אישי: בן 55, נשוי לגלית ואב לארבעה, גר במושב עמיקם
מקצועי: תא"ל במיל', מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
ילדות: "נולדתי בקיבוץ להב בדרום אחרי מלחמת ששת הימים. הייתה לי ילדות קיבוצית טיפוסית עם לינה משותפת, חגים וחקלאות. גדלנו בבתי ילדים ובכל יום הלכנו לבית ההורים בין השעות ארבע לשמונה. אני דווקא זוכר את הלינה המשותפת כחוויה מאוד חיובית. ההורים שלי תמיד היו מאוד מעורבים ולא הרגשתי חסך".
משפחה: "אבי הוא חיים אורון ("ג'ומס"), כיום יו"ר החברה להגנת הטבע ולשעבר ראש מפלגת מרצ ושר החקלאות. אבא נכנס לכנסת כשסיימתי קורס טיס. בילדותי הוא היה מזכיר הקיבוץ הארצי ופעיל חברתי, כך שהפוליטיקה תמיד הייתה נוכחת בשיח המשפחתי. אמי נילי הייתה מורה ומנהלת של בית הספר המקומי, וכיום היא מומחית בעיצוב ובניית קירות קרמיים".
אסון: "כשהייתי בן 8, אחי נהרג בתאונת טרקטור. אני לא בטוח שהצלחתי להבין את כל המשמעויות של האירוע הזה עד היום, אבל אני רואה הישג עצום באופן שבו המשפחה שלי הצליחה להתגבר ולאסוף את עצמה. כשהאסון קרה היינו שלושה, שני אחים ואחות. לאחר מכן נולדו שני אחים נוספים, כך שכיום אנחנו ארבעה".
בית הספר: "המוסד החינוכי שבו למדתי היה במסגרת אינטימית, כיתה אחת בשכבה. הלימודים היו חשובים אבל ממש לא העיקר, אפילו לא עשינו בגרות. לעומת זאת, עבדנו כילדים כמעט מכיתה א' והייתה השקעה גדולה בהיבטים החברתיים והערכיים".
יום כיפור: "בפרוץ המלחמה הייתי ילד בן 6. אחד מחברי הקיבוץ בא לבית של הוריי וצעק שהוא שמע בבי.בי.סי שהתחילה מלחמה. זה היה יום די אביך ואני זוכר פנטומים עוברים מעל שמי הקיבוץ. אולי זה מה שהתחיל אצלי את ההתעניינות והעיסוק במטוסי קרב בגיל צעיר כל כך".
חיל האוויר: "קיבוץ להב הוציא מתוכו לפחות 12 טייסים, וגם אני אחרי שנת שירות התגייסתי לקורס טיס, שבסיומו נשלחתי לתפקידים בשלל טייסות. פיקדתי על שתי טייסות, כוללת טייסת אף 16 במלחמת לבנון השנייה. הייתי מפקד בסיס חצור וכיהנתי כראש להק מודיעין במשך יותר משלוש שנים. זו הייתה תקופה מרתקת, עם הרבה מאוד תקיפות בסוריה. האספקט המודיעיני סופר קריטי, זה הגורם שמשפיע באופן הכי דרמטי על האפקטיביות של חיל האוויר. בדרך גם למדתי במכללה לפיקוד ומטה של חיל האוויר האמריקאי. השתחררתי מצה"ל באוקטובר 2018, לאחר שירות של 32 שנים".
גלית: "גם אשתי גלית קיבוצניקית לשעבר, ממעברות, אבל נפגשנו בחיל האוויר. יש לנו ארבעה ילדים: הבכור קצין בצבא, השניה סטודנטית ושתי תאומות בנות 17".
אזרחות: "לאחר השחרור התלבטתי מה לעשות ודגדג לי להצטרף לעולמות היזמות בתחום הדאטה. הצטרפתי לסטארט-אפ הישראלי SparkBeyond, שפיתח טכנולוגיה לפתרון בעיות בכלים של בינה מלאכותית. הייתי שם שנתיים כמנהל התחום האופרטיבי, ולמדתי המון מאנשים מעולים. הם משתמשים בדאטה כדי לענות על שאלות מחקר עסקיות כמו 'למה יותר אנשים נוסעים בקו הזה?' או 'למה קונים דווקא כאן?'".
סוכנות החלל: "בספטמבר האחרון, כשהציעו לי את התפקיד כמנהל סוכנות החלל, אמרתי שאני רוצה כמה ימים לחשוב על זה. התחלתי לדבר עם אנשים והבנתי שקורה כאן משהו עצום בתחום העסקי-כלכלי. שוק החלל צפוי להגיע לטריליון דולר עד 2030. מתרחשת כיום בחלל דרמה דומה לזו שקרתה עם האינטרנט בשנות התשעים. אני מדבר גם על טילים לווייניים - וגם על מידע רב שיורד מהחלל ומשנה את חיינו. החלל מאפשר אינטרנט מהיר לכולם, לאתר שריפות, לדעת איפה גדלים מזיקים בשדות ולאן רכבים אוטונומיים אמורים לנסוע. וזו רק טיפה בים. בסוף העשור הנוכחי נסתכל אחורה, נגיד וואו - ולא נאמין שחיינו אחרת".
ישראל בחלל: "יש לנו נכסי חלל משמעותיים מאוד. אנחנו המדינה השמינית בעולם שיש לה יכולת לשגר לוויין לחלל, ובזכות פרויקט בראשית אנחנו גם המדינה הרביעית שהגיעה לירח. השקעה בחלל תקדם את האינטרסים הכלכליים שלנו: תכניס כסף למדינה, תייצר מקומות עבודה, תפתח סטארט-אפים ותמקד את המחקר שלנו. החלל הוא גם כר עצום לשיתופי פעולה בין מדינות, בין השאר עם איחוד האמירויות".
חיים בגלקסיה: "האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ? אין לי מושג. אבל מבחינה סטטיסטית-מדעית, לא יעלה על הדעת שאנחנו אירוע סינגולרי חד פעמי בכל היקום. אחד האתגרים הדרמטיים של האנושות כיום זה לברר האם יש מקומות לעבור אליהם".
המלצה: "ספרו של שטפן צוויג 'מגלן', שמתאר את מסעו ההיסטורי של מגלה הארצות פרדיננד מגלן. יש בו שילוב מרתק של נחישות, מנהיגות והרפתקה. הספר נע בין הדילמות האנושיות לבין תהליכי קבלת החלטות חורצי גורלות, ומעבר לתיאור ההיסטורי - הוא השראה למקומות אליהם יכול המין האנושי להגיע".
בעתיד: "בעוד 10 שנים אני מקווה להיות במקום שבו אוכל להשפיע, וגם ליהנות מזה. זו גם הסיבה המרכזית שאני כיום בסוכנות החלל. התפקיד שלי כאן הוא להוריד חסמים ולפתוח דלתות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
