די לפגיעה בחברות הממשלתיות: רשות החברות חייבת לשנות כיוון

הכותב כיהן כראש הסגל של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו

לאחר תקופה ארוכה שבה רשות החברות הממשלתיות התנהלה ללא קברניט, זכה התפקיד לאיוש ראוי בדמותה של עו"ד מיכל רוזנבוים, שהגיעה מהשוק הפרטי, ונחתה היישר לתוך הקלחת הרותחת של הרשות, בעיצומה של תקופה רועשת וגועשת במיוחד.

האירוע המרכזי של הרשות בתקופה הקרובה יהיה בלי ספק איוש מחדש של נבחרת הדירקטורים. נבחרת של כ-1,100 דירקטורים, שעתידים לאייש את המקומות הפנויים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. רובם מומחים פיננסים ומשפטיים עם ניסיון רב בניהול, לצד מנהלים בכירים מהשירות הציבורי והממשלתי.

המשבר הכלכלי של 2008, גרם לשינוי מהותי בפיקוח על החברות. דגש רב הושם על בניית הממשל התאגידי. תשומת הלב הופנתה לכיוונם של המבקרים החיצוניים, מתוך הבנה שאי אפשר להסתפק עוד רק במבקרי פנים.

קומה זקופה

צעד נוסף היה חיזוק הדירקטוריונים והעומדים בראשם, וזאת כדי שיוכלו לעמוד בקומה זקופה אל מול המנכ"לים והדרג הביצועי של החברות. דבר שעלול ליצור רעשים וחיכוכים פנימיים בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך היא נדרשת כדי לייצר שקיפות, יציבות וגידור סיכונים.

ראוי לתהות מדוע ישנה תחושה הולכת וגוברת כי ברשות החברות עובדים בכיוון ההפוך ומנסים להחליש בצורה משמעותית את הפיקוח, הבקרה והמנהיגות בחברות הממשלתיות שנתונות תחת שליטתם.

תפקיד היו"ר, שאמור להיות הבכיר ביותר בהיררכיה של הארגון, מוביל בבניית מדיניות החברה. מפקח מול הדרג הביצועי, סופג פגיעה, הדבר תמוה במיוחד לנוכח יצירת נבחרת דירקטורים איכותית, שהייתה אמורה לבצר ולבסס את תפקידו של היו"ר ולא ליצור כרסום במעמדו.

יושבי ראש החברות,חייבים להיות בקיאים לחלוטין בכל תו ותג הנוגע לפעילויות החברה בראשן הם עומדים. בסופו של יום הם האינסטנציה הבכירה ביותר המופקדת על התוכניות העסקיות העתידיות של החברה, ועל הכנת ההון האנושי שלה, להתמודדות בעולם משתנה ועתיר אתגרים.

החלשות היו"רים 

ולמרות כל האמור לעיל, ראשות החברות ממשיכה בתהליך מכוון של החלשת יושבי הראש. למתבונן מהצד נדמה לעיתים, כי ברשות היו שמחים לראותם על תקן של אורחים חסרי שיניים ולא כמנהלים מעורבים ומשפיעים. המהלך של הורדת אחוזי המשרה שלהם בחצי הוא עדות לכך. יושב ראש שמגיע לחברה פעם בשבוע, ומקבל עדכון חלקי על הנעשה בה, לא יוכל להרגיש את הדופק של הנעשה בחברה מבפנים. לא יעלה על הדעת שהרשות מתייחסת לתפקיד היו"ר כאל חלטורה צדדית או כתחביב לשעות הפנאי, במיוחד לנוכח העובדה שאין הלימה בין החלשת הסמכויות של יושבי הראש, לבין העובדה שהם עדיין נושאים באחריות מלאה, הן ניהולית והן פלילית, לכל הנעשה בחברה.

דחיקת הרגליים וקיצוץ הכנפיים של יושבי הראש היא תהליך שלילי שטומן בחובו סכנות רבות ליציבות החברות, ולהתנהלות הבריאה שלהן. ברור לכל בר דעת שיו"ר שמתייחס לתפקידו כאל משרה צדדית, יהיה פחות קשוב ומאורע בחברה. פגיעה כזו תגרום למנהלים איכותיים יותר לשגת מהזירה הממשלתית.זו הפרה יסודית של יחסי הכוחות הנכונים, בממשל התאגידי של החברות.

עו"ד מיכל רוזנבוים מגיעה מהעולם העסקי, היא אמורה להבין היטב את הצורך בחיזוקן של החברות הממשלתיות, על מנת שתוכלנה להתמודד בשוק התחרותי והמאתגר שניצב בפניהן. היא יודעת היטב, שאין זכויות ללא חובות, ואין אחריות ללא סמכות.

בכדי שהחברות הממשלתיות יוכלו לרוץ קדימה, קיימת חשיבות ממדרגה ראשונה בחיזוק משמעותי של יושבי הראש. המאמצים המושקעים בהשבחת נבחרת הדירקטורים הם צעד ראוי ומבורך, אבל בלי יושבי ראש חזקים, שיוכלו לפקח את הנעשה בחברות, ולבנות להם אסטרטגיה עתידית נכונה, גם הדירקטורים הטובים בעולם, לא יוכלו להוביל את החברות הממשלתיות למסלול של הצלחה ושגשוג.