כשהרווחיות החריגה במשקאות הקלים צפויה להיפגע, מצטיידים ביקב

שוק המשקאות בישראל עבר בשנתיים האחרונות טלטלות לא מעטות, על רקע פרוץ מגפת הקורונה שהשפיעה על תמהיל המכירות של היצרניות. מתחילת השנה הנוכחית נוסף להן מס חדש שהטילה הממשלה על משקאות ממותקים, שהשפעתו עדיין לא ידועה במלואה, אך הוא צפוי לפגוע בתוצאותיהן.

על רקע זה יצא לדרך בתחילת השבוע מהלך מעניין ומפתיע של חברת כלל תעשיות ומשקאות , בעלת מניות מיעוט בחברת המשקאות הקלים יפאורה: מיזוג עם חברת יקבי כרמל, הנשלטת על-ידי קרן הפרייבט אקוויטי קדמה.

לכלל משקאות, שמניותיה מוחזקות כיום בעיקר בידי גופים מוסדיים, יש נכס אחד בודד טרם המיזוג המתוכנן - 30% ממניות חברת יפאורה, אחת משלוש יצרניות המשקאות הקלים הגדולות בישראל.

במסגרת המיזוג עם יקבי כרמל (שכולל בשלב זה 78% ממניות היקב) ישונה שמה של כלל משקאות ליקבי כרמל, ולאחריו היא תחזיק בפעילות היקב שנוסד לפני 140 שנה, בעידודו של הברון אדמונד דה רוטשילד.

המיזוג מתבצע לפי שווי של 840 מיליון שקל לחברה הממוזגת, על-פי הערכת שווי של 505 מיליון שקל לכלל משקאות - גבוה ב-34% משווי השוק שבו היא נסחרה טרם הדיווח.

השלמת המיזוג צפויה להתבצע באמצעות הקצאת מניות חריגה, שתבוצע בדרך של הצעה לא אחידה באמצעות תשקיף, ולכן כפופה בין היתר לאישור רשות ניירות ערך.

  

בהתאם, בעלי המניות הנוכחיים בכלל משקאות צפויים להחזיק ב-60% מהחברה הממוזגת, והשווי שנגזר למניות השליטה ביקבי כרמל (כאמור 78%) במיזוג עומד על 336 מיליון שקל. קרן קדמה, בעלת המניות הללו כיום, התחייבה כי במהלך תקופה של 36 חודשים ממועד השלמת העסקה היא תשתתף בגיוסי הון שיבוצעו על-ידי החברה הממוזגת לצורכי ביצוע עסקאות בתחום המזון והמשקאות, בסכום שלא יפחת מ-300 מיליון שקל. בד-בבד, בכוונת החברה הממוזגת לשקול ביצוע הנפקת זכויות לכלל בעלי מניותיה. 

הגיעה לבורסה בעקבות סכסוך

כלל משקאות נשלטה בעבר בידי כלל תעשיות של לן בלווטניק, והגיעה לבורסה לפני כארבע שנים בעקבות סכסוך שנגע להחזקתה ביצרנית המשקאות הקלים יפאורה (30%), שאותה ביקש בלווטניק לממש. בהמשך מכרה כלל תעשיות את רוב מניותיה בכלל משקאות לגופים מוסדיים.

בעלת השליטה ביפאורה, נכס הבסיס של כלל משקאות, היא חברת קרור  של רוני גת ושלמה רודב (המחזיקה ב-70% מהמניות), שבעבר התעמתה מול כלל תעשיות סביב רצונה של האחרונה לממש את החזקות המיעוט שבידיה. בנובמבר האחרון הציעה קרור לקנות את החזקת כלל משקאות ביפאורה לפי שווי של 450 מיליון שקל - הצעה שנדחתה למרות ששיקפה פרמיה על מחיר השוק של כלל משקאות (שעמד בתחילת השבוע על 375 מיליון שקל). 

 מפעל יפאורה ברחובות / צילום: אייל פישר

כלל משקאות מתנהלת ללא גרעין שליטה, והיא מוחזקת בפועל בידי חמישה גופים מוסדיים: בתי ההשקעות אלטשולר שחם וילין לפידות וחברות הביטוח הראל, כלל והפניקס. למוסדיים יש החזקה מצרפית של 65% בכלל משקאות, ונוסף על כך מחזיקה בעלת הבית הישנה, כלל תעשיות, בנתח של 14% מהחברה.

יפאורה החלה את דרכה כיצרנית מיצים ב-1933, כשייצרה מיץ תפוזים (מיץ פז), וכיום היא מייצרת גם משקאות קלים כגון סודה שוופס, ספרינג, מותג RC קולה ומותגי המים המינרליים עין גדי ומי עדן. 

  

הנתונים הכספיים של יפאורה, כפי שנחשפים בדוחות הכספיים שלה ל-2021, מלמדים מדוע היו מוכנים בקרור לשלם אשתקד פרמיה נאה עבור מניות המיעוט בחברה. החברה רשמה זינוק חד בביצועים העסקיים שלה בשנה שעברה, לאחר שנת 2020, שהייתה שנה מוצלחת עבורה גם כן.

הכנסות יפאורה אומנם עלו אשתקד ב-2% בלבד ל-922 מיליון שקל, אך שיעור הרווח הגולמי שלה גדל ב-46% ל-50%, נתון שחברות יצרניות רבות יכולות להתקנא בו. הרווח התפעולי שמר על שיעור דומה, של 18%, ועמד על 162 מיליון שקל, ואילו הרווח הנקי טיפס ב-2021 ב-10% ל-129 מיליון שקל.

טמפו סבלה מהקורונה יותר מיפאורה

לצד יפאורה, המוחזקת כאמור על-ידי שתי חברות בורסאיות (קרור וכלל משקאות), שחקנית נוספת בעולם המשקאות, שפעילותה נחשפת באמצעות שוק ההון, היא חברת טמפו, חברת אג"ח הנשלטת על-ידי ז'ק בר (60%) וחברת הבירה ההולנדית הייניקן (40%). החברה מייצרת ומשווקת משקאות אלכוהוליים, לרבות בירות גולדסטאר ומכבי, לצד משקאות קלים כדוגמת פפסי, מותג האנרגיה XL ומים מינרליים, ומחזיקה גם בתחום היין, באמצעות יקבי ברקן.

טמפו סבלה יותר מיפאורה ממשבר הקורונה, והמכירות שלה נחלשו ב-2020, בעיקר עקב המשבר שפקד את "השוק הקר", קרי אספקה לתחום המוסדי, שכולל פאבים, בתי מלון, מסעדות וכו', שפעילותם הושבתה לתקופות ממושכות בימי המגפה (להבדיל מ"השוק החם" שהינו מכירות לרשתות קמעונאיות). 

  

ב-2021, עם יציאת המדינה מהסגרים ברבעון הראשון, רשמה טמפו התאוששות ניכרת. היא סיכמה את השנה החולפת עם זינוק של 23% בהכנסות, ל-1.7 מיליארד שקל. שיעור הרווח הגולמי עמד על 35%, והרווח התפעולי על 10%. הרווח הנקי עלה ביחס ל-2020 ב-70% כמעט, לכ-126 מיליון שקל.

לאחרונה הודיעה טמפו כי בעל השליטה ז'ק בר יפנה את כס המנכ"ל לאחר 14 שנים בתפקיד, ולתפקיד ימונה בנו דניאל. בר האב נותר בתפקיד יו"ר טמפו.

טמפו: "המס ישפיע לרעה באופן מהותי"

שוק המשקאות הקלים בישראל מתחלק בעיקר בין שלוש מתחרות מרכזיות. הגדולה ביותר היא החברה המרכזית למשקאות של משפחת ורטהיים, המוכרת לציבור כיצרנית קוקה-קולה, אשר חולשת על-פי נתוני סטורנקסט על כ-40% מהשוק. יפאורה מחזיקה ב-38%, וטמפו בכ-16%. ביחד חולשות השלוש על כ-95% מהשוק.

נראה כי הענף ניצב כיום בפני צומת דרכים. הממשלה הטילה אשתקד מס על משקאות ממותקים, מס הסוכר, שנכנס מתחילת 2022. השלכותיו על תחום המשקאות הקלים טרם נחשפו בדוחות הכספיים לשנת החולפת, אך בדוחות מזהירות החברות מהשפעות שליליות שיפגעו בהן באופן מהותי. כך למשל הודיעה טמפו בעת הטלת המס אשתקד כי היא "צפויה להשפיע לרעה באופן מהותי על מכירות החברה ועל תוצאות פעילותה".

  

עם זאת, לא מן הנמנע כי הגופים המוסדיים והמחזיקים בכלל משקאות ראו בכך גורם מדרבן להתרחבות הפעילות ולמיזוג עם פעילות בענף היין של יקבי כרמל, ענף שלא הושפע ממהלכי המיסוי. פעילותה העסקית של יקבי כרמל טרם נחשפה, אך ניתוח של הרווחיות לפי מגזרי הפעילות של חברת טמפו בשנת 2021 יכול ללמד מה מוצאת כלל משקאות במיזוג המתהווה.

לטמפו יש שלושה מגזרי פעילות: משקאות לא אלכוהוליים, משקאות אלכוהוליים ויין (יקבי ברקן). התוצאות המגזריות, שהן הרווח הגולמי בניכוי הוצאות מכירה ושיווק, מלמדות כי שיעור הרווחיות המגזרי הגבוה ביותר - 20% - הושג בתחום היין. אחריו נמצא תחום המשקאות האלכוהוליים, שייצר לטמפו רווחיות של 17%; ובסוף נמצאת הרווחיות ממגזר המשקאות הלא אלכוהוליים, שעמדה על 12% בלבד.

 יקב כרמל, ראשון לציון / צילום: תמר מצפי

יקבי כרמל היא אחד הגופים המובילים בתחום היין בישראל. נתוני סטורנקסט שמצורפים לדוחות טמפו מלמדים כי בשוק בקבוקי היין המבורקד, קרי הבקובוקים הנמכרים ברשתות הקמעונאיות ובחנויות המשקאות, יקבי כרמל היא החברה הגדולה ביותר עם 23.6% מהשוק, בעוד שליקבי ברקן (של טמפו) יש נתח שוק של 24.3%.

הכניסה של יקבי כרמל לבורסה, באמצעות כלל משקאות, תאפשר למשקיעים במניה להיחשף ליקב עם דריסת רגל משמעותית בתחום פעילותו, ובכוונתה להתרחב כאמור גם לתחומים נוספים. בחברות המתמזגות ציינו כי בכוונתן לבחון שיתופי-פעולה עסקיים ענפים בשוק המזון והמשקאות בישראל, במטרה שהחברה הממוזגת תהיה גוף משמעותי בשוק זה.