מרוקו בוחנת השקעות משותפות בהייטק ותציע מהנדסי תוכנה לחברות בישראל

עבדל וואחיד רחאל, מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והכלכלה של מרוקו, עמד במרכז פרס לשלום ביפו והביט על הים. הוא הצביע על האופק ואמר: "שם, לא כל כך רחוק, זו מרוקו. עכשיו צריך למתוח את חבלי הכלכלה ולקשר בינינו, כי אין גדר או מחסום ויש רק מה להרוויח".

רחאל ביקר בישראל בתור ראש משלחת שמנתה 18 מנכ"לים של כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות במרוקו. המשלחת השתתפה בכנס ההשקעות והחדשנות הבינלאומי Axis Tel Aviv 2022, שאליו הגיעו עשרות משקיעים מקרנות הון סיכון ותאגידים בינלאומיים, במטרה להיפגש עם עשרות סטארט־אפים טכנולוגיים ישראליים מבטיחים.

  

בראיון בלעדי לגלובס אומר רחאל כי הכוונה והחזון הם להקים שותפות אסטרטגית בין מרוקו לישראל שתועלתה רבה. "זה Win־Win לשתי המדינות", הוא מסביר. "לנו יש הסכמי סחר חופשי עם מאה מדינות ויותר מ־2 מיליארד צרכנים בעולם. נהיה הגשר שלכם אליהם. באפריקה, למשל, יש לנו פריסה של עשרות בנקים וחברות ביטוח ביבשת, וזה מתרחב. אפריקה היא השוק העתידי, רואים איך הסינים ומדינות המפרץ משקיעות שם. שותפות אסטרטגית בין ישראל למרוקו בשוק הזה תהיה הצלחה בטוחה".

מה ישראל תתרום לכם?
"טכנולוגיית העלית שלכם, כמובן. מה שמעניין אותנו במיוחד זה הדרך אל החדשנות והסטרט־אפים. איך אתם עושים את זה. הכוונה, בין השאר, היא להקים פורום עסקים ישראלי־מרוקני, של אנשי עסקים והייטק צעירים, שיפרו האחד את השני. אנחנו רוצים לשלוח לישראל את הצעירים המבטיחים שלנו כדי שילמדו. מחצית מהאוכלוסיה שלנו בגילאי 40-20, אוכלוסיה צעירה ורעבה לקידמה. וכמובן החקלאות, טכנולוגיות שימוש במים והפוד־טק מעניינים אותנו".

ומה מרוקו תביא לשותפות?
"יש לנו עשרות אלפי מהנדסי תוכנה ואנשי הייטק מעולים שמחפשים לעבוד במקומות טובים, וחלקם בורחים לנו לצרפת. הם יכולים למלא את המחסור אצלכם בעובדים לתעשייה הזו. התוצרת החקלאית של מרוקו, ותעשיית המזון ככלל, יכולים להביא להוזלת מחירים אצלכם. בנוסף, יש לנו תעשיית רכב גדולה, ובין השאר מייצרים אצלנו את רוב המכוניות של החברה הרומנית דאצ'יה".

רחאל מסכם כי "היתרונות של השותפות בין שתי המדינות נובעים גם מהאופי הדומה מאוד, מהקשר דרך יהדות מרוקו, החום האנושי, הרצון להתקדם מהר ולראות תוצאות על השולחן בטווח קרוב".

עימות או המשך הקלות בתקווה לרגיעה

קרב של ממש התרחש השבוע בכפר סילואד הסמוך לרמאללה, מעוז של חמאס שממנו יצאו אינספור מחבלים לפיגועים נגד ישראלים. הקרב הזה מסמל את הדילמות של ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס, כל אחת והאינטרסים שלה.

בשבועיים האחרונים, השב"כ, צה"ל והימ"מ עושים לילות כימים במרדף אחר חוליות מחבלים בדרך לפיגועים. ביום רביעי התמקדו בחוליית חמאס, שמטרתה הייתה פיגוע גדול ביום שישי בירושלים. בין העצורים של צה"ל והשב"כ היה מעאד חאמד, בן 33, שנלכד בכפר כובאר. הוא היה חבר בחוליית הטרור שביצעה פיגוע ירי מרכב חולף ב־29 יוני 2015 בסמוך ליישוב קידה, שבמהלכו נרצח מלאכי רוזנפלד ז"ל ושלושה נוספים נפצעו.

בשנים שחלפו מאז הפיגוע, חאמד היה כלוא בידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, אך ביום רביעי התקבל מידע בשב"כ שהצביע כי הוא נמלט ממעצרו. על פי החשד, מטרת הימלטותו של חאמד הייתה הצטרפות לחוליה שנערכה לפיגוע שתוכנן לליל הסדר. לאחר לכידת חאמד, הגיעו כוחות הביטחון אל סילואד אשר שם, לפי החשד, הסתתרו יתר חברי החוליה. כמה מהם נעצרו, ובמהלך מצור על בית שבו הסתתר אחד מהם התפתח קרב של ממש, ולפחות אחד מהפלסטינים החמושים נהרג.

חמאס התעורר בשל אירועי ג'נין והפיגועים

בד בבד, בג'נין, שהפכה לבירת הטרור, ממשיכים לפעול מחבלי הג'יהאד האסלאמי עם אנשי פתח שלא סרים למרות הנהגת הרשות. האירועים בג'נין והפיגועים, שהובילו מחבלי הג'יהאד האסלאמי והפתח, עוררו את רצון חמאס לבצע פיגועים משלהם.

מנגד, בישיבה שהתקיימה ברביעי בלשכתו של מנהיג חמאס ברצועה יחיא סינואר לא התקבלה כל החלטה ממשית, למעט להמשיך להיפגש. כלומר, חמאס מונע, לפחות כעת, מהג'יהאד האסלאמי ומהאחרים לפתוח שוב בירי רקטות אל ישראל. הדילמה של סינואר היא האם לחדש את העימות כאשר המצב הכלכלי ברצועה במגמת שיפור.

בה בעת, הרשות הפלסטינית ממשיכה במדיניות דואלית: מחד, גינוי פיגועים וניסיונות לעצור את פעילי החמאס והג'יהאד האסלאמי, ומאידך - הצהרות בוטות של בכירים פלסטינים וביקורים אצל משפחות המחבלים. גם כאן החשש של הרשות הוא מהסלמה שתעצור את המומנטום הכלכלי, ואת מדיניות ההקלות של ישראל. ברמאללה גם חוששים מעצירת כספים מהאיחוד האירופי וארה"ב.

ובישראל, התלבטות על הגבלות החג. בדרג קבלת ההחלטות כמעט שהגיעו לתמימות דעים בדבר סגר משישי אחר הצהריים עד מוצאי שבת, וחילוקי הדעות מתמקדים בשאלה האם להמשיך אותו בחול המועד. השוללים מזכירים כי בעלי היתרי כניסה לישראל כמעט ולא ביצעו פיגועים לאורך השנים, ומציינים שסגר פוגע גם בענפי הבנייה והחקלאות, הנסמכים על עובדים פלסטינים.

זינוק של 30% ביצוא הביטחוני של ישראל

ובזמן שישראל תוהה כיצד לפעול מול ארגוני הטרור הפלסטיניים, היצוא הביטחוני של המדינה הגיע בשנת 2021 לשיא של 11.3 מיליארד דולר (כ־36 מיליארד שקל) - זינוק של 30% לעומת שנת 2020, שבה עמד על 8.55 מיליארד דולר.

לפי הדוח המסכם של אגף "סיבט" ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, במהלך השנה הצליחו כ־120 תעשיות ביטחוניות לחתום על מאות חוזים משמעותיים ברחבי העולם, בהם גם עסקאות בהיקפים של מיליארד דולר ויותר. ישראל, שניצבה במקום השמיני בעולם ביצוא מערכות ביטחוניות ב־2020, תעלה כנראה כמה שלבים לאזור החמישיה המובילה.

הפילוח הגיאוגרפי מראה שתי מגמות עלייה חדות, באירופה ובמדינות הסכמי אברהם.
הסכסוך של מרוקו עם אלג'יריה, והחזרה הצפויה של איראן להסכם הגרעין שגורמת לחששות באיחוד האמירויות ובבחריין, הובילו את אבו דאבי, מנאמה ורבאט להכפיל פי כמה את הרכישות מ־2020.

באירופה נרשמה עלייה בשיעור 40% ברכש הביטחוני מישראל. ההתעניינות בתעשיות הישראליות גברה לאור הצלחותיה, הן בעימותים עם חמאס והן בעימותים אחרים בעולם כמו מלחמת קרבאך השנייה, שבה האמצעים מתוצרת ישראל הובילו לניצחון גדול של אזרבייג'ן על ארמניה.

המלחמה באוקראינה הביאה להגדלה משמעותית של תקציבי הביטחון וההצטיידות של מדינות רבות ביבשת הישנה. הצפי הוא לעלייה חדה בייצוא הבטחוני, שמתבטאת כעת בהתעניינות רבה במוצרים מתוצרת ישראל. "התחדדה התובנה לסיפור של כל מדינה שהיא מבינה שהיא צריכה להתמודד עם עצמה סביב הבעיות הביטחוניות שיש לה, בלי לסמוך על איזושהי מעצמה או מדינה אחרת שתגן עליה", אמר ראש "סיבט", תא"ל (במיל') יאיר קולס.

בפילוח של סוג המכירות, מערכות הטילים וההגנה האווירית בראש. ההערכה היא כי מדינות רבות ירצו לרכוש, בעיקר, את מערכת כיפת ברזל, וגם כטב"מים, מערכות הגנה כמו מעיל רוח, וכמובן תחום הסייבר ההגנתי וההתקפי.