כלל ביטוח הפתיעה הערב (א') את שוק ההוןכשהודיעה שהיא בדרך לרכוש את חברת כרטיסי האשראי מקס. אם תצא העסקה לפועל, על פי שווי של 2.47 מיליארד שקל, היא צפויה לסמן שורה של מנצחים וגם כמה כאלו שלא ממש יתלהבו, בלשון המעטה, מהעברת מקס לידי תאגיד פיננסי משמעותי כמו כלל ביטוח.
המרוויחים: ורבורג פינקוס, המשקיעים הנוספים, יורם נוה והיו"ר ירון בלוך
ורבורג פינקוס: העסקה בה נרכשה הבעלות במקס ב-2018 מידי בנק לאומי (80%) ועזריאלי (20%) שיקפה הלחברת כרטיסי האשראי (לאומי קארד דאז) שווי של כ-1.95 מיליארד שקל (לאחר חלוקת דיבידנד למוכרים), השקעה שאת מחציתה מימנו הרוכשים בהלוואה. כעת, מקץ 4 שנים, נמכרת מקס תמורת סכום הגבוה בכ-27% מזו ששולם עבורה, אולם כיוון שמדובר בעסקה ממונפת, התשואה שרואים המוכרים גבוהה יותר משמעותית.
מבחינת ורבורג פינקוס, המחזיקה בכ-75% ממניות מקס, הרי שמאחר שהקרן מינפה בהלוואה גם את רוב ההון העצמי שהשקיעה, הרי שהתשואה הפנימית השנתית (IRR) שהיא רואה לפניה עומדת על 20%, תשואה נאה לקרנות מסוגה של ורבורג פינקוס.
יתר המשקיעים במקס והיו"ר ירון בלוך: לצד קרן ההשקעות האמריקאית מחזיקים במניות מקס גם חברות הביטוח מנורה מבטחים וכלל עצמה (כ-9% כ"א) חברת אלייד שמוביל יצחק סוארי (5%) ירשמו תשואה דו-ספרתית נאה על ההון שהשקיעו, אם העסקה תצא לפועל, שתעמוד קרוב לוודאי של 40%-50% על ההשקעה. עוד מרוויחים בעסקה הם בכירי במקס, ובראשם יו"ר חברת כרטיסי האשראי ירון בלוך, מי שהוביל את עסקת המכירה לורבורג פינקוס בזמנו, שמחזיק ב-2% מהמניות שיימכרו תמורת עשרות מיליוני שקלים.
יורם נוה: מנכ"ל כלל ביטוח הוא אולי המנצח הגדול מבחינת היוקרה שמגלמת עסקה בסדר גודל כזה. נוה צפוי לעמוד בראש אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל. כלל ביטוח נסחרת היום סביב שווי של 5.75 מיליארד שקל, ובצירוף השווי של מקס הוא יחלוש לראשונה על קבוצת ביטוח וכרטיסי אשראי בשווי מצרפי יותר מ-8 מיליארד שקל. העסקה תדלל ככל הנראה עוד יותר את החזקות בעלי המניות הנוכחיים בכלל, שהינה ב חברה ללא גרעין שליטה, ירחיק איום השתלטות מהחברה ויקשה על החלפת המנכ"ל שמוביל אותה.
המפסיד: אלפרד אקירוב
מי שקרוב לוודאי לא מאושר מעסקת הרכישה, הוא בעל השליטה בחברת הנדל"ן אלרוב, אלפרד אקירוב. אלרוב מחזיקה כיום ב-15% מכלל והגישה בקשת היתר שליטה בחברת הביטוח. אלרוב מתקשה בינתיים לקבלת את ההיתר המיוחל מרשות שוק ההון, כשהאחרונה מערימה עוד ועוד קשיים על אלרוב המבקשה להגדיל את ההחזקה במניות כלל ל-30%. רכישה של מקס תגדיל את מספר המניות של כלל ואת שווי השוק שלה בשיעור ניכר. והמשמעות היא שאקירוב יצטרך לגייס הון גדול הרבה יותר אל מנת לרכוש את 15% הנוספים (אם הדבר יאושר לו) ולא פחות קריטי עבורו - הוא יצטרך לרכוש מניות נוספות כדי להימנע מדילול לשמור על 15% בהם הוא מחזיק כיום.
אלפרד אקירוב בועידת ישראל לעסקים / צילום: יוסי כהן
מעבר לכך, אלרוב, שכבר היום נתקלת בקשיים מצד רגולטור אחד - רשות שוק ההון (כשברקע גם רשות ני"ע מערימה עליה קשיים), יצטרך, במידה והרכישה של מקס תאושר , להיות מפוקח גם על ידי המפקח על הבנקים בבנק ישראל, כיוון שהוא הרגולטור האחראי על חברות כרטיסי האשראי.
סימן השאלה: האם מדובר בכישלון לחוק הריכוזיות?
כאשר הופרדו באופן סופי חברות כרטיסי האשראי לאומי קארד (מלאומי) וישראכרט (מהפועלים), ספק אם חברי ועדת שטרום, הוועדה שהוקמה לצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאי, חשבו כי אחת מהן תסיים בתוך פרק זמן כה קצר בידיו של גוף מוסדי כמו כלל ביטוח. מבחינת התוצאה הסופית, אין ספק כי למרות שאין איסור מפורש בחוק שטרום על כך שגוף מוסדי ישלוט בחברת כרטיסי אשראי, לא זאת הייתה כוונת המשורר.
עם זאת, כאשר מסתכלים על השווי המצרפי של חמש חברות הביטוח הגדולות עומד על כ-36 מיליארד שקל (לפני עסקת כלל-מקס, וכ-38.5 אחריה). לאומי והפועלים, כל אחד בנפרד, שווים יותר מאשר השווי המצרפי הזה. כך שאם הכוונה הייתה לפרק את הריכוזיות של הבנקים, בעיקר שני הגדולים, יתכן כי כניסת שחקן מוסדי נוסף לתחום האשראי הצרכני תקדם את המטרה העליונה הזו. כי בינתיים, בשנתיים וקצת שחלפו מאז הפרדת חברות כרטיסי האשראי ולמרות שהן צמחו בתחום האשראי, הן לא שינו באופן דרסטי את התחום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.