נגיד בנק ישראל בראיון: "אם לא היינו מעלים את הריבית ונותנים לאינפלציה לטפס, נוטלי המשכנתאות היו נפגעים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "זכה" להיות זה שיתחיל לנרמל את גובה הריבית במשק, לאחר הניסיון הכושל של נדין טרכטנברג לפני כארבע שנים, והצליח להפתיע. הנגיד הלך בין הטיפות, ובנק ישראל העלה את הריבית מעט מעבר מכפי שצפו, אך לא יותר מדי כדי לא לגרום לזעזוע, לרמה של 0.35% על רקע חריגה מיעד האינפלציה.

נתוני המשק מעולם לא נראו טוב יותר על מנת לבצע את המהלך. בראיון שקיים עם גלובס לאחר הודעת הריבית, ירון הסביר שהוא לא חושש מהיציבות של שוק הדיור, לא מביע חרטה על הגדלת רכיב הפריים על רקע העלייה הצפויה בהחזרי המשכנתאות, שוטח את הסיכונים למשק על רקע האפשרות לבחירות נוספות, ומדבר על האפשרות להחזיר כסף לציבור על רקע נתוני הגירעון הנמוכים של הממשלה.

על רקע הסערה הפוליטית האחרונה, עם פרישתה של ח"כ עידית סילמן מהקואליציה, רק טבעי לתהות מה יעשו בחירות לדירוג האשראי של ישראל. כאשר ירון נשאל אם הוא חושש מתרחיש של הורדת דירוג כתוצאה מכך, השיב שלהערכתו בחירות לא יביאו לשינוי בדירוג האשראי ("אם כבר, המשק קיבל ציון חיובי), אבל זה בהחלט יכול להאט את היכולת להתקדם הלאה בדירוג.

"המהות החשובה היא ודאות. לכל הגורמים, גם בסקטור הפרטי והציבורי, ברור כי הכלכלה רוצה ודאות ואופק תכנוני. כשיש אי ודאות זה פוגע בדבר הזה", הסביר ירון. "סבב בחירות נוסף, אם תהיה דחייה בנושא התקציב, זה ודאי לא עוזק לניהול השוטף ופוגע ברפורמות והמשך ההשקעות שאנו חושבים שצריך לעשות במשק. זה פוגע גם בטווח הקצר וגם ביכולת לסגור פערים לטווח הארוך".

איך אתה מסכם את פעילות הממשלה עד כה?
"אני לא בפוזיציה לחלק ציונים, רק אומר שברור לכולנו כי התקציב עבר וזה טוב שיש תקציב שהביא עימו רפורמות. זה התניע תהליכים אז ודאי שבמובן הזה אנו רואים התקדמות והיינו רוצים לראות זה ממשיך".

 אישור התקציב במליאת הכנסת, נובמבר 2021 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אתמול התבשרנו על נתוני תקציב מאוד מחמיאים. בתור היועץ הכלכלי לממשלה, האם ראוי לנצל את הגירעון ולהחזיר לציבור?
"הגירעון ירד לרמה נמוכה, ולצדו תקבולי המסים מאוד גבוהים. הם משקפים בין היתר את המגמות שהיו בשווקים בשנה האחרונה, הנושא של יבוא צריכה, ההייטק, גם הנדל"ן. אנחנו חושבים שכרגע מאוד חשוב לאבחן כמה מזה יהיה קבוע, לפני שעושים צעדים שלוקחים בחשבון שהשיפור הזה תמידי. קל להוריד, אך אחר כך קשה יותר להעלות".

ירון התייחס להשקעות לטובת הגדלת הפריון, למשל בחינוך ובתשתיות, ששיעורן צפוי לנוע סביב 2.5%-3% תוצר, וציין שלא את כולן יש לבצע באופן מיידי בגלל הפער התכנוני, אלא כראייה ארוכת טווח. "לכן, הייתי נזהר לעשות צעדים כרגע לפני שנדע שיש שינוי פרמננטי בנושא המסים. בכל מקרה אנו בנקודת פתיחה הרבה יותר טובה לעשות את ההשקעות הללו מאשר בימי התחזית לפני שנה".

גם מחירי האנרגיה והאירועים הביטחוניים משפיעים

בנק ישראל הזהיר בדוח השנתי כי אין להסתמך על הכנסות עתידיות מתקבולי המס מההייטק והנדל"ן. "ההנחות שלנו אומרות, אמנם בשנה הקרובה ואולי בשנה לאחר מכן יהיו מסים קצת יותר גבוהים, אך תהיה התכנסות פחות או יותר לתוואי הקודם במונחי נטל המס לתוצר ב-2023", מסביר ירון.

ציינת בצדק את הצמיחה החזקה במשק ואת הירידה בשיעור האבטלה, אבל מתחילים לצוץ אינדיקטורים מקדימים פחות טובים - כמו הירידה החדה במדדי אמון הצרכנים. עד כמה נתון זה נלקח בחשבון בהחלטת הריבית האחרונה ועד כמה זה מטריד את ב"י?
"כשאנו באים לקבל החלטה אנו כמובן מסתכלים על המון פרמטרים. זהו אחד הפרמטרים, והוא משקף בין היתר את העובדה שאנו רואים את מחירי האנרגיה עולים, גם אירועים ביטחוניים מסויימים, וכל זה משפיע. אבל כשאנחנו מסתכלים על המשק בראייה שנתית, צמיחה של 8.2% ב-2021, אנו רואים שהמשק דינאמי, יודע להסתגל, וכמעט סגרנו את כל הפערים ביחס למגפה. אנחנו עם אינפלציה שעדיין נמוכה ביחס לשאר המדינות, אבל רואים שזה נכון להתחיל בצעד של העלאת הריבית".

נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום שישי הקרוב היו משנים משהו מהתמונה?
"רוב התחזיות מדברות על כך שהאינפלציה תעלה בחצי השנה הבאה ותתמתן ברבעון הראשון של 2023, כאשר מדובר בעוד כחצי אחוז. יחד עם זאת, צריך לזכור שאנו בעולם עם אי ודאות גדולה, וכמות הגורמים שיכולים לשנות דברים גבוהה ולכן התחזית נכונה להיום בלבד".

אחת השאלות הראשונות שעולות כשהריבית במשק עולה, היא עד כמה זה משפיע על שוק הדיור. האם הביקושים יירגעו ומחירי הנדל"ן ירדו, וכמה זה יעלה לנוטלי המשכנתאות בתוספת להחזר החודשי שלהם. ירון מבהיר כי "אין ספק שהעלאת הריבית מייקרת משכנתאות", ויחד עם זאת מנסה להרגיע: "לפי החישובים שלנו ההעלאה הנוכחית של הריבית מייקרת בכמה עשרות שקלים בלבד בחודש. כמובן שיש מנעד רחב של אנשים שלקחו סוגי משכנתאות שונים".

לגבי הטווח הארוך יותר, ירון אומר שבהינתן שהמשק חם מבחינת הצמיחה, התעסוקה והאינפלציה שמעל ליעד, הריבית נועדה לפעול קודם כל בתחומים הללו, "היא לא נועדה לטפל ספציפית בנושא הדיור", הוא מבהיר. "אזכיר גם, אם אתה לא מעלה את הריבית, אתה נותן לאינפלציה להמשיך לטפס, אתה נותן לה לפגוע בכלכלה ובמשק, ובאותם אנשים שלקחו משכנתאות צמודות למדד המחירים במשק".

 ''ראינו הגדלות בהתחלות הבנייה, וזה טוב, אבל זה משהו שצריך לעשות במשהו לעוצמה ולאורך זמן'' / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish

הורדת המגבלה של לקיחת משכנתאות, בשל האמירה של הבנק בשנה שעברה שהריבית תהיה low for longer, מהווה בכלל שיקול לגבי קצב והיקף העלאות הריבית הצפוי?
"למרות שהמגבלה עלתה, בפועל אנו רואים שבממוצע הגידול ברכיב הפריים עלה בעשר נקודות האחוז. כמובן אנו כל הזמן מסתכלים ביכולת ההחזר ברמה המערכתית, והמערכת איתנה. אבל גם ברמה של הלווה הבודד, אנו בוחנים את זה ותנאי המשכנתאות שמרניים בישראל וזה כדי לוודא את יכולת ההחזר של הלווה גם אם חלה עלייה של הריבית שהיא הרבה מעל לעלייה הנוכחית של הריבית. הראייה היא שפה בעצם עשינו את הצעד הזה (הגדלת רכיב הפריים, גב"ס) מעבר לאירוע הקורונה, זה משהו שפעלנו לקראתו כבר תקופה, ואנו רואים בו משהו שמגדיל את האפשרויות של הלווה, ומצד שני רפורמת המשכנתאות, שבה יהיה הרבה יותר ברור מהם הסיכונים הנלווים לכל סל משכנתאות שבחלקו יהיה רכיב הפריים, יהיה יותר שקוף וברור".

כתבתם שהתוכניות של מחיר למשתכן ודומיו תרמו לביקושים בשוק הדיור. לא היה מקום לצעוק את זה יותר חזק בזמן אמת?
"אנחנו בשנתיים לא סטנדרטיות עם תהליך קורונה וכיו"ב. אין ספק, מה שקרה פה קודם כל זה חוסר היצע, והגדלת ההיצע זה המפתח למיתון המחירים בתחום הדיור. לזה התווסף בשנת 2020 גל הדף של ביקושים שנבע מאלו שחיכו למחיר למשתכן, גם נושא של הורדת המס למשקיעים, וזה תרם לביקושים. הציפיות בשוק הזה חשובות, ככל שרואים את המחירים עולים, ובאותה נקודת זמן לא היה ברור אם ההיצע ימשיך לעלות. זה כמובן מוביל לכך שיש עוד רצון להיכנס לשוק הזה. ולכן יש חשיבות בהגדלת ההיצע לא באופן חד פעמי, ראינו הגדלות בהתחלות הבנייה, וזה טוב, אבל זה משהו שצריך לעשות במשהו לעוצמה ולאורך זמן. זה יעגן את זה שאנשים יראו שיש שינוי מהותי בתחום ההיצע".

אם לוקחים בחשבון שהעלאת הריבית תביא להתחזקות השקל, אתם מוטרדים פחות מהתחזקות שכזו כתוצאה מפערי הריביות?
"יש פערי ריביות וכמובן שיש מדינות שבהן האינפלציה חורגת הרבה מעבר ליעד, ולכן יש ציפיות מסויימות לפחות בשוק שהן יפעלו בצורה פחות הדרגתית. אבל השוק הזה (המט"ח, גב"ס) בנוי מהרבה מרכיבים. מצד שני הראנו לא במילים אלא ב-35 מיליארד דולר שזה אחד מהכלים המוניטריים בארגז הכלים שלנו וכשיש צורך נדע להשתמש בזה".

הנגיד הדגיש במסיבת העיתונאים שלאור העובדה שהאינפלציה בישראל משמעותית יותר נמוכה מהעולם ("בעשירון התחתון של מדינות ה-OECD") מדינות רבות יעלו את הריבית בקצב מהיר יותר מקצב העלאה הצפוי בישראל, ולכן עצם תחילת Cycle העלאות הריבית לא צפוי להוביל לכשעצמו להתחזקות השקל. מעבר לזה הדגיש (בצדק) כי ישנם גורמים רבים אחרים המשפיעים על השקל.

האם בעיית האינפלציה בישראל דומה לזו שאנו רואים בארה"ב? אם לא מהן הסיבות שזה שונה?
"אנו רואים את האינפלציה לא רק מיובאת, גם בגורמים הבלתי סחירים, ובמנעד רחב של סעיפים, אבל אין ספק שהאינפלציה בישראל - וזו אחת הסיבות שאנו חושבים שאנו במינון הנכון ובזמן הנכון - הייתה ועודנה נמוכה בהשוואה לעולם. אנו מהווים את העשירון התחתון במדינות ה-OECD מבחינת שיעור האינפלציה. חלק מזה נובע בגלל חשיפה נמוכה לאנרגיה, חלק מזה נובע מחוזי גז במחיר קבוע, חלק אחר כתוצאה מהסכמי שכר בין ההסתדרות לאוצר שמיתנו את הלחצים הללו. ראינו בשנים האחרונות שנושא האי-קומרס גם סייע לכך שהמחירים עלו פחות. כל המכלול של הדברים מצביע אמנם על חריגה מהרף העליון של תחום היעד אך נמוכה ביחס לעולם".

לאחרונה אמרתם כי גם אם תהיה חריגה מהיעד לא תמהרו להעלות ריבית.
"אנחנו בצמצום מוניטרי שהחל לפני המחצית של 2021. שטחנו את תוכנית הרכישות שהסתיימה בנומבר 2021, סיימנו את תוכנית ההלוואות, ובעצם מה שאנו רואים זה שבאמת לעומת הרבה מאוד תחזיות המשק צומח טוב, ולפי נתונים אחרונים גם הרבה יותר חזק. התהליכים הללו קרו באופן עוצמתי ומהיר יותר, ובנוסף לאינפלציה, המשק החזק וגם זה שאנו מעבר ליעד - הוביל אותנו להחלטה שקיבלנו".