הרוטציה, החוקים הכלכליים ובחירות חדשות: מה צפוי לאחר פרישת עידית סילמן

דרמה במערכת הפוליטית: ח"כ עידית סילמן מסיעת ימינה הודיעה על פרישתה מהקואליציה, לאחר שקיבלה הבטחה מהליכוד לשיריון במקום 10 ברשימת המפלגה לכנסת הבאה ואת תפקיד שרת הבריאות. בכך מאבדת הממשלה את הרוב שלה בכנסת, ויחסי הכוחות החדשים בינה לבין האופוזיציה הם 60-60.

• עידית סילמן הודיעה על פרישה מהקואליציה: קיבלה הצעה למקום 10 בליכוד והבטחה לתפקיד שרת הבריאות 
• זה היה יכול להימנע בשיחת טלפון אחת, אבל בנט נרדם בשמירה | פרשנות

מה יעלה בגורל החוקים הכלכליים שהבטיחה הממשלה לקדם, האם אנחנו בהכרח עומדים לפני מערכת בחירות, ואיך נראים הסיכויים של שר החוץ יאיר לפיד להיכנס בכל זאת ללשכת ראש הממשלה. לפניכם תשובות לשאלות המרכזיות שעל הפרק.

סילמן הודיעה על פרישה. מה קורה עכשיו?
לכאורה, כשיחסי הכוחות בין האופוזיציה לקואליציה הם שווים, הממשלה יכולה להמשיך לכהן אך תהיה משותקת בכנסת ותתקשה להעביר חוקים ותקנות בכנסת. ההערכות הן שבמצב הנוכחי סילמן לא תהיה האחרונה לפרוש וכי הממשלה הנוכחית תתקשה לשמור אפילו על מאזן הכוחות הנוכחי עם האופוזיציה. ברגע שח"כ נוסף יחצה את הקווים זה ככל הנראה יהיה סופי.

האם המשמעות היא שהולכים לבחירות?
לא בהכרח. על מנת לפזר את הכנסת וללכת לבחירות נדרש רוב של 61 ח"כים בשלוש קריאות בכנסת. אופציה נוספת היא הקמת ממשלה אחרת בכנסת הנוכחית באמצעות הצבעת אי אמון. עם זאת, מדובר במהלך מורכב יותר, שכן נדרש רוב של 61 חברי כנסת שיסכים על הרכב ממשלה חלופית, וזה לא יהיה פשוט. האופוזיציה עם סילמן תכלול אמנם 60 ח"כים אבל 6 מתוכם הם חברי הרשימה המשותפת שלא ייקחו חלק בממשלה שכזו. לכן גם עם סילמן, נדרשות לאופוזיציה 7 אצבעות נוספות.

ואם כבר בחירות, מתי הן צפויות להתקיים?
התשובה אינה ברורה. הכנסת נמצאת בפגרה ולכאורה הממשלה יכולה להמשיך להתקיים לפחות עד כינוס המושב בחודש הבא, אך אם האופוזיציה תגייס את הרוב הדרוש היא יכולה לדרוש לכנס את המליאה גם בפגרה ולהעביר חוק לפיזור הכנסת. ברגע שזה קורה, הבחירות ייערכו בתוך כ-90 יום.

מהמס על הדלק ועד לחלופת שקד לתמ"א 38: מה יעלה בגורל החוקים הכלכליים?
הממשלה תכננה שורה ארוכה של מהלכים כלכליים שדורשים רוב בכנסת וכעת יהיה לה הרבה יותר מורכב לקדם אותם. כעת, כשלקואליציה אין רוב, יידרשו הסכמות עם האופוזיציה לכל מהלך והדברים יהפכו למורכבים הרבה יותר. אם הכנסת תפוזר, הממשלה תהפוך ל"ממשלת מעבר", ואז סמכויות הממשלה מצטמצמות ולא ניתן לקדם מהלכים ללא הסכמה משותפת של הממשלה והאופוזיציה.

מה יעלה בגורל הרוטציה?
באופן קצת מוזר אולי, נראה שיאיר לפיד קרוב מתמיד ללשכת ראש הממשלה, אפילו אם בתור ראש ממשלת מעבר. על פי ההסכמים הקואליציוניים והחקיקה שעברה בעקבותיהם, אם חברי הגוש הימני יצביעו בעד פיזור הכנסת, ייכנס מיידית יאיר לפיד לתפקיד ראש הממשלה עד אשר תושבע ממשלה חדשה.

במקרה של הצבעת אי אמון והשבעת ממשלה אחרת בכנסת הנוכחית, יימנע מלפיד תפקיד ראש הממשלה.

ומה באשר לעתידה של סילמן?
אם יצטרף אליה מורד נוסף מסיעת ימינה הם יוכלו להקים בכנסת הנוכחית סיעה חדשה ועצמאית, מאחר שהחוק מאפשר לשליש מסיעה קיימת להתפצל. עמיחי שיקלי כבר פרש וכעת דרוש רק עוד חבר סיעה אחד. כך, סילמן תהיה מוגנת מהכרזה כ"ח"כית מורדת" מה שהיה מקשה עליה לרוץ בבחירות הבאות ומחייב אותה להתמודד ברשימה חדשה שאינה מיוצגת בכנסת הנוכחית. אם סילמן לא תוכרז כמורדת, היא תוכל להשתריין בליכוד או בסיעה אחרת כבר בבחירות הבאות.