האבטלה מזנקת והרובל מתנדנד: פוטין לא מהסס להקריב את הכלכלה למען ניצחון במלחמה

כשישה שבועות מאז תחילת המתקפה הרוסית על אוקראינה ב־24 בפברואר, השפעת הסנקציות שהמערב מיהר להטיל על רוסיה כבר ניכרת הן ברמת העסקים הפרטיים והממשלתיים הרוסיים והן ברמת האזרח הפשוט. הצמיחה השלילית ומגמת הצמצום הכללית במשק מורגשות כעת לאורכה ולרוחבה של הכלכלה הרוסית. יחד עם זאת, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא מראה סימני כניעה ומכון הסקרים של המדינה מפרסם כי התמיכה בנשיא ובמעשיו רק גדלו מאז תחילת המלחמה.

בעוד שמאות אלפי רוסים, בעיקר בעלי השכלה אקדמית וטכנולוגית נוטשים את המדינה, הרובל מתנדנד, ורוסיה עומדת בפני חדלות פירעון, נראה שהכלכלה הרוסית עומדת בפני התכווצות שלא דומה לשום דבר שחוותה בעבר. בסקר אחד מהעת האחרונה שנעשה על ידי הבנק המרכזי של רוסיה, העריכו החוקרים כי התמ"ג במדינה צפוי להצטמק בעד 15% עד סוף השנה. בגולדמן זאקס פירסמו הערכה יותר צנועה, אך עדיין משמעותית של התכווצות בהיקף של 10%. אנליסטים מהמכון הבינלאומי לפיננסים (IIF) כתבו בשבוע שעבר כי "המשבר הנוכחי צפוי למחוק 15 שנים של התפתחות כלכלית ברוסיה".

לאחר שכבר צנח בחודש שעבר לערך של סנט אמריקאי אחד, לאחרונה החזיר הרובל הרבה מערכו בשל צעדים מוניטריים ופיננסיים מחמירים שפוטין והבנק המרכזי הפעילו. בין היתר, הגבלת סכום הכסף שניתן למשוך מהבנק, איסור על החלפת רובלים במטבעות זרים, מניעת הוצאת הון זר מהמדינות, כולל בהשקעות של אנשים פרטיים. ולמרות כל זאת, השפעת הסנקציות על רוסיה כבר ניכרת בכל פינה, וההוצאות של משקי הבית ברוסיה צנחו מאז החלה המלחמה, כך על פי IIF.

ביום שני השבוע, לאחר שרוסיה לא הצליחה לפרוע את חובות האג"ח שלה בדולרים, כצפוי, מאחר והמערב הקפיא את הנגישות שלהם למט"ח בבנקים מחוץ למדינה, הזהירה סוכנות הדירוג S&P, המנטרת את התשלומים, כי רוסיה בדרך להפוך ל"מדינה חדלת פירעון". ממשלת רוסיה אמנם הציעה לשלם את התשואה על אג"חים שפקעו כבר לפני כשבוע (ב־4 באפריל) ברובלים, אך התשלום במטבע זה מנוגד להתחייבות בחוזה, לשלם בדולרים.

אולם בכך לא נגמרת מסכת הצרות הכלכליות של רוסיה. אינפלציה לצד מדפים ריקים בחנויות, אבטלה, סגירת בתי חרושת, ובריחה כללית מהתלות באנרגיה הרוסית תורמים את שלהם להתכווצות הכלכלית הכללית במדינה.

  

מדפים ריקים, חנויות סגורות

על פי דיווחים מתוך רוסיה, חלקם ברשתות החברתיות, בסופרמרקטים ברחבי המדינה כבר יש מחסור רציני במוצרים חיוניים, רובם מיובאים, כמו תחבושות היגייניות, חיתולים, סוכר ותרופות. בעיתונות הבריטית ציטטו אזרחים רוסים שמשווים בין המצב ברוסיה לזה בצפון קוריאה. ברויטרס דווח כי בשל החשש ממחסור, רוסיה אסרה על היצרנים והיצואנים המקומיים לייצא סוכר, חיטה, שיפון, שעורה ותירס. כמו כן, הרוסים מדווחים על מחסור חמור בכ־80 סוגי תרופות, כולל אינסולין ומשככי כאבים.

חלק מהמחסור נוצר לאחר שאזרחי המדינה הסתערו לדוגמה על מדפי הסוכר בסופמרקטים כשבועיים לאחר תחילת המלחמה כשהחל להיות ברור שההרפתקה של פוטין באוקראינה לא עומדת להסתיים בקרוב, הודות לכך שהאוקראינים לא נכנעו, הנשיא וולודימיר זלנסקי לא עוזב את המדינה, הכיבוש אינו קל כפי שאולי היה מצופה, הסנקציות המערביות הולכות ומחריפות והחל דיון ער על הפסקת התלות באנרגיה הרוסית.

עקב "המתקפה" על המדפים, חנויות ורשתות הטילו מגבלות רכישה והממשלה הרוסית פירסמה הודעות לציבור נגד רכישות־פאניקה.

במקביל, כ־600 חברות מערביות עזבו את רוסיה מאז החלה המלחמה, על פי בדיקה של אוניברסיטת ייל. בין החברות: ב.מ.וו, פראדה, ויזה, לגו, בנטלי, קנון, IBM , ג'נרל מוטורס, יגואר, LVMH, יונדאי, נינטנדו, סוני, מרקס אנד ספנסר ועוד.

ב"מרכז האסטרטגי למחקר", מכון מחקר שממוקם במוסקבה, מעריכים כי כשני מיליון איש צפויים לאבד את מקום עבודתם השנה. על פי הערכה זו שיעור האבטלה שבחודש פברואר לפני המלחמה עמד על 4.1%, צפוי להגיע ל־7.1%־7.8% עד סוף השנה. "התרחיש של גידול זה באבטלה מניח מצב של זעזוע קצר בשוק העבודה, שבו תהיה התאמה מהירה של ההיצע למבנה השינוי של הביקוש לכוח אדם", נכתב בדוח של המכון.

 הנשיא פוטין / צילום: Mikhail Klimentyev

האינפלציה צפויה לעלות השנה ל־24% 

בעוד שכמה מדינות מערביות נאבקות כעת באינפלציה בשיעורים של 5%־8%, מדד המחירים לצרכן ברוסיה צפויה לטפס השנה בכ־20%, כך על פי חישובים של חברת המחקר "קפיטל אקונומיקס". אנליסטים אחרים מעריכים שהאינפלציה תגיע כבר השנה אפילו ל־24%.

בשבוע שעבר פרסמה הלשכה הממשלתית הרוסית לסטטיסטיקה (Rosstat), כי האינפלציה השנתית ברוסיה עלתה נכון ל־1 באפריל ל־16.7%, שיא של שבע שנים מאז מרץ 2015, ועלייה מ־15.66% שבוע קודם לכן. משרד הכלכלה הרוסי הסביר כי האינפלציה ברוסיה הואצה בחדות בשבועות האחרונים, כאשר ירידת הרובל לשפל של כל הזמנים הגבירה את הביקוש למגוון רחב של סחורות, החל ממוצרי מזון ועד מכוניות. על פי Rosstat, מתחילת השנה חלה עלייה של 9.99% במדד המחירים לצרכן.

הדיווחים שמגיעים מרוסיה מאמתים את התחזיות. בכתבה בדיילי מייל מתחילת החודש, דווח כי ניכרת עלייה משמעותית במחירים של מוצרי היומיום. לדוגמה, מחיר הקפה הנמס עלה כמעט ב־70% ומחיר הסוכר ב־30%, מאז הפלישה לאוקראינה. מוצרי היגיינה לנשים הושפעו גם ממחסור באספקה, ומחירה של בדיקת היריון זינק ב־80%.

על פי דיווח ב"אינסיידר", מחירם של מוצרי אלקטרוניקה גדולים וכן מכוניות עולים בשיעור גבוה יותר: מחיר של טלוויזיה חדשה זינק פי שלושה מאז חודש ינואר, מכ־16.3 אלף רובל ל־38 אלף רובל - כשני שלישים מהמשכורת הממוצעת ברוסיה שעומדת על 56.5 אלף רובל (כ־2,175 שקל)

למרות המחירים המאמירים, הרוסים העשירים יותר מסתערים על המוצרים הללו ומשלמים ברובלים מהחשש לפיחות דרסטי בשווי של המטבע המקומי. סוחר מניות אחד ממוסקבה סיפר לאינסיידר שקנה אייפון 13 חדש, טאבלט של סמסונג וצמיגים חדשים למכונית BMW שלו. לדבריו, "לכולנו יש רובלים ואני מעדיף להשתמש בהם עכשיו מאשר לראות אותם הופכים לחסרי ערך לחלוטין בהמשך".

בתי חרושת נסגרו, הכלכלה מתכווצת

לאחר שהסנקציות האמריקאיות והאירופאיות החלו להיערם, ותאגידים בינלאומיים ביניהם יצרניות כלי רכב וציוד כבד עזבו את רוסיה בתחילת מרץ, תפוקת הייצור במדינה צנחה בקצב המהיר ביותר מאז שהחלה מגפת הקורונה לפני שנתיים.

מדד מנהלי הרכש (PMI) הוותיק של S&P Global העוקב אחר פעילות ייצור, ירד בחודש מרץ ל־44.1, מ־48.6 בחודש פברואר. כל נתון מעל 50 משמעו צמיחה, ומתחת - צמצום. "זו הירידה החדה ביותר בפעילות זו בכל המגזר היצרני התעשייתי ברוסיה מזה שנתיים, מאז מאי 2020", נכתב בדוח של S&P Global.

עוד נכתב בדוח כי "זמני האספקה ​​של הספקים התארכו כפי שלא נמדד בעבר. המחסור החמור בחומרי גלם, לצד עליית מחירי הספקים הביאו לעלייה המהירה ביותר בתשומות. באופן דומה מחירי המוצרים עלו בקצב שיא". זאת במקביל לירידה בהזמנות מלקוחות מקומיים וזרים, "חברות המשיכו לקצץ משרות, והתעסוקה ירדה בקצב המהיר ביותר מזה כמעט שנתיים", נכתב בדוח.

שבעה בנקים קוצצו, השאר פעילים

בעוד שאחת המטרות המרכזיות של האמריקאים הייתה להקשות על המערכת הבנקאית הרוסית, נראה כי הדבר נעשה עד היום באופן חלקי. אחת הסנקציות האפשריות המרכזיות שאיימו איתן על פוטין והמערכת הבנקאית בכלל הייתה ניתוק ממערכת SWIFT. הניתוק מסוויפט זכה לכינויים שונים כגון "נשק יום הדין", "פצצת האטום של הכלכלה" וכו.

מערכת סוויפט ("האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין בנקים"), היא תשתית ההודעות הפיננסיות המקשרת בין הבנקים בכ־200 מדינות בעולם. סוויפט לא מטפלת בעצמה בהעברות כספים. זוהי מערכת הודעות מאובטחת, שבאמצעותה בנקים מעבירים בקשות העברה זה לזה. סוויפט מנתבת הודעות עם הוראות מבנק אחד למשנהו, ומאפשרת להם לדעת ולעקוב היכן הכסף אמור לנחות בסופו של דבר.

ואולם, נשק יום הדין לא נזרק במלואו מהשמיים על הכלכלה הרוסית. הסנקציות הפיננסיות פגעו בבנקים באופן לא שווה. רק שבעה בנקים גדולים נותקו מ־SWIFT, אך כשלושת רבעי מהבנקים הרוסיים המשיכו להיות מחוברים. סברבנק, לדוגמה, הבנק הגדול ביותר באזור, יכול להמשיך ברוב פעילותו, אך לא יכול להיות בקשר עם בנקים אמריקאים והוא חסום מלקיחת הלוואות לטווח ארוך. סברבנק הוא הבנק העממי החשוב ביותר ברוסיה. רוב הפנסיונרים במדינה מקבלים את הפנסיות שלהם דרך בנק זה.

האם התלות באנרגיה הרוסית תימשך

יצוא אנרגיה רוסית, גז ונפט, שהייתה אחראית ב־2021 לכ־36%־40% מהתקציב של רוסיה ולתלות האירופאית במדינה, היה אחד מכלי הנשק העיקריים, מחוץ לארסנל הצבאי, של פוטין. רוב ההכנסה הזו מגיעה מהאיחוד האירופי, שמייבא כ־40% מהגז שלו ו־27% מהנפט מרוסיה. לא פלא שנשיא רוסיה ובכירים אחרים במדינה, העריכו כך נראה, שהעולם לא ימהר להגן על אוקראינה או אפילו להטיל סנקציות משמעותיות על רוסיה, בשל היד על השאלטר הגז שנמצא בידיהם. במובנים רבים התקווה הזו התבדתה.

רוסיה עומדת כיום בפני סכנה ברורה וממשית שמקור הכסף הגדול ביותר שעומד לרשותה, יצטמצם דרמטית לא רק בזמן המלחמה, שתגיע לסיומה יום אחד, אלא גם הרבה אחרי שוך הקרבות והחתימה על הסכמי הפסקת אש. איסור מוחלט על שימוש בדלקים רוסיים יעלה לרוסיה 250 מיליארד דולר עד 300 מיליארד דולר בשנה, על פי ה־IIF.

וככל שמתגלות עוד ועוד זוועות כפי שנחשפו בערים בוצ'ה וסביבתה ומריופול, גובר הלחץ הפנימי בתוך המדינות המערביות להגיב בהגברת הסנקציות על רוסיה, כאשר גולת הכותרת היא ענף האנרגיה שלה. ביום שלישי בשבוע שעבר, לאחר שהתמונות החלו להגיע מבוצ'ה, הודיע האיחוד האירופאי על הפסקת יבוא בהדרגה של הפחם הרוסי. כמה מדינות באירופה החלו לקרוא לאסור גם את יבוא הנפט והגז הרוסי. גם בגרמניה, שכמחצית מהגז שלה מגיע מרוסיה, ומנהיגיה נמנעו עד כה מנקיטה עמדה נחרצת נגד ייבוא גז, נשמעים כבר קולות אחרים מאז.

הנפט הרוסי כבר מתקשה למצוא קונים לאחר איסור שהטילו ארה"ב ובריטניה בחודש שעבר ובעולם תרים אחרי ספקים אלטרנטיביים כמו נורבגיה וונצואלה. "סוחרי נפט מהססים מאוד לרכוש נפט רוסי. ממה שמספרים, אפילו משלוחים בהנחה גדולה מאוד (35 דולר לחבית פחות מברנט) לא תמיד מצליחים למצוא קונים", נכתב בדוח של IIF.

בראיון לרשת BBC השבוע, העריך ד"ר אנדריי אילריאנוב, היועץ הכלכלי הראשי לשעבר של פוטין, ש"אמברגו אמיתי על האנרגיה הרוסית יכול לעצור את המלחמה באוקראינה". להערכתו, "רוסיה לא לקחה ברצינות את האיומים של מדינות המערב להקטין את צריכת האנרגיה שלהן ממנה".

ובעוד שמדינות אירופה עדיין רוכשות גז ונפט ומרוסיה תוך ניסיונות שונים להקטין את הכמות, אילריאנוב אומר שאם המערב היה "מיישם אמברגו אמיתי על ייצוא גז ונפט מרוסיה... הייתי מהמר שתוך חודש או חודשיים הפעילות הרוסית הצבאית באוקראינה תיעצר".

עד כמה הסנקציות משפיעות על פוטין?

בזמן שהציבור הרוסי סובל מהמחסור במוצרים והמחירים הגואים, לא ברור אם לסנקציות יש השפעה על המעמד הפוליטי או על רצונו של פוטין להילחם באוקראינה. כן, כעובדה התעשייה סובלת, וכן, כעובדה האזרחים סובלים ועוד יסבלו מהסנקציות המערביות, אבל כלל לא ברור אם במדינה שהדמוקרטיה בה היא לעתים מראית בלבד כאשר מתנגדי שלטון פופולריים כמו אלכסיי נבלין או גופי תקשורת שמגלים "עצמאות־יתר", מטופלים ביד קשה מצד הקרמלין - הנשיא בכלל מושפע מכך שאזרחיו רוסיה סובלים כלכלית, או ממותם של כמה אלפי חיילים על אדמת אוקראינה.

בחינה של שיעור התמיכה של הציבור הרוסי מעלה, על פי סקר ממשלתי, כי הערכה של הציבור הרוסי לפוטין רק הלכה וגברה מאז החל המבצע. שיעור הרוסים שתומכים בפוטין עלה ל־81.6% מתמיכה בשיעור של 67.2% לפני שהורה לכוחות הרוסים להיכנס לאוקראינה ב־24 בפברואר - כך על פי סקר מיום שישי האחרון שנערך על ידי VTsIOM, המרכז הרוסי לחקר דעת קהל, שבבעלות המדינה.

עוד עולה מה הסקר של VTsIOM, שצריך להתייחס אליו בזהירות הראויה בשל היותו מנוהל ידי משרד העבודה והרווחה הרוסי, כי 78.9% מהמשיבים בסקר אמרו שהם מאשרים את פעולותיו של פוטין באוקראינה, לעומת 64.3% לפני הפלישה לאוקראינה. ביחס ישר לנתונים הללו שיעור המסתייגים מהמעשים של פוטין ירד מ־24.4% ל־12.9%.

בריאן גרודסקי, חוקר מדעי המדינה באוניברסיטת מרילנד במחוז בולטימור, אמר לרשתCBS החודש כי "הסנקציות נגד ממשלות רודניות לעתים רחוקות עובדות בגלל שהאליטות לרוב מצליחות להתחמק מהן על ידי הסטת משאבים לתועלתן. בינתיים, מי שנושאים בעול הכלכלי הם האנשים הפשוטים שיש להם השפעה קטנה מאוד על הממשלה".

"משטרים כמו זה של פוטין יסחטו מכל הבא ליד בשביל הביטחון. גם אם זה אומר לא לנקות את הרחובות או לא לסתום בורות בכביש", הוא הוסיף.

ד"ר אילריאנוב הוסיף השבוע כי הנשיא הרוסי מוכן לספוג מכה משמעותית לכלכלה כל עוד היא תראה למערב היכן עומדים סדרי העדיפויות שלו. "השאיפות הטריטוריאליות והאימפריאליות של פוטין, הרבה יותר חשובות לו מכל דבר אחר, כולל הפרנסה של האוכלוסייה הרוסית או המצב הכלכלי הכללי במדינה", אמר אילריאנוב.

בשנים האחרונות, פוטין הבטיח להקטין בחצי את מספר העניים במדינה, שמוערכים על ידי הבנק העולמי בכ־20 מיליון איש. אלא שעתה בשל הסנקציות המערביות, העריך אילריאנוב בראיון ל־BBC, "כנראה תתרחש הכפלה של מספר האנשים החיים בעוני, אולי אפילו שילוש שלהם".

הסוגיה המרכזית היא האם רוסיה תוכל להמשיך לנהל כלכלת מלחמה עם סנקציות מערביות שרק הולכות ומחריפות, כולל יוזמות פרטיות של תאגידים פרטיים; האם הכלכלה הרוסית מסוגלת לשלם את המחיר הכבד של פגיעה ברווחת האזרחים לצד קשיים גוברים באספקה לצבא. התשובה לשאלות הללו נמצאת בידיים של איש אחד בלבד, ועד כה נראה שהוא לא מעוניין לשתף אף אחד במחשבותיו והחלטותיו.

הבנק העולמי: כלכלת אוקראינה תקרוס ב-45% השנה

הבנק העולמי מעריך שהכלכלה האוקראינית תקרוס ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, כתוצאה מהמלחמה. התחזית של הבנק העולמי עגומה יותר מזו שהתפרסמה לפני כחודש, ונובעת מהתמשכות המלחמה.

התוצאות של הפגיעה הזו יהיו עוני מיידי, ולפי הערכות הבנק, כ-20% מתושבי המדינה יוגדרו כעניים, כלומר מי שחיים על הכנסות של פחות מ-5.5 דולר ביום. לפני המלחמה עמד שיעור העניים על כ-2% בלבד.

ההערכות של הבנק העולמי מבוססות על כך שהמלחמה תימשך רק "כמה חודשים נוספים". במקרה של התארכות נוספת, מדברים כלכלני הבנק על פגיעה של 75% בתמ"ג האוקראיני.

אסף אוני