כמנהל פעילות גלובלית של חברת תרופות, אחת המסקנות העצובות של יוסי אופק, מנכ"ל טבע ישראל, אוקראינה, אפריקה והמזרח התיכון מהשנתיים האחרונות, היא שכל מדינה בעצם מנהלת את הבריאות שלה לבדה. "ראינו את זה בקורונה, ואנחנו רואים את זה עכשיו באוקראינה. ברגע האמת, כשיש מצוקה אמיתית, אף מדינה לא באמת עוזרת לאחרת. העזרה מגיעה מאנשים ולפעמים מעסקים".
החוויות באוקראינה רק חיזקו את מה שהוא החל להרגיש במשבר הקורונה. "זה היה וירוס גלובלי שנוהל ברמה הלוקלית וזה היה ממש חבל", אומר אופק. "לכל מדינה הייתה אסטרטגיה משלה. בשלב קריטי מבחינת החיסונים, 20% מהמדינות קנו 80% מהחיסונים, והווריאנטים החדשים היו במידה רבה תוצאה של זה".
בישראל, פחות הרגשנו את זה, בין היתר בזכות טבע, הוא אומר. "בתקופה הזאת, העובדה שאנחנו חברה גלובלית אבל ישראלית עזרה מאוד. ממשלות הלאימו בתקופה הזאת ייצור של חומרי גלם, אבל בזכות היכולות של טבע בכל העולם הצלחנו להביא תרופות קריטיות, למשל חומרי הרדמה ומוצרים להנשמה".
יוסי אופק, מנכ''ל טבע ישראל וראש אשכול מדינות אפריקה, מזה''ת ואוקראינה / צילום: איל יצהר
"עיכוב משמעותי באישורי תרופות"
המדינות שאופק מנהל מתמודדת כל אחת עם סל הבעיות שלה. באוקראינה, אופק מצא את עצמו מנהל חמ"ל, והקב"טים של טבע עזרו לו לחלק את העובדים שלו ליחידות מבצעיות שמעבירות תקשורת ביניהן באמצעות טלפונים לווייניים כדי למלט את העובדים מערבה, ללביב ואחר כך לפולין. שם חלקם נקלטו על ידי הסניף המקומי של טבע. היום הוא צריך לדאוג להפצה של תרופות, ככל האפשר, בתנאי אש. באפריקה, החברה מנסה לבנות שוק תרופות רווחי במדינות שבהן אין היום היתכנות לכך. באמירויות, היא מממשת כעת בהתלהבות את מה שהיו יחסים מהוססים מתחת לפני השטח. טבע תרמה תרופות לפליטים בסכום של 11 מיליון דולר.
היום אחד הנושאים הבוערים ביותר בעיני אופק בשיווק תרופות בישראל הוא הזמן הדרוש להשיג אישור לתרופות חדשות ממשרד הבריאות. "אבא שלי נפטר לאחר שהיה צריך לקבל תרופה שאיננה בסל. תרופות גנריות זולות ב-50% ויותר מתרופות מקור. אם התרופה הייתה זולה יותר, אם הייתה לה גרסה גנרית, היא אולי הייתה בסל התרופות", הוא אומר.
הבעיה כרגע היא לא הפטנטים של חברות המקור. "יש עיכוב משמעותי ברישום של תרופות בישראל, גם חדשות וגם גנריות. משרד הבריאות הגדיר לעצמו פרק זמן סביר לאישור תרופה גנרית חדשה, והוא לא עומד בו, לפעמים בפער של שנים. זה קורה בגלל, סך הכול, 10-15 תקני רוקחים שמשום מה קשה לאוצר להוסיף למשרד הבריאות. בהעדרם, מערכת הבריאות מפסידה עשרות עד מאות מיליוני דולרים.
"משרד הבריאות צריך גם הוא לעשות מהלך. אין צורך לבדוק את התיקים של המוצרים הגנריים בצורה כל כך מדוקדקת. הנזק של העיכוב הוא גדול יותר ממה שאפשר לפספס בבדיקה סבירה ולא ארוכה מדי של תיק גנרי של מוצר שכבר אושר בארה"ב או אירופה. היינו קצת סלחנים לנושא הזה כי המדינה ומשרד הבריאות היו עסוקים בקורונה, אבל זה עבר לנו".
"אפריקה לא כדאית כלכלית"
בינתיים, בצד השני של העולם, טבע מפתחת את השווקים הכי מורכבים באפריקה. "אנחנו פועלים בדרום אפריקה, ובנובמבר החלטנו להיכנס למדינות הסאב-סהרה (גאנה, קניה, ניגריה, חוף השנהב, מלאווי, נמיביה, בוטסוואנה זימבבואה ואחרות). אני לא חושב שיש חברת תרופות בינלאומית שפעילה שם בצורה משמעותית, כי כלכלית זה לא כדאי. השווקים הם פרטיים לגמרי וכוח הקנייה של הציבור נמוך ביותר. נמכרות בו תרופות מזויפות ותרופות זולות מסין ומהודו. יש גם בעיות של רגולציה וסוגיות של שחיתות".
לדברי אופק, טבע רואה בזה חלק מפעילות חברתית ומקווה שהפיתוח של השווקים האלה יהפוך אותם לכלכליים בעתיד. "התחלנו מטיפול בסרטן בילדים, בגאנה, במלאווי. במדינות אלה התמותה של ילדים חולים בסרטן היא 80%-90% בעוד שבמערב, 80%-90% מחלימים מאותם סוגי סרטן. אנחנו גם מכשירים את הרופאים. נעבוד עם חברות מקומיות, כי זה הכרחי מבחינה רגולטורית וזו גם הדרך להגיע לרופאים ובתי המרקחת שם, בשפה המתאימה והרגולציה המתאימה.
"פנינו לחברות שיש להן פעילות בכמה מדינות, ואני סומך עליהן, אבל גם בודק אותן בעצמי. אנחנו מאמינים שאם נגיע לשיווק בכמה מדינות על ידי גורם אחד וסינרגיה בין המדינות, יהיה לנו בסוף מודל כלכלי לא הפסדי.
"הפסימיים אומרים ‘אפריקה של עוד 50 שנה תישאר אפריקה’. אני אומר ‘אפריקה של עוד 15 שנה תהיה סין של לפני 15 שנה’. אנחנו רואים איך הדברים מתהווים. למשל, רגולטור תרופות פן-אפריקאי. מצטרפות לכך עוד ועוד מדינות וזה יקרה אולי עוד חמש שנים. יש פה גישה ל-2 מיליארד ויותר אנשים בבת אחת. אי אפשר להתעלם מזה".
אתה פוגש השפעה סינית נרחבת באפריקה?
"בדרום אפריקה לא. במזרח אפריקה כן. הסינים בעצם קנו את החוב של הממשלות בצורת תשתיות, חקלאות, חומרי גלם. זו השתלטות עקיפה על המדינות. לכן סין שולטת במזרח אפריקה. מבחינת סין זה מהלך חכם. מבחינת אפריקה - אני לא יודע לומר. באותו רגע זה עזר להם, אבל אני לא יודע איפה זה יעמיד אותם בטווח הרחוק".
מאז חתימת הסכמי אברהם, יצאה לאור גם הפעילות של טבע באמירויות. "פעלנו בעבר במקומות הללו באופן מינורי, באמצעות חברות שהיו קשורות לאלה שרכשנו בעבר. אחרי ההסכמים התברר שזו אהבה נסתרת שרק חיכתה להתפרץ. הקשרים המסחריים והקשרים הבין-אישיים מקדימים משמעותית את הקשר הדיפלומטי. אנחנו מתכוונים לפתח מאוד את העסקים במדינות האלה, גם במרוקו.
"ברמת המדינה, אני מאמין שהנכס העיקרי שאנחנו מביאים לקשר עם האמירויות הוא החדשנות שלנו ברפואה. הם לעומת זאת מביאים את היכולת לבדוק מוצרים ושיטות טיפול חדשות, אפילו לפני אישור FDA. אנחנו יכולים לעשות יחד מחקר, זו המהות. כסף לקנות תרופות יש להם, אבל גם מדינות עשירות שמו להן ליעד לעבור לתמהיל שהוא יותר גנרי. כמו ביפן, שם לפני 20 שנה היו קונים רק תרופות מקור, עד שראו שההוצאה לבריאות נהיית לא סבירה".
"יוצאים מגדרנו לשמור על קשר עם המדינה"
נוצרה תחושה שעם השנים, טבע הפכה לפחות ישראלית. אמנם המטה עדיין כאן והמנכ"ל מתגורר כאן, אך יש תחושה שהקשר עם האקוסיסטם המקומי קצת נחלש, וגם מספר המועסקים בישראל קטן משמעותית.
"אנחנו יוצאים מגדרנו כדי להמשיך לשמור על קשר עם המדינה ועם האקוסיסטם. טבע משקיעה בחממה הטכנולוגית סנארה לבריאות דיגיטלית. הקמנו לאחרונה יחד עם כמה חברות תרופות גדולות את פרויקט AION, לפיתוח תרופות בשיטות של העתיד, ויש לנו קשרים חזקים עם האקדמיה בארץ".
אופק מספק שהחברה גם השיקה שני מיזמים חברתיים: האחד נועד לתת מענה לחסרי המעמד בישראל, שלא זוכים לטיפול ראוי ורוכשים תרופות מזויפות או ללא ייעוץ מתאים. "אם תעברי בתחנה המרכזית תראי שמיכות פרושות ועליהן תרופות", הוא אומר. "בזכות תרומות ובהשקעה גדולה שלנו, הקמנו מיזם שמספק תרופות במחירים נמוכים, בעיקר למחלות זיהומיות, לבתי מרקחת באזורים שבהם מתגוררים אותם אנשים".
פרויקט נוסף שהחל לפני כשנתיים הוא תמיכה במטפלים העיקריים של מבוגרים וחולים כרוניים. "זיהינו שלא מעט אנשים יוצאים ממעגל העבודה, ואפילו אנשים משכילים שעובדים בתוך מערכת הבריאות מבינים שחסר להם מידע לניהול המחלה. אז הנגשנו מידע, בנינו קהילה. זה יקר. כל הזמן עולה השאלה אם להמשיך, ואנחנו ממשיכים".
טבע כבר נמצאת במצב שבו היא יכולה לגייס שוב עובדים בישראל?
"התמקדנו בישראל במפעלים עם יכולות ייחודיות, למשל המפעל בכפר סבא, שבקרוב יתגבר את הקווים שלו לתרופות ביולוגיות. חברות רבות בורחות מיצור סטרילי ביולוגי, כי זה מורכב מאוד. המפעל בכפר סבא יקבל קווי ייצור ממפעלי טבע אחרים ויהיה חוד חנית בתחום הזה".
הפעילות של טבע בישראל כוללת תחומים שבהם היא אינה פועלת במדינות אחרות, למשל תחליפי חלב לתינוקות, וגם קנאביס. "אנחנו יודעים שזה לא מוצר פארמה. זה יותר כמו יין, כל בקבוק שונה. אבל מצד שני ברור שלצמח יש השפעה בריאותית".
לפני כמה חודשים חתמה החברה על הסכם הפצה למוצר של חברת תיקון עולם קנביט. "עשינו להם חיים לא קלים סביב אבטחת האיכות כדי שנרגיש נוח לשים על המוצר את השם של טבע. ברבעון הקרוב נשיק את המוצר הראשון. אוקראינה הייתה גם היא אמורה לאשר קנאביס רפואי, וזה כנראה לא יקרה בקרוב, אבל יש בהסכם עם תיקון עולם גם סעיף בלעדיות לשיווק המוצר באוקראינה".
"להקים מפעל מפעל חיסונים? יותר קל לפתח מטוס קרב"
בישראל, בשנתיים האחרונות הקורונה הייתה במוקד. טבע ניהלה גם את מבצע הקליטה וההפצה של החיסונים. טבע סיפקה גם את בדיקות האנטיגן למבצעים במערכת החינוך. "70 מיליון בדיקות אנטיגן, מטוסים שהגיעו מסביב לשעון. הכול מהרגע לעכשיו. וראינו שמדינות חזקות קונות את כל הסחורה ומשאירות לשאר המדינות שאריות. לנו זה הספיק אבל זו שוב תזכורת שהחזק שולט".
לכן היו מי שאמרו שאנחנו חייבים להקים מפעל חיסונים בישראל.
"יותר קל לפתח מטוס קרב".
כמה חברות טענו בפנינו שיש להן מפעלי תרופות קיימים שהן יכולות להסב יחסית בקלות למפעל חיסונים.
"כן, אבל הן צריכות ידע, לא של היום אלא של האירוע הבא. נניח שיש לנו מפעל. עדיין עלינו לזהות בזמן אמת את החברה עם הטכנולוגיה המנצחת, לחתום איתה על הסכם שיתוף פעולה, ואז להסב את המפעל לטכנולוגיה הזו במשך שנה או שנתיים. אני לא רואה צ'אנס. אפשר להקים מפעל לחיסונים בישראל, אבל זה לא המענה שלנו למגפה". בכל זאת טבע, כחברה שיש לה ידע בייצור חיסונים, הגישה הצעה לקול קורא של משרד הבריאות להקמת מפעך החיסונים הישראלי.
במגפה הנוכחית, פייזר ומודרנה בכלל לא נתנו לאף חברה לייצר את החיסון עבורן.
"אני לא יודע עד כמה הפניה אליהן הייתה רצינית. במגפה הבאה אני חושב שלא יהיה מנוס מלחייב את החברות לתת את הידע, לא לחברה אחרת אלא למדינה, לעולם. כמובן - לא בחינם. אבל במתכונת כזו החברה אולי אפילו תרוויח יותר, כי כושר היצור יגדל ובסופו של דבר ימכרו יותר מנות בתקופה הבוערת של המגפה".
טבע חשבה לייצר חיסון או תרופה לקורונה?
"זה לא התחום שלנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
