בתום דיונים של חברי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הוחלט על העלאת הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 0.35%. העלאה זו היא מעט מעל ההערכות המוקדמות של הכלכלנים בשוק (שציפו שהריבית תעלה ל-0.25%), אך היו גם מי שהעריכו שתנאי המשק מאפשרים העלאה בקצב גבוה יותר היישר לרמה של 0.5%. בבנק ישראל המשיכיו בקו המתון מאחר שקצב שיעור האינפלציה נחשב מתון ביחס לעולם. העלאה של הריבית בקצב גבוה יותר הייתה מביאה להתחזקות השקל, ומזה בנק ישראל היה רוצה להימנע.
להערכת בנק ישראל, שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים יעמוד על 3.1%. ב-2022 צפוי שיעור האינפלציה לעמוד על 3.6%, גבוה מהתחזית הקודמת ב-2 נקודות אחוז; וב-2023 הוא צפוי לעמוד על 2%, בדומה להערכתנו הקודמת.
הערכת הבנק לאינפלציה ברבעון הראשון של 2022 עודכנה כלפי מעלה ב-0.8 נקודות אחוז בהתאם להתפתחויות. כמו כן, חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5.5% ובשנת 2023 בשיעור של 4%.
נגיד הבנק אמיר ירון החמיא לפעילות הכלכלית הענפה במשק הישראלי לצד נגיף הקורונה, וציין ששוק העבודה איתן ושב לרמות דומות מאוד לאלו ששררו ערב המשבר. יחד עם זאת ציין ירון כי "קיימת אי-ודאות מסויימת לגבי עוצמת הפעילות הכלכלית הצפויה במשק בטווח הקצר והבינוני. זאת על רקע הסיכון להמשך מחזוריות גלי התחלואה בעתיד והתפתחות במקביל של זנים חדשים של הנגיף, ההתפתחויות באירופה ואי-הוודאות הפוליטית והאירועים הבטחוניים בישראל".
הנגיד מזהיר כי "ההתפתחויות עקב המלחמה באוקראינה עלולות להשפיע על הצמיחה. שנית, התפתחות זנים של הקורונה יכולים להשפיע על התחזית. שלישית, האירועים הביטחונייים עלולים להשפיע על התפתחות הצמיחה והפעילות המשקית".
בנק ישראל מצטרף עתה לבנקים מרכזיים נוספים בעולם שהחלו לצמצם את המדיניות המוניטרית המרחיבה אחרי משבר הקורונה על מנת לרסן את האינפלציה. זו הפעם הראשונה מאז 2018 שבנק ישראל מעלה את הריבית, וזאת לאחר שהאינפלציה בישראל עלתה מעבר לתחום היעד זה החודש השני ברציפות, והסתכמה ב-3.5% בחודש פברואר.
ביום שישי הקרוב יפורסמו נתוני האינפלציה לחודש מרץ ולפי הערכות האינפלציה צפויה לעלות ל-3.7% על רקע הזינוק במחירי הסחורות. עדיין מדובר בקצב נמוך בהשוואה לעולם וזה מה שעמד בין היתר מאחורי ההחלטה של בנק ישראל להעלאת ריבית מדודה היום.
התנאים במשק ובשוק העבודה איפשרו את העלאת הריבית
העלאת הריבית מתאפשרת נוכח תנאי המשק הטובים ובעיקר בשל שוק העבודה ההדוק שנחשב כגורם העיקרי אליו מסתכל בנק ישראל בבואו להחליט על הריבית מלבד האינפלציה. שיעור האבטלה נמצא בשפל היסטורי של 3.2% בפברואר, בעוד שמספר המשרות הפנויות עלה לשיא. שוק העבודה הציג שיפור מהיר חזרה לימי טרום המגפה בניגוד לתחזיות ה-OECD שצפה כי שוק העבודה הישראלי יהיה האחרון להתאושש. מעבר לכך, לחצי השכר בשוק העבודה גבוהים, והם עלולים לתדלק את האינפלציה.
העלאה של הריבית תייקר את עלות הכסף, תביא להתייקרות החזרי המשכנתאות, תאט את פעילות המשק ותביא לעלייה באבטלה. יחד עם זאת, גם אחרי העלאה הריבית עודנה נמוכה מבחינה היסטורית וההחלטה של בנק ישראל נחשבת מתונה יחסית לעומת הקו האגרסיבי שנוקט כעת הפד האמריקאי, אם כי שם האינפלציה נושקת ל-8%.
נתוני הצמיחה החזקים, שיעור האבטלה שבשפל ובעיקר אחרי שהאינפלציה הרימה ראש מעבר לתחום היעד של בנק ישראל - כל אלה לא הותירו הרבה ברירות לנגיד אמיר ירון שמצטרף לבנקים המרכזיים בעולם והחל במסע העלאות הריבית.
"ההבחנה בין העלאה של 0.15% ל-0.25% זה לא מה שישנה, אך בחרנו שזה יהיה המינון הנכון מבחינת תחילת התהליך של העלאות הריבית", כך הסביר הנגיד ירון במסיבת העיתונאים. "למרות שהאינפלציה בישראל חרגה מתחום היעד, היא עודנה נמצאת במקום אחר לעומת מדינות שהחלו לעלות ריבית ולכן זהו האיזון הנכון בין האינפלציה לבין הצמיחה הצפויה של המשק.
"התחזית הקודמת כללה הערכות ששיבושי האספקה העולמית יתמתנו, היה ייסוף בשקל, והצמיחה היתה אמנם טובה אך לא זו שראינו בפועל ברבעון האחרון. אלא שמאז היו שינויים מהותיים. מחירי האנרגיה עלו עוד לפני המלחמה באוקראינה, והמשיכו לזנק בעקבותיה, שיבושי ההיצע בעולם נמשכו וספציפית לישראל נרשמה צמיחה שהפתיעה את כל הגורמים. מעבר לכך, המשק בישראלי סגר את פער התוצר והדברים קרו מהר מהצפוי. כל הדברים הללו היו הרקע להחלטה".
הנגיד: "ביחסים טובים עם ליברמן"
הנגיד התייחס לסאגה הפוליטית וליחסים עם שר האוצר אביגדור ליברמן, שאמר שהוא "לא מבקש עצות מהטריבונה" בנוגע לדברי הנגיד על המס על הדלק. "בסופו של יום הכלכלה לא אוהבת אי ודאות וזה נכון לכל ממשלה שלא תהיה", אמר ירון. "גם כדי ליישם את המלאי התכנוני צריך שיהיה תקציב, וככל שאי הוודאות הפוליטית תפגע בנושאים הללו יהיה לזה נטל כלכלי. מי שמכיר את הרפורמות שנעשו בחוק ההסדרים, כולל יעד הגרעון בתקציב,חלק גדול מההמלצות הללו היו בהתאם להמלצות בנק ישראל. אני ביחסים טובים עם ליברמן, שוחחנו השבוע".
בבנק ישראל מעריכים שרוב המשכנתאות יתייקרו בכמה עשרות שקלים בכל חודש. "יכולת ההחזר של המשכנתאות נבחנת על ידינו גם ברמת המשק וגם ברמת הלווה הבודד. תנאי המשכנתה בישראל שמרניים, ונעשו על מנת לוודא את יכולת ההחזר גם אם תהיה העלאת ריבית מעבר להעלאה הנוכחית", אמר ירון.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, התייחס להחלטת הריבית של בנק ישראל, וציין כי בין הגורמים העיקריים שתמכו בהעלאת הריבית אפשר לציין כאמור את חריגת האינפלציה מהיעד, העלייה החדה בציפיות האינפלציה, הירידה החדה בשיעור האבטלה, הצמיחה החדה של הכלכלה המקומית (הבאה לידי ביטוי גם בירידה החדה בגרעון התקציבי, מסביר שפריר), הזינוק במחירי הנדל"ן וכמובן הצפי להעלאת ריבית חדה בארה"ב ("שצפויה למתן במידת מה את הלחצים לייסוף השקל", לדבריו).
בצד הגורמים שמנעו להערכת הפועלים עליית ריבית חדה יותר (ל-0.5%), מציין שפריר את הירידה החדה שחלה לאחרונה במדדי אמון הצרכנים בישראל (בדומה למגמה בארה"ב), החששות מייסוף השקל והעובדה כי ציפיות האינפלציה (Fwd) בטווחים הבינוניים והארוכים נמצאים בתוך יעד יציבות המחירים. "בנוסף, ייתכן שגם ביטול מגבלת לקיחת משכנתאות בריבית פריים (לפני כשנה) בשל הערכת בנק ישראל בזמנו כי הריבית תהיה "Low for longer" הובילה להעלאת ריבית מתונה יותר (ולכך שתחזית הריבית של חטיבת המחקר מתונה במעט מהערכות השוק)", הסביר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
