ממריאות הטיסות לאילת ולפני הקורונה המריאו גם טיסות הלואו קוסט, נרתם למשימה באופן חלקי. הנוסעים בטיסות של אל על וחברות נוספות מופנים לטרמינל 1 כדי לבצע את הליך הבדיקה טרום הטיסה, ולאחר מכן הם מועברים לטרמינל 3. מדובר בכחמישית מהנוסעים בזמן נתון. יש לציין שבגלל שהחנויות בטרמינל 1 עדיין סגורות, המטוסים לא ממריאים ממנו אלא מטרמינל 3.
סוגיה נוספת שמובילה לעומסים בנתב"ג היא המחסור בעובדים. כיום מועסקים כאלפיים עובדים קבועים ועוד כאלפיים עובדים זמניים, ולהערכת זכאי, חסרים כ-600 עובדים.
לטענתו, מודל החל"ת הוביל למחסור המדובר: "מדינת ישראל בחרה במודל הגרוע ביותר בעולם. קראתי לאורך כל משבר הקורונה לאמץ את המודלים של ארצות הברית ואירופה, ולשלם למעסיק כדי שימשיך להעסיק את העובדים בתחום התעופה. אנשים ישבו בבית הרבה זמן, ראו כותרות בתקשורת - ‘מחדל נתב"ג’, והחליטו למצוא עבודה אחרת".
לכך יש להוסיף את זמן הכשרת עובד ביטחון, שלדברי זכאי, לוקח כשלושה חודשים, וש־98% מהטיסות בנתב"ג הן בינלאומיות. "העומס על העובדים הוא עצום. כדי לעודד אותם לבוא אנחנו מעניקים 2,500 שקל לכל עובד שיחתום", הוא מספר.
"ב־2022 יטוסו כ־20 מיליון נוסעים"
גם מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מתייחס לעומסים, אך בפרספקטיבה אחרת. "בהתאם לכל ההערכות תכננו את הלו"ז על פי היקף פעילות של 60% לעומת 2019. בפועל, אנחנו בהיקף פעילות שגבוה מ-65% מאפריל 2019", הוא אומר. "נתב"ג יכול היה לצמצם את כמות הטיסות בחצי ויותר, להקטין את הביקוש ולהקפיץ את המחירים עד כדי פי שלושה".
דברים דומים אומר זכאי: "בנתב"ג ממריאות 15 טיסות בשעה, מעבר לכמות הריאלית של שמונה. בחרנו לפעול אחרת מהרבה נמלי תעופה בעולם כדי שהנוסע ישלם 500 דולר ולא אלף דולר על טיסה לאירופה. כמה משפחות יכולות להרשות לעצמן לנפוש באילת בפסח ב־30 אלף שקל?". בהמשך דבריו, זכאי מעריך שב-2022 עשויים לטוס דרך נתב"ג כ-20 מיליון נוסעים.
טיסות מתעכבות? "זה בשוליים"
במצב כיום, נוסעים מפספסים טיסות, מזוודות לא עולות למטוסים והכאוס הזה עולה הרבה כסף גם לחברות התעופה.
"טיסות מתעכבות, אך זה בשוליים. מדובר במצב שתמיד קיים, לפעמים בגלל רגולציה או מגבלות בקרה אווירית כמו שיש בניקוסיה, למשל", משיב זכאי. "יש נוסעים שמפספסים טיסה אבל אלו מקרים בודדים. מזוודת נשארות זה נכון, אבל זה עדיין בגדר הסביר. מה שקורה הוא שהנוסעים מגיעים לשער העלייה למטוס ברגע האחרון".
מנכ''ל נתב''ג, שמואל זכאי / צילום: נתב''ג
ואז הם לא קונים בדיוטי פרי, עוד מקור הכנסות של נתב"ג. האם זה ייפתר בהגעה של ארבע שעות לפני טיסה, כפי שלמשל המליצה טורקיש איירליינס לנוסעים שלה?
"נכון. הדיוטי פרי מהווה כמחצית מההכנסות של נתב"ג. אני ממליץ להגיע שלוש שעות לפני הטיסה, ועל שימוש בכלים כמו שירותי ‘טרום הטיסה’ שמציעה אל על, באמצעותם נוסעים יכולים להגיע יום לפני הטיסה, ולעבור את הליך מסירת המזוודות והביטחון.
בנוסף, בקרוב נשיק שירות של טרום טיסה לכלל החברות בצפון. יש לנו 100 עמדות עצמאיות, אך כל עוד החברות מאלצות את הנוסעים לעבור בדלפקים זה לא מקל".
ומה מחכה לנוסעים בקיץ?
"לקראת הקיץ אני מאמין שדברים ייראו אחרת. אני מקווה שעד אז יוסרו עוד מגבלות של מדינות, שנפתור את בעיית כוח האדם ואת השירות בדלפקים", אומר זכאי, והוסיף שבמקביל, בנתב"ג פועלים כדי להחזיר את טרמינל 1 למתכונת מלאה, שעדיין משמש ל"משימות מיוחדות" (למשל, קליטת עלייה או נחיתות ממדינות אדומות בתקופת הקורונה). "הדבר מצריך הוספת מסועי כבודה נכנסת ושדרוג מערכות. הציפייה היא שגם הדיוטי פרי בטרמינל 1 ייפתח בקרוב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
