זריקת עידוד משמעותית לסקטור הבשר המתורבת בישראל: רשות החדשנות אישרה את הקמתו של מאגד הבשר המתורבת, שעם הקמתו יהיה אחד הגדולים בעולם. בשיתוף המגזר העסקי והאקדמיה, יושקעו כ-66 מיליון שקלים על פני שלוש שנים, מחציתם על ידי הממשלה. בהמשך, ייתכן כי הסכום הכולל יגדל ויחצה את רף ה-70 מיליון שקלים, כך לפי הערכות גורמים בשוק.
המאגד יפעל במטרה לפתח שיטות ייצור חדשניות שיתאימו לייצור בקנה מידה תעשייתי ויעיל, על מנת להקנות יתרון יחסי לתעשייה הישראלית בשווקים בינלאומיים, בסקטור שנמצא בחיתוליו. המאגד יוצא לדרך לאחר בחינה ארוכה וממושכת מצד רשות החדשנות, שאף דחתה בשנה שעברה את הקמתו, ובראשו תעמוד חברת תנובה.
המאגד החדש מורכב מ-14 חברות ומ-10 מעבדות אקדמיות. בין היתר, חברות במאגד אלף פארמס, סופר מיט, סיבקס, קול הייטק, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב. אחת המטרות המרכזיות של המאגד היא לחבר בין האקדמיה לתעשייה, ו"להוריד לקרקע" את המחקר האקדמי הנוגע לבשר מתורבת. כך, למשל, בחינה רב תחומית של אורך חיי מדף של מוצרים, רגולציה למזון חדש, שימוש בקווי מזון קיימים לחומרי גלם, הפחתה משמעותית במחירי הייצור הנוכחיים ועוד. בחודשים הקרובים, יחלו לפעול ארבע קבוצות עבודה משותפות, אשר יתמקדו בפיתוח טכנולוגיות לגידול והתמיינות תאי מקור לתאי שריר ושומן, טכנולוגיות ביוראקטורים ופיתוח תהליך ייצור רציף, טכנולוגיות סקפולדים, טכנולוגיות ייצור מדיומי גידול ומרכיביהם.
לדברי שי כהן, סמנכ"ל חדשנות בקבוצת תנובה ומי שמשמש כיו"ר המאגד, מדובר בהשקעה חסרת תקדים בעולם במאגד בתחום החקלאות התאית בכלל ובבשר מתורבת בפרט, שתאפשר למדינת ישראל לשמור על הובלתה באחד התחומים המשמעותיים בפודטק כיום. לדבריו, "שיתוף הפעולה בין חברות מובילות בפיתוח בשר המתורבת, לבין יצרניות מזון מובילות שמביאות את הידע והיכולת להסב טכנולוגיות ייצור לקנה מידה תעשייתי לבין חוקרים באקדמיה הוא חיוני ליצירת פריצת דרך בתחום ולהנגשת המוצרים לציבור הרחב. ישראל, בהובלתה של רשות החדשנות, מהווה דוגמה מצויינת כיצד מדינות צריכות לפעול".
המוצרים ממתינים לרגולטורים
מוצרי בשר מתורבת עדיין לא נמכרים בשווקים. עד היום, אושר למכירה על ידי רגולטורים בעולם מוצר אחד בלבד, של חברת "איט ג'אסט" האמריקאית, המשווקת את נאגטס העוף שלה במסעדות בסינגפור. מספר חברות בעולם ובהן גם חברות ישראליות, נמצאות בשיח מול מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) במטרה למסד מסלול אישור קבוע למוצרים החדשים, הכוללים גידול של תאים מן החי במעבדה, ובכך חוסכים משאבים רבים, זיהום משמעותי וצער בעלי חיים.
לאחרונה, יצאה לפועל תוכנית פיילוט חדשה בתחום הרגולציה של בשר מתורבת במשרד הבריאות בישראל. "הסנכרון בין החדשנות במזון לבין הרגולציה הכרחי על מנת להבטיח שטכנולוגיות אלו תהיינה בטוחות לצריכה ושמוצריהן יגיעו אל צלחת הצרכן תוך ניצול מירבי של היתרונות הלאומיים בתחום", אומרת אלה וולדמן-רנצר, סמנכ"לית אסטרטגיה בצוות של GFI ישראל, מהשותפים להקמת המאגד. "היום, יותר מתמיד, מדינות צריכות למצוא דרכים לייצר ביטחון מזון לאומי בשטחן. טכנולוגיות חלבון אלטרנטיבי, ובשר מתורבת, בפרט, הם מרכיבים חיוניים בהקשר זה, בדיוק כפי שהם חיוניים באספקת חלבון בר קיימא".
תנובה נכנסת לתחום הבשר המתורבת בישראל בשלב מאוחר יחסית, לאחר ששטראוס השקיעה במסגרת חממת "דה קיצ'ן" בחברת אלף פארמס, המפתחת בין היתר נתחי בקר מודפסים, ונחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בתחום. בשנת 2019, זכתה תנובה במכרז להקמת חממת פודטק בקרית שמונה, בה פועלות שתי חברות בשר מתורבת בשלבים ראשוניים. לאחרונה, חברה תנובה ל"פלוריסטם" הפועלת בתחום הביוטק, במטרה לפתח פלטפורמה טכנולוגית לגידול בשר מתורבת.
שוק הבשר העולמי מוערך כיום בכ-1.4 מיליארד דולר בשנה. לפי מקינזי, שוק הבשר המתורבת צפוי להגיע ל-20 מיליארד דולר עד 2030. לישראל ישנה הזדמנות להפוך למובילה עולמית בתחום המתפתח, לפי דוח של GFI, כבר בשנה שעברה 37% מההשקעות העולמיות בתחום הופנו לחברות ישראליות, וישראל מדורגת שנייה בהשקעות בתחום בעולם אחרי ארה"ב. בישראל, גייסו חברות בתחום הבשר המתורבת כ-507 מיליון דולר בשנת 2021, סכום גדול פי 24 מסכום הגיוס בשנת 2020. עם זאת, עיקר הסכום גויס על ידי שתי חברות בלבד: פיוצ'ר מיט שגייסה 347 מיליון דולר כדי לפתוח מפעלי יצור בארה"ב, ואלף פארמס שגייסה 105 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
