שוק המניות הבריטי נהנה מהפריחה של "מניות הערך" - לפחות בינתיים

חוסר היציבות הכלכלי והגיאופוליטי שולח את המשקיעים להשקעות סולידיות יותר, שאותן הם מוצאים בין היתר במדד FTSE 100 - החשוף בעיקר לחברות גדולות ויציבות מהזן הישן • אבל בשווקים מעריכים כי חיי המדף של אופנת "מניות הערך" אינם ארוכים, וכי על המדד הבריטי להקדים ולהיערך ליום שבו המשקיעים יחזרו לחפש "מניות צמיחה"

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock
בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הכותבת היא מנהלת מחקר מדדים בקסם קרנות ETF. המידע המוצג מסופק על ידי קבוצת קסם מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח

שנת 2022 האירה פנים לבורסת לונדון. מלחמת רוסיה-אוקראינה, זינוק בשוק הסחורות, אינפלציה משתוללת, צפי להעלאות הריבית בבית ובחוץ ובעיקר חיפוש אחר אפיקים "דפנסיביים" (רגישים פחות להאטה בפעילות) - כל אלה הובילו את המשקיעים לחיקו של מדד ה-blue chip הבריטי, ה-FTSE 100.

מדד FTSE 100 יכול להתאים למשקיע אשר מחפש חשיפה לחברות מהזן הישן - גדולות ויציבות, בעלות מצבור מזומנים ותרבות תשלומי דיבידנד נדיבה, או בקצרה, מה שמכונה בעגה המקצועית - "חברות ערך".

ה-FTSE 100 נחשב למעוז השמרנות הענפית - יצרניות הסחורות, חברות הכרייה, בנקים וחברות ביטוח - כולם מקבלים שם מקום של כבוד, בעוד שכוכבות האינטרנט ואחיותיהן מענפי "צמיחה" אחרים מוזמנות לחפש את מזלן במחוזות וול סטריט.

ענקיות אנרגיה כמו BP ו-Royal Dutch Shell, יצרנית הסחורות גלנקור וחברת הכרייה ריו טינטו נמנות עם התורמות הגדולות ביותר לביצועי ה-FTSE 100 ב-2022, בעיקר על רקע הזינוק במחירי הסחורות שהציתה המלחמה באוקראינה.

חברות אנרגיה וחומרי גלם מהוות כמעט רבע מהמדד, קרוב לכפול ממשקלן במדד Stoxx Europe 600 הפאן-אירופי. מדד הבנצ'מרק הבריטי נותן גם משקל גדול יחסית ליצרניות של מוצרי צריכה בסיסיים, כמו Reckitt Benckiser Group ויוניליבר, אשר מניותיהן נוטות בדרך כלל להפגין חוסן כשעולה חשש שהמיתון בפתח.

מניות הבנקים HSBC ו-Barclay נהנו מהריסון המוניטרי שאימצו הנגידים ברחבי העולם כדי להילחם באינפלציה (עליית ריביות היא בדרך כלל חיובית לרווחיות הבנקים).

 
  

מדד FTSE 250 לא השתתף בחגיגה

חשוב להדגיש כי מדד FTSE 250, מדד מניות ה-mid-cap, לא השתתף בחגיגה, והמשיך לסבול מנטישת המשקיעים. במדד זה ניתן משקל גבוה יותר לחברות שעיקר פעילותן בשוק המקומי, בעוד שמדד FTSE 100 מכיל שפע של חברות בינלאומיות ורגיש יותר לכלכלה העולמית.

המשקיעים והגורמים הרשמיים צופים שנה פושרת לכלכלה. לשכת המסחר הבריטית הורידה את הציפיות לצמיחת התמ"ג בבריטניה ב-2022 ל-3.6%, לעומת 4.2% בתחזית הקודמת שלה מדצמבר 2021, ופחות ממחצית מצמיחה של 7.5%, שנרשמה בשנה שעברה. ההורדה משקפת במידה רבה הידרדרות התחזית הנוגעת להוצאות הצרכנים, והתאוששות חלשה מהצפוי בהשקעות העסקיות. במדד FTSE 250 ניתן משקל גדול יחסית לחברות הנדל"ן, לצריכה מחזורית ולתעשייה.

עד לאחרונה סבלה בריטניה מחוסר משיכה כרוני בעיני המשקיעים. עבורם, היא הייתה "האיש החולה" לא רק של אירופה, אלא של העולם כולו. מאז ההצבעה לעזוב את האיחוד האירופי ב-2016, ביצועי ה-FTSE 100 פיגרו אחר עמיתיו בארה"ב ובגוש האירו, והוא נסחר בדיסקאונט רציני, שבמרוצת הזמן אי אפשר היה שלא לשאול האם זו "מלכודת ערך" ולא סתם "ערך" כפי שהיה נהוג לחשוב.

האם הערך יהפוך למלכודת ערך?

"מלכודת ערך" היא מונח שמתייחס למניה או להשקעה אחרת שמתומחרות במחיר נמוך ביחס לחלופות במשך זמן ממושך, מה שעלול לאותת על חוסר יכולת להתרומם. כך הפכה בריטניה לשטח ציד עבור קונים זרים המחפשים עסקאות זולות, כמו הרוכשים מארה"ב של רשת הסופרמרקטים Morrisons ושל יצרנית התעשייה הביטחונית Meggitt.

נכון לאמצע מרץ השנה, מדד FTSE 100 נסחר במכפיל עתידי של כ-11, לעומת כ-14 במדד STOXX Europe 600, כ-20 במדד S&P 500 וכ-15 במדד Nikkei 225.

בסוף 2021 עמד פער המכפילים העתידיים בין בריטניה לשווקים מפותחים אחרים על כ-40% - הגבוה ביותר לאחר שלושה עשורים. המגמה התהפכה מאז, והפער הזה הלך והצטמצם. במאי 2016 חששו המשקיעים בעיקר שהסחר עם האיחוד האירופי, השותף הגדול ביותר של בריטניה, יקרוס, והחשש הזה בא לידי ביטוי במחירי המניות ובערך הליש"ט הבריטית. אומנם אין להכחיש שלברקזיט הייתה השפעה רבה, אך הוא לא מספר את כל הסיפור - המבנה של השוק בבריטניה לא היה לשביעות רצונם של המשקיעים כבר הרבה מאוד זמן.

הפערים בולטים במיוחד כשעורכים השוואה לארה"ב. ענקיות אינטרנט כמו גוגל, מיקרוסופט ואפל השיגו כולן הערכות שווי של כטריליון דולר, והגיעו למכפילי שיא. מנגד, קבוצת התוכנה Aveva, המוערכת ב-7.5 מיליארד ליש"ט, היא כיום קבוצת הטכנולוגיה הגדולה ביותר במדד FTSE 100.

סכנה של הפיכה לשוק של דינוזאורים

בעוד שהשוק האמריקאי עמוס במניות צמיחה - חברות שלעתים קרובות אינן רווחיות, אך מתומחרות גבוה בשל צמיחה מהירה בהכנסות - השוק הבריטי מאוכלס בעסקים שאומנם מניבים מזומנים ורווח, אך הם לרוב בעלי שיעורי צמיחה איטיים יותר. פול מרשל, יו"ר קרן הגידור מרשל ווייס, התבטא לאחרונה בחריפות; לדידו בריטניה מצויה בסכנה של הפיכה ל"פארק היורה" - שוק שמתאים רק לדינוזאורים.

בעשור האחרון, סביבת האינפלציה הרדומה ושיעורי הריבית האפסיים דחקו את המשקיעים הגלובליים לעולמות הטכנולוגיה והחדשנות. ענף הטכנולוגיה וממשקיו עם ענפים מסורתיים (כמו שירותי התקשורת, רובוטיקה, e-commerce, רפואה דיגיטלית, אנרגיה מתחדשת וכו') קסמו לשחקני שוק ההון, והם ביטאו את העדפתם דרך המדדים. בריטניה בקושי הייתה במרוץ. ענף הטכנולוגיה מהווה פחות מ-2% משווי השוק הכולל של המניות הגדולות בבריטניה. בגרמניה נתח זה קרוב ל-11% ובארה"ב הוא עומד על 30% כמעט.

כששיעורי הריבית התחילו לעלות, העדפות המשקיעים השתנו, והשאר היסטוריה - מעתה, מסתמן כי "הערך" הוא "הצמיחה החדשה" של עולם ההשקעות, ובריטניה כבר לא נתפסת כשריד מיושן מהמאה ה-19. ב-Schroders סיכמו את המהפך באופן הבא: "בעשר השנים האחרונות המשקיעים העריצו את העולם 'הווירטואלי'. כעת הגיע תורו של העולם 'הפיזי' - אנרגיה, מתכות, חפצים".

מעודדים יוניקורנים להירשם בלונדון

האם בכל זאת מוקדם לחגוג? מניות הערך כבר ידעו לא מעט תקופות של ביצועי יתר, כמו סוף 2016 ו-2018, ולאחרונה בתחילת 2021. כל אלו התערערו כש"צמיחה" חזרה להיות הנראטיב הדומיננטי. אולי הפעם זה יהיה שונה, כי גם סביבת האינפלציה חמה כפי שלא הייתה עשרות שנים לאחור.

כך או כך, בשווקים מעריכים כי חיי המדף של אופנת "הערך" ואפיקים דפנסיביים אינם נצחיים, ויום אחד המשקיעים יחזרו לחפש "צמיחה". לפיכך, כדי להישאר אטרקטיבי לאורך זמן, מדד הבנצ'מרק של בריטניה יהיה חייב לשקף את רוח התקופה הטכנולוגית.

נראה כי בריטניה צועדת לכיוון הנכון, בעיקר אחרי מגפת הקורונה, שהאיצה את תהליכי הדיגיטציה. כך, ממשלת בריטניה עושה בימים אלו מאמצים רבים כדי לעודד חברות יוניקורן טכנולוגיות להירשם בבורסת לונדון, מתוך ניסיון להפוך את השוק הלונדוני לאטרקטיבי יותר עבור מייסדי טכנולוגיה, ושוק זה יכול בתורו לעזור להגן על חברות טכנולוגיה בבריטניה מפני רכישה או שליטה זרה.

לונדון דורגה ב-2021 במקום הרביעי במספר הסטארט-אפים והיוניקורנים, אחרי Bay Area, בייג'ין וניו יורק, ובלב העניין נמצאים ענפי הגרין-טק, פינטק ו-Health-tech. שר הדיגיטציה של בריטניה, כריס פיליפ, קרא לציבור המשקיעים המוסדיים לגבות את חברות הטכנולוגיה המקומיות. אף על פי שהענף נמצא בתנופת צמיחה, מנהלי ההשקעות, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה בבריטניה נותנים עדיפות לאג"ח ולמניות הדיבידנד, בין היתר לאור המבנה הדמוגרפי של לקוחות חברות אלה, שהולך ומתבגר. תעשיית ההייטק עצמה מבקשת מהממשלה להגדיל השקעות במחקר ופיתוח, ועושה רושם שדרישותיה ייענו בחיוב.

לסיכום, מדד FTSE 100 יכול לספק הזדמנות להיחשף לענקיות "הכלכלה הפיזית", שעשויות להציע למשקיע יציבות יחסית, דיבידנדים ורוח הגבית של מגמת "הערך". בטווח הארוך יותר, ייצוג חסר של חברות "הצמיחה", אם לא ישתנה, עלול להגביל את הפוטנציאל.