המספרים נחשפים: הספקיות או רשתות השיווק - מי אחראי לעליית מחירי המזון בישראל?

רשתות קמעונאות, יצרניות מזון וספקיות מובילות של מוצרי צריכה בישראל מקפידות להדגיש בחודשים האחרונים כי הן לא מצטרפות לפי שעה לגל ההתייקרויות במשק, ו"סופגות" את הגידול בעלויות הנגרם להן כתוצאה מעליית מחירי הסחורות, חומרי הגלם והשינוע.

עם זאת, מגלה בדיקת גלובס כי שיעורי הרווח של אותן רשתות וספקיות מההכנסות, השתפרו באופן משמעותי בשנים האחרונות. המשמעות היא שעל כל שקל שאותן חברות מקבלות כיום מהצרכן, הן מרוויחות יותר, לעתים הרבה יותר, מאשר בעבר. 

כך, בין השנים 2015 ו-2021 זינק שיעור הרווח הגולמי המצרפי מהמכירות של חמש רשתות המזון שנסחרות בבורסה (שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, טיב טעם וויקטורי) מ-23.8% ל-26.6%. רווח גולמי משקף את הכנסות החברה פחות עלויות המכר הישירות.

באותן שנים גדל שיעור הרווח התפעולי מתוך המכירות ביותר מפי 2, מ-2.5% ל-5.5% וכאשר גם שיעור הרווח הנקי מהמכירות יותר מהוכפל ועמד אשתקד על 3.3%. נתון הרווח התפעולי מביא בחשבון הוצאות נוספות שבהן נושאות החברות - מכירה, שיווק, הנהלה וכלליות. 

  

הסיבות לזינוק ברווחיות מגוונות וכוללות בין היתר את התרחבות פעילותן של הרשתות לתחומים נוספים, חיזוק פעילות האונליין והמותג הפרטי, התייעלות, וכן, פה ושם גם העלאת מחירים.

הרווח הגדול נגרף מאחורי הקלעים

אלא שהתמקדות ברשתות הקמעונאות כאחראיות בלעדיות למחירה העולה של הקנייה שלנו בסופר מציירת תמונה חלקית בלבד, שפונה אל ה"חשודות המיידיות", אלו שמופיעות תדיר בכתבות טלוויזיה צרכניות.

דווקא הנתונים הכספיים של הספקיות הבולטות שלהן, חברות העוסקות בייצור, שיווק והפצה, מלמדים על שיעורי רווח גבוהים אף יותר, מפעילות שנעשית לרוב מאחורי הקלעים, ומבלי שמופנים אליה כמעט הזרקורים של הביקורת הציבורית. 

  

בדיקת תוצאותיהן של ספקיות בולטות של הרשתות בשנים האחרונות מעלה תמונה חיובית גם מבחינתן - לבטח לא כזו שיכולה לרמז על פגיעה ברווחיות. כך, בין השנים 2018 ו-2021 נותר שיעור הרווח הגולמי המצרפי מפעילות בישראל של החברות דיפלומט וסנו (הפועלות בתחום מוצרי צריכה) ושל שטראוס, נטו מלינדה, וויליפוד וביכורי שדה (תחום המזון) על יותר מ-28% מהמחזור. זאת בעוד ששולי הרווח התפעולי המצרפי שלהן השתפרו ועלו מ-8.7% מהמחזור ל-9.4%.

צריך להדגיש כי מרבית הפעילות של הספקיות היא שיווק של התוצרת, ורק חלקן עוסק גם בייצור של מוצרי מזון והפצתם. את הקופון הנאה שלהן הן גוזרות בשקט, ונותנות לרשתות השיווק לספוג את עיקר הביקורת הציבורית.

זינוק משמעותי בשוויין של הרשתות

הנתונים המשופרים העולים מהדוחות הכספיים של רשתות השיווק המקומיות והספקיות שלהן מתחדדים לנוכח העובדה שב-2020, שנת הקורונה, הציבור התנפל על הסופרמרקטים, רוקן את המדפים והוביל את הרשתות להציג תוצאות שיא - מה שהעלה את הסברה כי שנה כה טובה מבחינת החברות הללו לא תחזור בזמן בקרוב, אם בכלל. כעת מתברר כי גם בשנה שהגיעה בעקבותיה (2021) הציגו הרשתות וספקיהן תוצאות חזקות ביחס לשנים שקדמו לפרוץ המגפה ובוודאי ביחס לנתונים ההיסטוריים שלהן בעשור הקודם. 

בדיקת גלובס לנתוני חמש רשתות השיווק העיקריות שמניותיהן נסחרות בבורסה, מלמדת שהללו יותר משילשו את הרווח הנקי המצרפי שלהן בין השנים 2015 (פחות מ-300 מיליון שקל) ל-2021 (כמעט מיליארד שקל). שתי הרשתות בעלות הרווח הגבוה ביותר בענף היו שופרסל, הרשת הקמעונאית הגדולה בישראל (קרוב ל-400 מיליון שקל) ורשת רמי לוי (יותר מ-200 מיליון שקל).

 סניף ''שופרסל שלי'' בחולון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בד בבד עם השיפור בתוצאותיהן של רשתות השיווק הגדולות, זינקו בשנים האחרונות מניותיהן בשיעור דו-ספרתי. שופרסל , הרשת הגדולה בישראל, שמתנהלת ללא בעל שליטה, היא גם בעלת השוווי הגבוה ביותר אשר עומד על כ-7.5 מיליארד שקל לאחר עלייה של 25% בשלוש השנים האחרונות.

רמי לוי , הנושאת את שמו של בעל השליטה ברשת, נסחרת בשווי שוק של 3.6 מיליארד שקל לאחר עלייה של 59% באותו זמן. שווי רשת יוחננוף , אף היא בשליטת בני המשפחה שנתנו לה את שמה, כבר נושק ל-3 מיליארד שקל לאחר עלייה דו שנתית של 42%. ויקטורי , שבשליטת משפחת רביד, נסחרת בשווי של יותר מ-800 מיליון שקל לאחר עלייה של 28% בשלוש שנים ואילו טיב טעם  שבשליטת חגי שלום נסחרת בשווי של קרוב למיליארד שקל (עלייה של 345% בשלוש שנים).

גם הספקיות תורמות לניפוח מחירי הסחורה

הפעילות של הספקיות המובילות של הרשתות, שמניותיהן נסחרות בבורסה מגוונת יותר, כשחלקן עוסקות כאמור בעיקר ביבוא ושיווק של מוצרים. כך, חברת דיפלומט אחזקות , שמוביל נעם וימן, אחד מבעלי השליטה ברשת, שמייבאת מותגי מזון וטואלטיקה (בין היתר היינץ, ג'ילט, סטארקיסט, פמפרס ועוד) נהנית משיעורי רווח גולמי שעמדו על 22% בשנה שעברה, כששורת הרווחיות התפעולית שלה דומה לזה שרשמו הרשתות באותה שנה (2021) - 5.3%.

 מרכז לוגיסטי של חברת דיפלומט באיירפורט סיטי / צילום: בר - אל

יבואנית אחרת, בתחום המזון, ויליפוד  של האחים יוסי וצביקה ויליגר, נהנית משולי רווח גבוהים הרבה יותר שנושקים ל-30%, ושולי רווח תפעולי דו-ספרתיים שעמדו בסביבות 11%, נתון שכל רשת קמעונאיות רק יכולה לחלום עליו.

ביכורי שדה  של האחים אילן וששי שבע, שעיקר הכנסותיה מגיעות מהפצה ושיווק של תוצרת חקלאית (פירות וירקות) לרשתות השיווק נהנית משולי רווח גולמי דו-ספרתיים, שאמנם נשחקו בין 2018 ל-2021, בשל התרחבות משמעותית של עסקי החברה, אך הם עדיין גבוהים למדי ועומדים על כ-25% מההכנסות בשנה החולפת, כאשר שיעור הרווח התפעולי שלה נשחק בין התקופות ועמד אשתקד על כ-4%.

כזכור, בדיון הציבורי שעסק בשנה האחרונה במחירי הפירות והירקות הגבוהים, הופנה הזעם הציבורי בעיקר אל רשתות השיווק, אך נשכחה חולייה אחרת בשרשרת השיווק שגזרה שולי רווח נדיבים למדי, שגם הם תורמים לניפוח מחירי הסחורה שמגיעה בסופו של דבר לסלט בארוחת הערב.

צמיחה ברווחיות של סנו ושטראוס

ספקית בולטת נוספת היא חברת סנו  שבשליטת משפחת לנדסברג, שאצלה עומדים שיעורי הרווח הגולמי סביב 38% מהמכירות בתקופה שנבדקה, נתון שהשתרשר לרווחיות תפעולית דו-ספרתית שקפצה מ-11% ב-2018 ל-13.8% ב-2021. סנו היא בעיקר יצרנית של מוצרי טואלטיקה, חומרי ניקוי ועוד, וספק אם שולי הרווח הגבוהים שלה זכו לדי בחינה ביקורתית, ככל שזה נוגע למחאה הציבורית על גל ההתייקרויות בעת הביקור בסופרמרקט.

 חברת סנו / צילום: שלומי יוסף

הספקית הגדולה ביותר מבין החברות הנדגמות היא יצרנית המזון שטראוס  שבשליטת המשפחה שנתנה לה את שמה. בדוחות שטראוס מופיעים נתוני הרווח שלה בישראל תחת הסעיף של שיעור הרווחיות הגולמי מהמכירות נטו, קרי מהמכירות בניכוי סחורה שהוחזרה לחברה. הפעילות, שכוללת את מוצרי החלב והחטיפים של שטראוס, מלמדת על שיעור רווחיות גולמי גבוה שנושק ל-40% מהמכירות בעוד ששיעור הרווח התפעולי הוא דו-ספרתי גם כן ונשק אשתקד ל-12%.

בדומה למניותיהן של רשתות המזון, גם אלו של הספקיות נהנו מתשואות חיוביות בשלוש השנים האחרונות, או בתקופה הרלוונטית שבהן הן נסחרות בבורסה. כך בעוד שמניית שטראוס עלתה בשיעור מתון יחסית של 14% בשלוש שנים, רשמה מניית סנו בתקופה זו זינוק של כ-110% ואילו מניית נטו מלינדה טסה בלא פחות מ- 251%.

"ההתמתנות בהכנסות וברווחיות הרשתות תימשך ברבעונים הבאים"

על רקע נחשול אינפלציוני שהחל להרים את ראשו בחודשים האחרונים, ניצלו ענקיות הקמעונות המקומיות את הרווחים והכוח שצברו בשנת הקורונה, והגבירו את מאמצי ההתרחבות שלהן, כדי לשמר את נתוני הרווחיות החריגים של השנתיים האחרונות.

גורם בשוק ההון מעיד כי למרות שלא ניתן להסתכל על רשתות השיווק כעל מקשה אחת, "כל רשת קמעונית עומדת בפני עצמה, וכולן פועלות להציג צמיחה בדרך שלהן. שופרסל, למשל, מתרחבת שלא באמצעות סניפים, כי היא פרוסה בצורה רחבה, אז היא עושה את זה דרך פיתוח פעילות אונליין, כרטיסי אשראי או באמצעות רכישות, בעבר של רשת ניו פארם (כיום רשת Be) וכעת רשת שיווק מוצרי החשמל א.ל.מ.

"מנוע הצמיחה של רשתות קטנות יותר, כמו ויקטורי או יוחננוף, הוא הגדלה במספר הסניפים", מוסיף אותו גורם. "גם רמי לוי פתח סניפים חדשים, והקים מרכז לוגיסטי שעזר לו לשפר את הביצועים. במקביל הוא קנה את רשת גודפארם וגם את קופיקס, שבינתיים לא כל-כך עזרה לו. טיב טעם מציגה שיפור משמעותי, לאחר שהוחלפה בה ההנהלה, ובהמשך בוצע רה-ארגון בפעילות לצד מיתוג הרשת כפחות יקרה".

 רמי לוי שיווק השקמה / צילום: בר - אל

עוד לדבריו, "מה שקרה בזמן התפרצות הקורונה ב-2020 הוביל את הרשתות לרווחיות שיא, ובשנה האחרונה נוסף לכך אפקט של העלאת מחירים שהתבטא בשימור רווח גולמי גבוה יותר ביחס לשנים קודמות. הרשתות עשו זאת בעיקר באמצעות צמצום מבצעים - שזה סוג של העלאת מחירים 'בדלת האחורית'".

"ברווחיות של 1.5% אי-אפשר לשרוד"

דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון שמסקרת את תחום קמעונות המזון, טוענת כי "הסיבות למגמה החיובית בתוצאותיהן של רשתות השיווק בשנים האחרונות הן הצמיחה במכירות, שיפור בתנאי הסחר, שנבע בין היתר מהתחזקות כוחן, ושילוב של יבוא מקביל ומותג פרטי. לאלה צריך להוסיף עליית מחירים, התייעלות תפעולית, הטמעת טכנולוגיה ברצפת המכירה ושילוב של מנועי צמיחה נוספים בפעילותן".

לדברי קורשונוב, בשנה החולפת נמשכה השפעת הקורונה על פעילותן של הרשתות, "ורמות המכר המשיכו להיות גבוהות ביחס לרמות טרום המגפה, לאור סגר ברבעון הראשון ומיעוט בנסיעות לחו"ל. "על כן, קמעונאיות המזון נהנו מרמות רווחיות גבוהות ביחס לרמות המייצגות, כאשר ברבעון האחרון של 2021 ניכר כי ההתמתנות במכר מובילה לרמות רווחיות נמוכות יותר בהתאם".

להערכתה "מגמת ההתמתנות בהכנסות וברווחיות תלווה אותנו גם ברבעונים הבאים, על רקע הירידה בהשפעת הקורונה, ותבוא לידי ביטוי בירידה מסוימת בתוצאות הקמעונאיות (בעיקר ברבעון הראשון). מאידך, צעדי התייעלות, פתיחת סניפים, התרחבות בתחומים חופפים ועליות מחירים, עשויים לפצות על חלק מהשחיקה הצפויה".

קורשונוב סבורה כי בראייה קדימה, "הסוגיות המרכזיות שנמצאות, להערכתנו, במוקד הן המשך התייעלות, פתיחת סניפים, חיזוק פלטפורמות צומחות (בדגש על אונליין, אשראי ומותג פרטי) וכניסה לתחומים נוספים, לטובת התמודדות עם התחרות הגוברת בסקטור. זאת בדגש על מרכזי הערים, במיוחד נוכח ההתפתחויות האחרונות".

מי שסבור כי נתוני הרווחיות שהציגו הרשתות באמצע עשור הקודם היו נמוכים ואף מסוכנים לשרידות הרשתות, הוא אייל רביד, מנכ"ל רשת ויקטורי ואחד מבעליה. לדבריו, "בנתון של 1.5% שיעור רווח נקי מההכנסות אף רשת לא יכולה לשרוד. בעולם שיעורי הרווח הנקי נעים בין 3% ל-4%. השנים 2018 ו-2019 היו נורמטיביות, כשבשנת 2020 אנשים פשוט קנו מכל הבא ליד. לגבי השנה שעברה, אני יכול להגיד שמהרבעון השני חזרנו לשפיות, כשברבעון השלישי נפתחה האפשרות לצאת לחו"ל".