סטייק בצלחת פטרי: הכסף הגדול מתחיל לזרום לשוק תחליפי הבשר

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל קרני פמילי אופיס. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו

המעבר לשימוש גובר באנרגיות ירוקות וצמצום פליטות גזי החממה היו במוקד דוח האקלים שפרסם לאחרונה פאנל המדענים הבין-ממשלתי של האו"ם. אלא שאם רבים סבורים כי רק מערכות החשמל והתחבורה נדרשות להתגייס למאבק העיקש בהתחממות הגלובלית, הרי שגם תעשיית המזון העולמית, הנהנת מבסיס לקוחות נאמן של כ-8 מיליארד בני אדם, זוכה להתייחסות בדוח, ונקראת לשנות את פניה.

תעשיית המזון מן החי נחשבת למקור מזהם במיוחד ו"תורמת" כחמישית מסך הפליטות. אבל לא רק זה, היא גם מותירה טביעות רגל אקולוגיות מעצם היותה גורם עיקרי בהסבת ייעוד קרקעות, לא אחת באמצעות בירוא יערות, שמוביל בתורו לפגיעה אנושה בתפקוד מערכות הטבע והמגוון האקולוגי.

על פי דוח האו"ם, כ-70% משטחי החקלאות ברחבי העולם מיועדים לשימוש גידול מזון מן החי. במילים אחרות, לגידול הבשר יש השפעה סביבתית הרסנית, וזו עשויה להתעצם עם ריבוי האוכלוסייה בעולם ותוחלת החיים המתארכת, שיביאו איתם ביקוש גובר למזון מהחי.

אבל ישנם גם כוחות הפועלים מנגד. בשנים האחרונות רבים בוחרים לצמצם או להימנע כליל מצריכת בשר, מתוך שינויים תפיסתיים וסט שיקולים מוסריים ובריאותיים, אלא שההשפעה של פלחים אלו באוכלוסייה עדיין נחשבת מידתית וצנועה ביחס לצריכת הבשר המטפסת בעולם. עם זאת, לצידם של אלו צפויה להצטרף מסה משמעותית מהאוכלוסייה ברגע שתוגש אלטרנטיבה זולה וראויה למזון מהחי - ולשם חותרות רבות מהחברות הפועלות בנישת תחליפי הבשר.

 הסטייק המתורבת של מיטק / צילום: שלומי ארביב

למעשה, המטרה הראשונה במהפכה כבר הושלמה, והיא כוללת מעבר לתחליפים מבוססים רכיבים מהצומח וחלבונים אלטרנטיביים, בעוד שהשלב הבא, והמסקרן הרבה יותר, ייצור בשר מתורבת, הוא אתגר מורכב ודרמטי יותר.

התהליך, באופן פשטני, עובד כך ששכבת רקמות המורכבות מתאים שנדגמו מבעלי חיים גדלות בתנאי מעבדה סטריליים (מה שמכונה תהליך Bottom up), ואלה מאפשרות לייצר מזון דמוי-בשר מבלי שאף חיה קיפחה את חייה.

הטכנולוגיה לייצור בשר מתורבת אומנם קיימת, אך יש עוד כמה משוכות לעבור - החלת רגולציה על התחום, קיצור זמן הגידול במעבדות, ביסוס כושר ייצור מסחרי, הוזלה משמעותית בעלויות וביסוס מודעות בקרב הציבור לכך שהמזון הזה איכותי ובעל ערכים תזונתיים מספקים. אבל מעל הכול עומד פיצוח אתגר דיוק המרקם והטעם של התחליפים בהתאם למקור.

ישראל חזק במרוץ

נישת תחליפי הבשר היא אומנם הנושא המדובר בעולם הפודטק (FoodTech), אבל למעשה זהו תחום רב-תחומי, העוסק בין היתר בהטמעת תהליכים טכנולוגיים בתעשיית המזון, החל מפיתוח תחליפים (מלבד בשר), כדוגמת דבש ללא דבורים או חלב בלי פרה, הגדלת תפוקות מזון, השבחת זנים, ניתוחי דאטה וניטור של מקורות ייצור, הארכת חיי המדף של מוצרים, ועד קצה התהליך, הכולל אריזה והפצה של תוצרי מזון. וכל אלו מתבצעים תוך דגש על חדשנות, בריאות וקיימות (Sustainability).

ישראל, שכבר קטפה בעבר כמה הישגים בתעשיית המזון, מהמצאת עגבניות השרי ועד עסקת הענק של חברת תמציות הטעם והריח פרוטרום, שנמכרה לתאגיד IFF האמריקאי, התבססה בשנים האחרונות כחממת פודטק, שנותנת אותותיה גם בבורסה.

מאז 2020 החלו לזרום לשוק הציבורי עשרות חברות ושותפויות מו"פ, חלקן נתמכות בידי תאגידי המזון הגדולים, והן נסחרות בשווי מצרפי (נכון לכתיבת שורות אלה) של מעל למיליארד שקל. המספר אומנם לא מרשים במיוחד, אבל יש לזכור שאם נלך כשנתיים לאחור, לתחום הזה כמעט לא היה ייצוג בשוק המקומי.

  

אלא שעוד קודם לחברות המקומיות, הייתה מי שהכינה את הקרקע להתעניינות הגוברת מצד השוק הציבורי בתחום. הנפקתה של יצרנית תחליפי הבשר ביונד מיט  (Beyond Meat) ב-2019, שהייתה הראשונה להפוך לציבורית בנאסד"ק, לוותה ברעש תקשורתי ויצרה הייפ סביב מה שנחשב אז למזון העתיד. משקיעי ביונד היו מדושנים עונג מביצועי המניה בחודשים הראשונים, ומנסיקתה של החברה לשווי מרשים של כ-8.5 מיליארד דולר, אבל רצף כשלים, הנמכת תחזיות וביקורות באשר לטיב המוצרים, גרמו למשקיעים לחתוך בבשר החי.

נכון להיום נסחרת החברה בשווי שוק של כ-3 מיליארד דולר, כרבע משווייה בשיא וירידה של מעל ל-24% מתחילת השנה. בינתיים, הסנטימנט החלש לא פוגע במוטיבציה של יצרנית תחליפי בשר גדולה אחרת, אימפוסיבל פודס (Impossible Foods), להמשיך בהכנות לקראת הנפקתה (IPO) הצפויה בקרוב.

בציר מקביל, המימון לחברות הפודטק בעולם תופס תאוצה. על פי חברת המחקר Pitchbook, קרנות הון סיכון (VC) הזרימו סכום שיא של כ-39 מיליארד דולר לתחום במהלך 2021, הכפלה של ערכי העסקאות ביחס לשנה קודמת.

עוד מציינים בחברת המחקר, כי היקף הגיוסים הואץ לאחר פרוץ הקורונה. הקישור למגפה נוגע בבעיות שאופפות מאז את שרשראות האספקה, ובעיכובי משלוחי מזון, כך שחלק מהפתרון נעוץ בייצור בשר מתורבת, ויתר הפיתוחים נועדו להגדיל את תפוקת המזון ולנטרל גורמים חיצוניים. עבור ישראל, מדובר באלמנט קריטי במיוחד, שכן כ-80% מהבשר מיובא. מלבד זאת, החשש כי המגפה היא תולדה של אכילת יצור חי, עשתה את שלה.

להקצות נתח בתיק ההשקעות

בדומה למתרחש בתעשיות מסורתיות אחרות, תהליכי עומק דורשים זמן, ולרוב הצעדים מתגבשים בהדרגתיות, עד לנקודת ההבשלה - אז השינוי תופס תאוצה משמעותית. כעת, השקעה בתחום הפודטק נחשבת לתנודתית, אך לא מן הנמנע כי מי שיזהו נכון את העיתוי, וישקיעו בנקודת הפיתול, עשויים לקצור בהמשך את הפירות.

כמו כן, יסודות חזקים של אג'נדות בריאותיות, אידיאולוגיות ואקולוגיות, שהופכות משמעותיות עוד יותר בתקופה האחרונה, עשויות לספק רוח גבית חזקה גם בשנים הבאות.

כמה מאפשרויות ההשקעה בסקטור הן באמצעות מיקוד בחברות הגדולות בתעשיית תחליפי המזון העולמית. מלבד ביונד מיט ישנה עוד שורה ארוכה של יצרניות, כדוגמת חברת The Very Good Food (סימול: VRYYF), שמפעילה חנויות פיזיות בקנדה, ומשווקת את מוצריה אצל הקמעונאים.

גם בשוק המקומי יש כאמור לא מעט חברות הפעילות בתחום תחליפי המזון. בין היתר, סבוריט , המפתחת מערכות לייצור והדפסה של תחליפי בשר מן הצומח, וביו מיט , שהיא שותפות מו"פ בתחום.

עבור אחרים, המחפשים השקעה שמרנית ומבוזרת יותר, כמה מבתי ההשקעות המקומיים מציעים קרנות מחקות אינדקס פודטק, המספקות פיזור גיאוגרפי לחברות בינלאומיות בסקטור. לסיכומו של עניין, החברות בתחום עדיין ניצבות מול מכשולים משמעותיים, אבל ייתכן שלא רחוק היום כי הן יביאו לשינוי בטעמם של הסועדים - והמשקיעים.