בנק ישראל נשאר שמרן, ולעזאזל מחירי הדיור

ישראלים רבים נושאים עיניים אל בנק ישראל שיושיע אותם ממחירי הדיור המאמירים. אלא ששם מבהירים כי כלי הריבית אינו מהווה פקטור על מנת להוריד את מחירי הדיור, וכי עיקר האשמה בנושא זה הוא בהיעדר היצע של דירות שנמצא תחת אחריות הממשלה.
מחירי הדיור לא מהווים שיקול בפני בנק ישראל בבואו לקבל החלטה במעמד הריבית, אלא אם מדובר בסיכון יציבותי למשק. ולמרות העלייה בהיקף המשכנתאות הממונפות, ולמרות העלייה הצפויה בריבית בהמשך השנה - אנחנו לא שם, לפי בנק ישראל.

אמנם לריבית הנמוכה היה חלק בעליות המחירים אך להעלאה של הריבית לא בהכרח יהיה חלק בצינון מחירי הדיור. הבעיה היא בהיצע וזה במסגרת האחריות של הממשלה. ישנן הרבה סיבות מדוע קשה להגדיל את ההיצע, ופתרון אין. בינתיים הממשלה מוציאה תוכניות (כמו מחיר משתכן וכו') על מנת להטיב על פניו עם הזוגות הצעירים (בהנחה שנתעלם מהעלייה של מדד תשומות הבנייה). אלא שלפי הדוח השנתי של בנק ישראל, התוכניות הללו של הממשלה מתדלקות את הביקושים, ובכך תורמות לעליות מחירי הדיור. בנק ישראל, בתור היועץ הכלכלי לממשלה בכובעו הנוסף, אמור היה למנוע, או לפחות לזעוק זעקה, נגד התוכניות הללו שהוא יוצא נגדן. 

להעלאת הריבית שנרשמה השבוע תהיה השלכה על נוטלי המשכנתאות. אבל מבחינה היסטורית הריבית עודנה נמוכה למדי, וקשה לומר שהעלאה נוספת תצנן את מחירי הדיור. למעשה, אומר הנגיד אמיר ירון בראיון גלובס, כי גם אם תהיה העלאה משמעותית של הריבית אפשר לומר שתנאי המשכנתא בישראל שמרניים, וגם כך הגורמים כמו הריבית הנמוכה והתוכניות לדירות בהנחה שהביאו לעלייה בביקושים ולעליית מחירי הדיור, כבר לא בתחום האחריות של הבנק אלא של הממשלה.

טון שמרני: המדיניות עדיין מרחיבה

למרות ההפתעה בהעלאת הריבית מעבר לתחזיות, ל-0.35%, הנגיד אמיר ירון הקפיד על טון שמרני, ואף הזהיר כי אי הוודאות עלתה והתחזית נכונה לאתמול. מי יודע מה יביאו נתוני האינפלציה שיפורסמו בסוף השבוע, ומה עתידה של המלחמה באוקראינה שהשפיעה ועוד תשפיע על מחירי הסחורות.

ומה הלאה? בבנק ישראל עדיין מחזיקים בעמדה שהריבית תעלה באופן הדרגתי: התחזית של חטיבת המחקר צופה כי הריבית תעלה בשנה קדימה ל-1.5%, וגם אז מדובר בריבית ריאלית שלילית של כ-1.5% ולכן, אמנם בבנק ישראל שינו את כיוון הספינה ב-180 מעלות, אבל עדיין מדובר במדיניות מרחיבה.

ההחלטה על שיעור ההעלאה מנומקת בצמיחה החזקה של המשק, וכל בנק מרכזי שנמצא בהליך של העלאות ריבית לצד עלייה באינפלציה לא היה נוקט בצעד קיצוני שעלול למתן את הצמיחה. המינון שנכון לפי בנק ישראל הוא זה שבו הוא נקט - והוא נראה סביר למדי. בנק ישראל הולך בין הטיפות, מעלה ריבית מעל לתחזיות אבל לא בקצב גבוה מדי שעלול לייצר זעזוע, ובעיקר מחכה להתפתחויות מעבר לים.

בארה"ב, אם הפד יצליח לטפל באינפלציה, אזי הירידה של המחירים והאטה בפעילות תחלחל לכלכלה העולמית, כך שהאינפלציה עשויה לרדת. למעשה בבנק ישראל אמנם העלו את תחזית האינפלציה השנה ב-2%, אבל התחזית ל-2023 נותרה בעינה. כלומר, עדיין מחזיקים בעמדה שהאינפלציה תרד בטווח הקרוב. למרות שהאינפלציה חורגת מהיעד הנגיד ממשיך להזכיר שאנחנו נמצאים במקום אחר לעומת מדינות שכבר העלו ריבית. במלים אחרות, לבנק ישראל עדיין יש מרחב לקחת את זמן - וזה מה שהוא עושה.

מה נשתנה מינואר: מלחמה וצמיחה חזקה

איך ניתן להסביר את הפער בין ההודעה הקודמת מינואר של בנק ישראל שבה הוא לא העלה ריבית, לבין זו הנוכחית שנחשבת על פניו ניצית? מחיר האנרגיה לא רק שלא ירדו אלא עלו בחדות, עוד לפני המשבר באוקראינה שרק האיץ את הזינוק במחיר הנפט. מעבר לכך, המשק הציג צמיחה חזקה למדי בפועל - בקצב של 8.2% אשתקד, והאבטלה ירדה לשפל היסטורי.

וגם אם בעבר היו אומרים בבנק ישראל כי לא מקבלים החלטות על פי נתוני רבעון אחד, הרי שהרבעון האחרון הציג נתונים חזקים במיוחד שמהם כבר היה קשה להתעלם. רק חבל שהעושר הזה לא מחלחל לחסרי הדיור שלא זכו בהגרלה וימצאו את עצמם בשוק השכירויות הפרוץ.