מחירי הדיור בישראל השלימו עלייה של 15.2% בשנה החולפת, כך לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו ערב החג. אפשר להסביר את העלייה במחירי הדיור בכך שהרוכשים הקדימו לבצע עסקאות לרכישת דירה לפני העלאת הריבית בישראל בשבוע שעבר, כפי שהעידו נתוני המשכנתאות שהגיעו במרץ לשיא של 13.4 מיליארד שקל בחודש מרץ.
לעלייה במחירי הדיור תרמה בעיקר ההבנה כי העדר ההיצע בישראל לא יבוא לפתרון בטווח הקרוב - מה שלא הותיר הרבה ברירה למי שמחכה לירידת מחירים אלא לרוץ לקנות דירה כבר עכשיו.
מעבר לכך, בנק ישראל הסביר כי לעלייה במחירי הדיור תרמו תוכניות הממשלה לדיור בהנחה ומחיר למשתכן. לפי בנק ישראל, התוכניות הללו בעיקר מתדלקות את הביקושים ומביאות בתורן לעליות המחירים. הרי מי שהתכונן לרכישת דירה בהגרלה אך לא זכה עשוי להישאר בשוק ולרכוש בכל זאת דירה.
אלא שעליית מחירי הדיור לא אופיינית רק לישראל. הכסף הזול שהציף את השווקים בעשור האחרון תרם לעליות מחירי בעולם כולו. לפי דוח של נייט פרנק שפורסם בשבוע שעבר, מחירי הדיור עלו ביותר מ-10% בממוצע - שיא של 18 שנה. הנתונים הללו נכונים ל-2021 וסביר להניח שהמגמה לא השתנתה מאז. מעניין לראות ששיאנית עליות המחירים היא טורקיה עם זינוק של יותר מ-60%, בהתאם לזינוק באינפלציה - מה שמסביר את הנהירה לנדלן כהגנה בפני אינפלציה.
אם מסתכלים על הטווח הקרוב יותר, לפי נתוני ה-OECD בשנה החולפת למעשה ישראל אפילו ממוקמת מתחת לחציון של מדינות ההשוואה. אולי אחת הסיבות היא שבישראל המחירים גבוהים בין כה וכה ולכן קשה היה להם לטפס עוד יותר בשנה החולפת כפי שמשתקף מנתוני ה-OECD.
על מנת לקבל פרופורציות, אם בוחנים את הנדל"ן כמוצר השקעה אז אפשר להסתכל למשל על מדד הנדל"ן בבורסה בתל אביב שרשם עלייה של 32% בשנה, או מדד ת"א 35 שעלה ב-24% בשנה לשיא כך הזמנים. לשם השוואה, מדד S&P 500 האמריקאי רשם עלייה של 6.5% בשנה, ומדד הנאסד"ק עלה ב-12.5%. אם נרחיק לכת, ולו רק כדי לקבל פרופורציות, שכן חלקם של המשקיעים בשוק הנדל"ן לא גדול, ולא מדובר במוצר השקעה נגיש להשקעה אלא בדרך עקיפה דרך הבורסה למשל, ונשווה למוצרי השקעה קצרי טווח כמו הנפט, אז בשנה האחרונה הנוזל השחור זינק ב-68%.
הסיבה לעליית מחירי הדיור בישראל נעוצה אמנם בהיעדר היצע, אך מה ההסבר לעליות בעולם כולו אם לא היצע הכסף האדיר שהזרימו הבנקים המרכזיים בעולם. הניסיון לעודד את הפעילות הכלכלית מאז משבר הסאבפריים על ידי הורדת הריבית לרמה אפסית עודדה את הכלכלה אמנם אבל הביאה לעלייה חדה בהיקף הנכסים כאשר מחיר עלות השימוש בכסף היה אפסי. כיום, הבנקים המרכזיים מצמצמים את ההרחבה הכמותית בשווקים ואף מעלים ריבית על מנת לרסן את האינפלציה, אך ההשפעה על מחירי הדיור לא תהיה בהכרח מהירה לפחות בישראל, בעיקר בגלל היעדר היצע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
